מבחן דרך: קרוס-אובר חדש של פולקסווגן - הטיגואן המאורגן

האם השלם גדול מסך חלקיו? במקרה של ביצועי המכירות של קבוצת פולקסווגן בישראל, לא מדובר בשאלה פילוסופית אלא בסוגיה שיווקית מעשית. בחודשים הראשונים השנה, שבהם זינק כל שוק הרכב הישראלי בשיעור דו-ספרתי, מצאה את עצמו המותג פולקסווגן במקום ה-17 בטבלת המסירות עם ירידה של 21%. המותג-האח אאודי ניצב שתי דרגות מעליו בדירוג המכירות המצטבר, האח הצעיר סיאט ניצב שש דרגות גבוה יותר ואילו סקודה - 13 שלבים למעלה.

כאשר בוחנים את מקור התופעה מגלים שחיקה מואצת בבידול התדמיתי והמעשי בין מותגי הקבוצה, שיוצרת תחרות פנימית עזה. זה לא בדיוק מפתיע כאשר לוקחים בחשבון את המדיניות האגרסיבית של איחוד הפלטפורמות והמכללים שנוקטת הקבוצה הגרמנית.

פולקסווגן טיגואן החדש ממחיש היטב הסיטואציה הבעייתית. לכאורה, מדובר בפריצת דרך שיווקית עבור המותג. הרכב יוצא כיום לשוק עם מחיר בסיס של 165 אלף שקלים לדגם 1.4 ליטר טורבו אוטומטי עם הנעה קדמית, שחותך משמעותית את מחיר הבסיס של הדור היוצא. אלא שבאותו מחיר של גרסת הבסיס ה"ערומה" של פולקסווגן מוצעת כיום גרסה גם מאובזרת מאוד של סיאט אטקה החדשה, עם ממדים מעט קטנים יותר אבל על אותה פלטפורמה, עם אותו מנוע ועם אותה שימושיות.

ואם תוסיפו עוד 7% למחיר תקבלו בישראל את אאודי Q2 חדשה, שעדיין מציעה שימושיות משפחתית אבל מוסיפה כבונוס סטטוס של מותג יוקרה. כל זה עוד לפני שתנחת כאן האחות השלישית, סקודה קודיאק, שגם היא תציעי תמורה רצינית לשקל בפלח הזה.

בסיטואציית הסנדוויץ' הזו נאלצת פולקסווגן להישען על נאמנות הלקוחות הוותיקים של המותג ולקוות שהלקוחות החדשים לפחות יישארו "בבית" ולא ייצאו לרעות בשדות זרים. המדיניות הזו משתקפת בעיצוב החיצוני של הטיגואן, שהולם את המותג. כלומר: שמרני, רבוע, תכליתי, מחושב עד מאוד ונטול הרפתקנות.

הרכב מציע מידות חיצונית נדיבות וקווי המתאר נטולי הקימורים גורמים לו להיראות גדול משמעותית מקודמו אבל בגרסה הבסיסית, ללא קישוטי הכרום של הגרסאות היקרות ועם גלגלים פשוטים למראה, הוא נטמע ברקע של כבישי ישראל ולא מצליח להתבלט. ייתכן שחישוקים גדולים ונאים יותר יעשו את העבודה.

"תכליתיות" היא גם מילת המפתח בעיצוב הפנים של הטיגואן. הכניסה והיציאה מתבצעות בסיוע מפתן ממוקם היטב וגג גבוה יחסית, שחוסך פעילות צוואר מיותרת. תנוחת הישיבה גבוהה ושלטת, והראות לכל הכיוונים מצוינת בזכות חלונות הענק. מרחב הפנים עצום ומרגיש גדול יותר משל כלי רכב בקטגוריה גבוהה יותר. הספסל האחורי רחב, שטוח ומאפשר לשלושה מבוגרים להתמקם זה לצד זה ללא אינטימיות מיותרת, ומרווח הרגליים והראש לא יקפח גם מבוגרים גבוהי קומה. את החבילה משלים תא המטען הגדול ביותר בפלח - 615 ליטר לפני קיפול המושב האחורי, שהופך את הרכב לתחליף-מסחרית.

עמדת הפיקוד מציעה מערך פשוט ויעיל של מחוונים ומתגים שנראים כמו גרסה מורחבת במעט של פולקסווגן גולף. בכל הנוגע לאבזור, גרסת הבסיס מעניקה את המינימום ההכרחי, ואולי קצת מתחת לכך בהתחשב בקהל המפונק של הפלח וברמות האבזור המקיפות שמוצעות כיום אפילו במכוניות עממיות.

מערכת המולטימדיה דלה - לפחות עד שמחברים אליה סמארטפון חיצוני, הריפוד בסיסי וכך גם אפשרויות הכוונון של המושבים. ההנעה מתבצעות בעזרת מפתח פיזי, ויד נעלמה אפילו ביטלה את תאורת המראות בסוככי השמש כדי לחסוך.

