רמי לוי מגיב לייצוגית בסך 1.73 מיליארד ש': התובע חיפש אותי

רמי לוי משיב מלחמה לאור בקשה להכרה בתביעה כייצוגית שהוגשה נגדו וטוען כי מדובר בתביעה חסרת יסוד ובסיס, וכי התובע הוא צרכן ש"חיפש" את הטעויות במטרה לנצל את כלי התביעות הייצוגיות שלא כדין.

מדובר בבקשה שהוגשה בחודש נובמבר האחרון כשהיא טוענת להטעיית צרכנים מכוונת של הרשת במבצעי הנחות על מוצרי בשר, כשהכוונה היא שלמרות שהמוצרים מפורסמים במחירי מבצע, בפועל בקופה נגבה לכאורה המחיר המלא ללא הנחה, לאור טענה לסילוף משקל המוצר.

היקף הנזק לקבוצת הצרכנים כפי שפורט בתביעה הוערך בסכום אסטרונומי של 1.73 מיליארד שקל.

טענת התביעה היא כי מדובר בעיוות מכוון הנעשה דרך מערכת הקופה, שם משתנה משקל המוצר, כך שהוא יותאם למחיר המלא של המוצר, כלומר שהמוצרים שנרכשים במעדניה נשקלו, והוצמדה להם מדבקה על-פי שקילה זו, כשבעת רכישתם מתבצעת על-ידי סריקת הברקוד בקופה. כאן נטען בתביעה לטריק שמעלה פיקטיבית את משקל המוצר.

התביעה הוגשה באמצעות משרד עורכי הדין גדעון פישר ושות', והיא כוללת 5 דוגמאות לטענות המועלות, ב-5 ביקורים שונים בסניפי רמי לוי.

אתמול (ד') הגיב רמי לוי, באמצעות עו"ד רונית סיטון ממשרד פירון, כשהוא טוען כי הבקשה מופרכת מיסודה. לדבריו, "הבקשה והתובענה לוקות בדין, ביסודה ובסדר הדין, הבקשה מהווה דוגמה לשימוש פסול וחסר תום-לב במכשיר התביעות הייצוגיות". 

עוד נטען כי סכום התביעה הוא אבסורד וגוזמה, והוא מתייחס לכלל צריכת מוצרי הבשר בכל משקי-הבית בישראל, ולפי התחשיב הוא מייחס ללוי 15% מכלל נתח שוק זה - תחשיב שלוי מגדיר כמעוות ומנותק מהמציאות.

עוד נטען נגד התובע כי כאשר גילה את הטעות במעמד הקנייה, הוא לא ניגש לקופאית או למנהל החנות להסב את תשומת-הלב ולדרוש את המגיע לו, אלא מיהר לתעד את השילוט במטרה להכין תשתית, כך לפי תגובת לוי לתביעה הייצוגית. "במקום לדרוש את ההנחה, אם חשב שכזו מגיעה לו, היה עסוק בהנצחות ובצילומים... אין זה מתקבל על הדעת להפוך עניין כזה, שיכול לקרות בכל מקום, לתביעה ייצוגית".

עוד נטען כי התובע "מחפש" אחר טעויות כאלה מזה שנתיים בביקורים בסניפים: "מדובר ב-3 מקרים מבין רכישותיו שלו של אלפי מוצרים לאורך השנים".

את מקור הטעויות הגדיר לוי כתקלה טכנית נקודתית, וטוען כי בכל מקרה מאז הוחלפה מערכת הקופה, שהיא מתוכנתת אחרת, ומכאן שטעויות "ספורדיות" מאין אלה לא יכולות לקרות.

בסיכומו של דבר, לוי טוען כי דין התביעה להידחות, וכי על התובע שלא פעל לפי הטענה מתום-לב - לשאת בהוצאות שכר-טרחת עורכי הדין של לוי.