צעיר בן 23, נ', עבד בשנה החולפת בחברת "ג'י.אם. מדיה סואפטווייר סולושיינז" בשיווק ובמסחר באופציות בינאריות והשתכר כ-45 אלף שקל ברוטו לחודש; ר', בן ה-24, עבד אף באותה חברה באותה תקופה והשתכר כ-63 אלף שקל ברוטו בחודש.
המכירות החודשיות של כל אחד מהם הגיעו לעשרות אלפי דולרים, והם נהנו מבונוסים שמנים; החברה העסיקה כ-10 סוכני מכירות, ועל-פי ההערכות, בהתחשב במכירות האופציות הבינאריות של כל אחד מהם, הרוויחה עשרות מיליוני דולרים בשנה. עד שלפתע פתאום נגמרה החגיגה.
בחודש שעבר פוטרו נ' ו-ר' מעבודתם בין-לילה, תוך שלילת זכויותיהם הסוציאליות, במסגרת "בריחת" החברה מהארץ והעתקת פעילותה לגיאורגיה - כך טוענים שני הצעירים, התובעים כעת את זכויותיהם מהחברה ובעליה, נדב גובר, ובדרך חושפים טפח נוסף מתעשיית האופציות הבינאריות הידועה לשמצה בישראל והרווחים המתגלגלים בה.
בתביעה שהגישו נ' ו-ר' לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב - באמצעות עו"ד חנוך ארליך - דורשים השניים כחצי מיליון שקל מהחברה בגין שכר עבודה, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פיטורים שלא כדין, הלנת שכר והלנת פיצויי פיטורים. זאת, לאחר שלטענתם פוטרו לאחרונה שלא כדין במסגרת העתקת פעילות החברה לגיאורגיה.
"התובענה דנן נסבה על פיטוריהם כחפץ שאין צורך בו של שני עובדים צעירים בתחילת שנות ה-20 לחייהם, בלי לשלם אפילו את המגיע כמובן מאליו - פיצויי פיטורים כדין", נטען בתביעה.
העובדה שמדובר בשני צעירים בתחילת שנות ה-20 לחייהם, המדברים על הכנסות של עשרות אלפי שקלים לחודש וזכויות המגיעות להן בהיקף כחצי מיליון שקל, כבר לא מפתיעה. בשנים האחרונות חשפו עובדים לשעבר של חברות שונות את שיטות העבודה של תעשיית האופציות הבינאריות, ובהן משכורות עתק של בין עשרות למאות אלפי שקלים לצעירים בני 23-25, על-מנת שיציעו, ימשכו ויפתו משקיעים להעביר את מיטב כספם לחברות בתחום. זאת, בשעה שהם יודעים שהמשקיעים יפסידו את כספיהם.
בתקופה האחרונה, בעקבות המאבק שמנהלת רשות ניירות ערך במטרה לחסל את תעשיית המסחר באופציות בינאריות על-ידי חברות ישראליות, והאיסור שהטילה על שיווק אופציות בינאריות ללקוחות בישראל - התמקדו החברות העוסקות במסחר באופציות בינאריות בישראל בשיווק האופציות הבינאריות ללקוחות זרים המצויים מחוץ לישראל. אולם, בעקבות יוזמת חקיקה של הרשות, ייתכן כי בקרוב גם דלת זו תיסגר, וייאסר על שיווק אופציות בינאריות מישראל גם ללקוחות זרים.
שכר בסיס ופרמיות
בתביעתם טוענים נ' ו-ר כי חברת "ג'י.אם. מדיה סואפטווייר סולושיינז", בדומה לחברות אחרות הסוחרות באופציות בינאריות, דאגה אף היא להעסיק "עובדים צעירים ובלתי מנוסים באורחות החיים שהוכשרו לעבודה זו".
לפי התביעה, לאחרונה, כאשר הבינו החברה ובעליה, נדב גובר, כי "זרועות החוק סוגרות עליהם", הם פועלים במרץ לסגירת פעילותה של החברה בישראל והעברתה למדינת גיאורגיה. במסגרת זו, נטען, רוב עובדי החברה פוטרו, ובכלל זה נ' ו-ר'; ובמקביל, התבצעה חפיפה עם העובדים החדשים במדינת גיאורגיה, על-מנת להכשיר את העברת פעילותה של החברה אל מחוץ לישראל.
נ', יליד 1994, עבד ב"ג'י.אם. מדיה" 15.5 חודשים, מראשית נובמבר 2015 ועד לפיטוריו בחודש שעבר. בתחילת עבודתו הוא חתם על הסכם העסקה, בו נקבע כי כי שכרו יורכב משכר בסיס קבוע של 7,000 שקל ברוטו ופרמיות.