אנחנו מעריכים את המאמצים ליצור גרסת בסיס "נגישה" של רכב שהיה במקור יקר יותר. אבל ספק רב אם אבזור כזה תורם לבניית תדמית הפרימיום של המותג. אפשר להתנחם בכך שהרכב לפחות מצויד בחבילה המתקדמת של מערכות הבטיחות והסיוע לנהג של קבוצת פולקסווגן, עם שלל מערכות הבלימה וההתרעה הממוכנות, שמבוססות על חיישני מובילאיי.

על הכביש, התחושה מזכירה מאוד את האטקה בה נסענו לא מזמן. השקעות העתק ההנדסיות של הקבוצה הניבו שלדה קלת משקל, עם קשיחות מבנית גבוהה וכיול מתלים שמתאים לכמעט כל תנאי הכביש. ההיגוי מהיר ומדויק יחסית, תנודות הגוף בעת העברות משקל מרוסנות מאוד, והשיוט במהירויות גבוהות על הכביש המהיר יציב בכל תנאי מזג האוויר - כראוי לרכב גרמני.

משקל עצמי של 1,400 קילו לרכב בגודל כזה הוא הישג לא מבוטל, והתוצאה היא כלי שנעים בהחלט לנהוג בו במרץ על כבישים תובעניים. נוחות הנסיעה סבירה בהחלט ברוב התנאים ורק בורות קשים במהירויות עירוניות מסוגלים להפר את שלוות הנוסעים.

יחידת המנוע/גיר מוכרת לנו מהאטקה ומאין ספור דגמים אחרים של הקבוצה. מנוע ה-1.4 ליטר טורבו-בנזין הנמרץ מייצר 150 כ"ס ו-25 קג"מ והתיבה כפולת המצמדים לא מתנגדת להוריד בזריזות הילוך או שניים כדי לשמור על מומנטום ראוי. המשקל העודף מביא לתאוצה מעט יותר איטית משל סיאט, אך עדיין, עם 9.2 שניות מאפס ל-100 קמ"ש זה כלי די זריז לקטגוריה והוא שומר על קצב ראוי בעליות גם עם חמישה נוסעים ומטען.

מרווח גחון של 19 סנטימטרים מעניק לרכב הגנה סבירה על התחתית בעת נסיעה על דרכי עפר מחורצות ויכולת טיפוס סבירה על מדרכות גבוהות, אך מדובר כמובן ברכב עם הנעה קדמית, כך שהרפתקאות שטח רציניות יותר הן מחוץ לתחום.

דגם הבסיס של הטיגואן 1.4 ליטר החדש עולה בישראל 165 אלף שקלים. הגרסה הבאה בתור, עם אותו מנוע, מציעה חבילת אבזור מקיפה, מתוחכמת וראויה יותר למוניטין הפרימיום של המותג. אך היא מציבה את תג המחיר על כ-190 אלף שקל, קרוב מאוד לגרסאות ה-2 ליטר פלוס המפוארות של המתחרים היפניים והקוריאניים ומעל הגרסה האולטרה-מאובזרת של פיז'ו 3008. ובל נשכח את המתחרות מבית, שהזכרנו בהתחלה.

מי שאינו רגיש למחיר בכלל ולסוגיות כמו "אבזור ביחס לכסף" בפרט, ימצא שהטיגואן החדש הוא רכב נוח, סופר-מרווח ויעיל מאוד, שמציע את האיכויות המוכרות של המותג פולקסווגן. אבל מעניין יהיה לדעת כמה לקוחות כאלה נותרו בשוק הרכב הישראלי.

 פולקסוואגן טיגואן

מתחרות

סיאט אטקה 1.4

166 אלף שקלים הוא מחירה של גרסת ה"אקסלנס" המהודרת של סיאט אטקה. במחיר הזה מקבלים חבילת אבזור מקיפה מאוד, תא נוסעים מרווח ושלדה מצוינת, עם נוחות נסיעה טובה. משקל עצמי קל, בשילוב עם מנוע הטורבו 1.4 ליטר המוכר, מעניק לרכב ביצועים נמרצים. הממדים מעט יותר קטנים מהטיגואן וכך גם תא המטען

פיז'ו 3008 טורבו-בנזין

175 אלף שקלים הוא המחיר של גרסת ה"פרימיום" המפוארת של פיז'ו 3008 החדשה. הממדים החיצוניים דומים לטיגואן אם כי תא המטען קטן יותר. המנוע הוא 1.6 ליטר טורבו-בנזין עם 165 כ"ס והביצועים נמרצים למדי. האבזור משאיר מעט מאוד מקום לאופציות, עם מושבים חשמליים, גג פנורמי, לוח מחוונים וירטואלי ועוד

טיוטה ראב4

175 אלף שקלים הוא המחיר של גרסת הבסיס של טויוטה ראב4. הרכב ארוך מהטיגואן ומציע נפח פנימי מקביל והוא מצויד במנוע 2 ליטר בהספק 150 כ"ס, שמשודך לתיבה רציפה. הביצועים אינם כה נמרצים, אולם כבונוס הוא מציעה הנעה כפולה-קבועה עם שליטה אלקטרונית, שתורמת לאחיזה בתנאי נהיגה בעייתיים.