משקיעים בארה"ב? ככה תימנעו מתשלומי מס מיותרים

בנג'מין פרנקלין אמר פעם שיש רק שני דברים בלתי נמנעים בחיים: מוות ומסים. לגבי הראשון כנראה שאין לנו יותר מדי מה לעשות בנידון, אבל בכל הנוגע למסים, אנחנו כן יכולים לקבוע למי אנחנו משלמים אותם.

המאמר הפעם נולד כתוצאה מהנתון הבא: מתוך כ-72 מיליארד שקל מכספי המוסדיים וקרנות הנאמנות בישראל שמוחזקים בקרנות סל (ETF) בחו"ל, יותר ממחציתם (45 מיליארד) מושקע בארה"ב וחשוף למסים הנגבים שם ממשקיעים זרים אגב ההשקעה ב-ETF, אשר לרוב יהיו גבוהים מאלו שישולמו על-ידם בהשקעה דומה במקום אחר בעולם. גם המשקיעים הפרטיים בישראל מחזיקים סדר גודל של כמה עשרות מיליארדי שקלים ב-ETF בארה"ב.

לצורך חידוד ההבדלים בין סוגי המסים שחלים עלינו כמשקיעים ישראלים העוקבים אחרי מדדי מניות בחו"ל, נתחיל עם הדוגמה הפשוטה ביותר - משקיע ישראלי רוכש יחידות בקרן הסל SPY על מדד S&P 500 בארה"ב.

מאחר ומדובר במכשיר השקעה אמריקאי שמשקיע באופן פיזי במניות אמריקאיות, ה-ETF עצמו פטור מתשלום מסים על דיבידנדים שמשולמים לו על-ידי החברות במדד, באופן דומה לקרן נאמנות ישראלית הפטורה ממסים על תקבולים המתקבלים על-ידי השקעה בחברות מקומיות.

כמה נשלם על מדד אמריקאי באמריקה?

מתי נשלם לדוד סם? פעם ברבעון מחויבות קרנות הסל בארה"ב לחלק דיבידנד למשקיעיהם, כך שמשקיע זר ייאלץ לשלם בגין תקבול זה מס שעלול להגיע ל-30%. כשלוקחים בחשבון שיעור דיבידנד של 2%-3% במדד S&P 500, מדובר בעלות השקעה סמויה (מעבר לדמי ניהול ועלויות רגילות) של חצי אחוז ויותר בשנה!

העניין הוא שבעוד שמשקיעים רבים בארץ, בייחוד המוסדיים, מתקזזים או אף נהנים מפטור מלא על רווחי הון המושגים בשוק ההון בארה"ב, בנושא המס על דיבידנדים לרוב אין הרבה מה לעשות על מנת להקטין את החבות הזאת. מדובר בדרך המרכזית של מס ההכנסה האמריקאי לשים את ידיו על חלק מרווחי החברות בארה"ב.

אז איזו חלופה יעילה יותר עומדת בפנינו על-מנת לעקוב אחר הביצועים של מדד מניות בארה"ב? אפשר להשקיע בקרן סל זרה מחוץ לארה"ב. למשל, ETF שנסחרת בבורסה באירלנד ועוקבת אחר מדד מניות בארה"ב. דוגמאות בולטות לכך הן קרנות הסל Source S&P 500 (סימבול: SPXS LN) או iShares Core S&P 500 (סימבול: CSPX LN), הנסחרות בבורסה בלונדון.

במצב זה, הקרן עצמה תשלם על-פי רוב מס בשיעור של 15% על דיבידנדים שיתקבלו על-ידה מחברות אמריקאיות במדד דוגמת אקסון מובייל, אפל ואחרות, והמשקיע הזר בקרן ישלם מס למדינת המקור שלו על רווח ההון שישיג בה.

כאמור, במקרה של משקיע מוסדי ישראלי, הוא זכאי לפטור בגין מס על רווחי הון, כך שהמס שלו בגין ההשקעה בקרן הסל יסתכם ב-15%, במקום בשיעור מס גבוה יותר שהיה משלם על אותה השקעה בארה"ב.

ההפרש בין שני החלופות במונחי "דמי ניהול" הוא כרבע אחוז מידי שנה לטובת קרן הסל הזרה מחוץ לארה"ב. מנגד, חשוב לקחת בחשבון מרכיבי עלות נוספים להשקעה כדוגמת עלויות ופערי קניה ומכירה של ה-ETF ודמי הניהול הנגבים במוצר.

כמה נשלם על מדד גלובלי באמריקה?

מהשקעה במדד מניות בארה"ב נעבור לסוגיה מורכבת יותר: השקעה ב-ETF אמריקאי על מדד מניות גלובלי, למשל MSCI Emerging Markets. אם בדוגמה הקודמת, ההשקעה בקרן סל על מדד אמריקאי הייתה מחייבת אותנו במס על דיבידנדים רבעוניים שמחלק המוצר, הפעם נשלם בדרך לעוד כמה ממשלות.