על-פי ההסכמות, נ' היה זכאי לעמלות בשיעור של 7% ממכירות ללקוחות (זרים) שסכומן מגיע עד 15 אלף דולר, ולשיעור של 8% כאשר המכירות עמדו על סכום גבוה מזה.
לטענת נ', בעל החברה, גובר, שב והסביר לעובדים כל העת כי "אתם לא פה בשביל שכר היסוד". היה ברור ומובנה בהתקשרות עם נ' ו-ר' כי הציפייה מהם היא כי שכרם יגדל בהתאם לתפוקתם בעבודה, כאשר שכרם נגזר במישרין מתפוקה זו.
לפי התביעה, לנוכח הצלחתו הרבה של נ' בעבודתו, כעבור מספר חודשים שונה שיעור התגמולים לרעתו, ומעתה עמד השיעור על 4%-7% בגין פעולות מכירה - כאשר שיעור של 4% נקבע עבור גיוס חודשי של עד 50 אלף דולר דולר - ושיעור זה טיפס עד 7% כשסכום המכירות החודשי עמד על 130 אלף דולר ומעלה.
"התובע הוכיח עצמו כעובד מסור ומצוין, ושכרו החודשי ב-12 החודשים שקדמו לפיטוריו עמד על שכר ממוצע ברוטו של 44,310 שקל, כאשר שכר הבסיס החודשי עמד על 7,000 שקל בתחילה, ועלה לאחר מכן ל-7,500 שקל", נטען.
ר', יליד 1993, החל לעבוד גם הוא בחברה בנובמבר 2015, עד לפיטוריו בחודש שעבר. בהסכם העבודה שלו נקבע כי שכרו יכלול שני רכיבים: שכר בסיס קבוע של 9,000 שקל ברוטו - ועוד פרמיות לפי נוסחה שנקבעה.
אולם, על-פי הנטען, גם שכרו של ר' עבר שינויים - תחילה הוא תוגמל בגין עבודתו הישירה מול לקוחות, ולאחר מכן, לנוכח שביעות-הרצון מעבודתו, הוא הפך אחראי על עובדים אחרים והיה זכאי גם לעמלות פחותות עבור ביצועיהם.
"גם ר' הוכיח עצמו כעובד מסור ומצוין, ושכרו החודשי ב-12 החודשים שקדמו לפיטוריו עמד על ממוצע שכר ברוטו של 62,297 שקל, כאשר שכר הבסיס החודשי עמד על 9,000 שקל בתחילה ועלה ל-10,000 שקל".
שני העובדים לשעבר מציינים בתביעתם כי ההכנסות שייצרו לחברה מהוות אחוזים בודדים מהכנסותיה, כאשר במקביל אליהם עבדו עוד כ-10 אנשי מכירות כמותם. "חישוב גס על הכנסותיה של 'ג'י.אם. מדיה' מלמד כי מדובר על עשרות מיליוני דולרים בשנה", נכתב בכתב התביעה. "עובדה זו הופכת את נסיבות פיטוריהם של התובעים, וסירוב הנתבעים לשלם את מלוא המגיע להם, למקוממים עוד יותר".
פיטורים ללא שימוע
הרקע לפיטוריהם של נ' ו-ר', על-פי הנטען, הוא השם הרע שיצא לזירת המסחר באופציות הבינאריות והפעולות של רשות ניירות ערך לסגירתה. "במהלך 2016 הלכו ורבו הפרסומים השליליים אודות חברות דוגמת 'ג'י.אם' העוסקות במסחר באופציות בינאריות", נטען בתביעה, וצוינה בין היתר אחת הכתבות של "גלובס" בנושא בדצמבר האחרון, במסגרת סדרת כתבות, שכותרתה: "אופציות בינאריות - כך מתרחשת ההונאה הגדולה".
לפי התביעה, "הפרסומים השליליים הרבים הביאו כנראה את הנתבעים להבין שזרועות החוק סוגרות עליהם - וכך החלו הנתבעים להיערך להעברת פעילותה של 'ג'י.אם' לחו"ל. החברה פתחה סניף בגיאורגיה, ועובדים שלה אף נסעו לשם כדי להכשיר עובדים מקומיים".
התובעים מעריכים כי גם העובדה שכוח העבודה בגיאורגיה זול באופן ניכר מזה שבארץ, שימש שיקול נוסף בהחלטת החברה להעתיק את פעילותה.
על רקע זאת, נטען, בפברואר 2017 החלו החברה ובעליה לנקוט צעדים מעשיים לסגירת פעילות החברה, וב-15 בפברואר קיבלו עובדים רבים זימון לשימוע למחרת היום. לטענת התובעים, "לא מדובר על שימוע כלל, שכן אפילו בזימון לשימוע לפני פיטורים, נשלח אל התובעים דף שהוא אך תבנית ריקה וסטנדרטית של זימון לשימוע. בתוכן המכתב, במקום המיועד לעילות הפיטורים לא נכתב דבר, והוא נותר מיותם".
גם ישיבת "השימוע" עצמה, שנערכה יום למחרת המכתבים, לא ענתה - כך לטענת התובעים - להגדרה של "שימוע", כיוון שלא התקיים דיון עם נ' כלל, אלא פשוט נמסר לו כי הוא מפוטר. מיד לאחר ישיבת השימוע קיבל נ' מכתב בנוסח סטנדרטי, שלפיו הוא מפוטר לאלתר, וגם בתקופת ההודעה המוקדמת אין עליו להגיע לעבודה.
"מדובר על פיטורים ללא שימוע בפועל, על-מנת לשים 'V' למראית-עין בלבד על הליך של פיטורים כדין", נטען בתביעה. בעניינו של ר', נטען, המצב חמור עוד יותר, שכן הוא כלל לא זומן לישיבת שימוע.
התובעים דורשים את זכויותיהם, בהן פיצוי פיטורים, הודעה מוקדמת, דמי מחלה, פיצויי הלנת שכר ועוד. לדבריהם, החברה טוענת כי הם אינם זכאים כמעט לדבר, וכי כל זכויותיהם יחושבו על בסיס שכר הבסיס, ללא העמלות.
כך, במכתב ששיגר בעל החברה ל-נ' בתגובה לדרישותיו, נכתב: "עם כל הכבוד לדרישות שלך, אינך זכאי לתוספות אלה לפי חוק, שכן תוספות שכר שאינן קבועות בחוק, לרבות עמלות, אינן מחושבות לשם הפיצויים... כך שאינך זכאי לשום תוספת מעבר לשכר הבסיס שישולם לך במלואו".
אולם, לטענת התובעים, שכרם לא היה מורכב מ"בונוסים" אלא מבוסס על ביצועים כספיים - דבר המזכה אותם בחישוב כל הזכויות על בסיסו.
בעל החברה, נדב גובר, בחר שלא להגיב לדברים.
רשות ניירות ערך נגד "הזאבים מתל-אביב"
עם חשיפתה של תעשיית האופציות הבינאריות תחת אור הזרקורים המסנוור של רשות ניירות ערך והתקשורת, התברר באופן חד כי רבים מהמשקיעים באופציות בינאריות אינם מבינים כלל "מה זו החיה הזאת".
ההסבר של "החוויה" הבינארית עוזר רק באופן חלקי, ומיועד למביני עניין: אופציה בינארית היא אופציה על מגמת השינוי (עלייה או ירידה) ומחיר המימוש של נכס סחיר - כגון מניה, מטבע זר, או סחורה - בתוך פרק זמן שנקבע מראש.
האופציה נקראת "בינארית" משום שלהשקעה בה יש שתי תוצאות אפשריות: רווח, לפי נוסחה קבועה מראש, אם המגמה החזויה מתממשת - או הפסד של מלוא סכום ההשקעה, כאשר המגמה החזויה לא התממשה.
רשות ניירות ערך לא התלהבה מ"הסיכויים הבינאריים" וקבעה זה מכבר כי המסחר באופציות הללו דומה במהותו למשחק הימורים. התברר כי ברוב המכריע של המקרים הלקוחות מפסידים את כספם. לפני כשנה אסרה הרשות על שיווק אופציות בינאריות לישראלים, והחלה לקדם יוזמת חקיקה, במסגרתה ניתן יהיה לאסור על שיווק אופציות בינאריות לחו"ל על-ידי חברות ישראליות. לאחרונה הפיצה הרשות נוסח להערות הציבור של תזכיר תיקון חוק, שנועד למנוע מחברות ישראליות להציע מסחר באופציות בינאריות גם ללקוחות מחוץ לישראל.
הרקע למאבק הוא ריבוי מעשה תרמית בחסות הזירה הלא מפוקחת של מסחר באופציות בינאריות. במקרים רבים המסחר המוצע בזירות הסוחר מהווה כסות לפעילות עבריינית, מירמה והונאה. תופעה זו צברה תאוצה, עד שהגיעה לממדים היוצרים הדים שליליים נרחבים בעולם, תוך גרימת נזק תדמיתי משמעותי לישראל בכלל ולשוק ההון בארץ בפרט. לא בכדי זכו הפועלים בתחום הזה לכינוי "הזאבים מתל-אביב" (בהשאלה מהסרט המצליח "הזאב מוול סטריט").
כתבות
ני"ע