כאן תהליך גביית המס מתחיל הפעם כבר בתוך ה-ETF האמריקאית, אשר בניגוד לדוגמה הקודמת אינה פטורה מתשלום מסים על דיבידנדים שמתקבלים אצלה מחברות מחוץ לארה"ב. מעבר למס שנגבה מה-ETF על-ידי הממשלות של החברות הנכללות במדד, יש כמובן את מס הדיבידנד שמוטל על משקיעים זרים ב-ETF, כך שעבור משקיעים מוסדיים מישראל מדובר בכפל מיסוי על השקעה במדד גלובלי דרך שוק ההון האמריקאי.

דרך אגב, על משקיעים פרטיים מישראל יוטל בנוסף לשני המסים הללו גם מס על רווחי ההון שישיגו בקרן הסל (שייגבה על-ידי מדינת ישראל), כך שבשבילם השקעה בארה"ב במדד של חברות לא-אמריקאיות, יוצר חבות מס משולשת!

גם במקרה זה, הדרך לנסות ולהפחית את המסים הישירים והעקיפים שנשלם כתוצאה מהשקעות המתבצעות בחו"ל, היא בחירה במכשיר השקעה שממזער את נטל המס למשקיעים הזרים. גם כאן הפתרון טמון במוצרי מדד הנסחרים מחוץ לארה"ב.

למשל, בקרן הסל Amundi ETF MSCI Emerging Markets, הנסחרת באירופה ומוצעת הן בדולר והן באירו, אין חלוקת דיבידנד תקופתית למשקיעים. באופן זה, הקרן כן תשלם מס בגין הדיבידנדים המתקבלים בה מהחברות הרשומות בשווקים המתעוררים השונים בהתאם לשיעורי המס הנהוגים במדינות אלה, אולם המשקיעים לא ישלמו מס דיבידנד על החזקתם בקרן כפי שהיה קורה אילו היו משקיעים במדד זה דרך קרן סל אמריקאית.

במקרה של מדדי מניות גלובליים, במיוחד של שווקים מחוץ למיינסטרים, לרוב תשואת הדיבידנד המגולמת במדדים שלהם תהיה גבוה יחסית למדדי המניות המרכזיים בעולם, כך שהחיסכון במס עשוי להגיע לשיעור משמעותי של כאחוז בשנה ביחס להחזקה של אותו מדד דרך ETF בארה"ב.תוצאה דומה לזו של קרנות הסל באירופה צפויה להתקבל גם בתעודות הסל בארץ, העוקבות אחרי מדדים גלובליים. לאור העובדה כי מנהלי התעודות עושים שימוש בחוזים על-מנת לעמוד בהתחייבויותיהם למשקיעים, במידה והמס המגולם בחוזה זהה לזה המשולם על-ידי ה-ETF האירופאית לממשלות של החברות הנכללות במדד, אז גם המשקיעים בתעודה ייהנו מתשלום מס מופחת ביחס להשקעה במדד זה דרך ETF בארה"ב.

דוקטור, אתה אוסף בולים?

נקודה אחרונה ששווה התייחסות בנוגע למיסוי המוטל על משקיעים זרים בקרנות סל, היא נושא מס הרכישה, או בשמו המצחיק "מס בולים".

מדובר במס שמוטל, בין היתר, על משקיעים בשווקים אירופאיים מובילים ובדומה למס רכישה על דירות בישראל או לשיעור הוספה בקרנות נאמנות, מדובר בתוספת לעלות הקניה של נייר ערך. בבריטניה למשל מדובר בשיעור מס של 0.5%, בצרפת 0.2% ובאיטליה 0.1%.

מס זה גורם לעתים לפרמיה במחיר הקניה של קרן סל המשקיעה בנכסים ממדינות אלה. גם מדדים אזורים מובילים כמו STOXX Europe 600 ו-MSCI Europe, מושפעים ממס זה שעלול לייקר את ההשקעה בהם ב-0.2%.

משקיע שמעוניין בחשיפה למדדים באירופה, עשוי להפחית את נטל המס הזה באמצעות שתי דרכים מרכזיות: בחירה בקרן או תעודת סל העושה שימוש בנגזרים במקום לרכוש את נכסי הבסיס עצמם, או ב-ETF המשקיעה פיזית בנכסי המדד אולם בשלב ההשקעה בה היא אינה רושמת יצירות בקרן (כלומר, אינה מגייסת כסף חדש), כך שמס הבולים לא יגולגל אליו בזמן רכישת היחידות בה.

*** הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. לכותב יש אינטרס אישי באמור לעיל וכן, יובהר כי חלק מהמוצרים המצוינים לעיל מנוהלים על ידי לקוחות החברה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו

 הבדלים במס החל על משקיע זר