עושים קופה: התאגיד מקבל מאז ינואר את כספי אגרת הרדיו

תאגיד השידור הציבורי לא משדר - אבל משרד האוצר כבר התחיל למלא לו את הקופה. הוא מעביר אליו מדי חודש מיליונים מכספי אגרת הרדיו, ואז נדרש לממן את ה"חור" שנוצר בתקציב רשות השידור, שממנה נלקחו כספי האגרה. וכל המימון מגיע מכספי הציבור - בין מהמסים של הציבור ובין באמצעות הקיצוץ הרוחבי מתקציבי משרדי הממשלה.

כך אומרים היום (ה') גורמים פוליטיים כלכליים הקשורים לאירועים, בתגובה לכותרות הבוקר שהתייחסו למאבקי הכוח בין בנימין נתניהו למשה כחלון בעניין השידור הציבורי, רשות השידור ותאגיד השידור: "או ש'חכמי חלם' באגף התקציבים באוצר לא יודעים מה שהם עושים - או שהם עושים את זה בכוונה. השאלה היא רק למה כחלון לא עוצר בעדם".

נקדים ונציין כי בעוד אגרת הטלוויזיה, שנגבתה בזמנו על-ידי אגף הגבייה ברשות השידור, בוטלה כבר ב-2015 - הרי אגרת הרדיו ממשיכה להתקיים, והיא נגבית על-ידי משרד התחבורה, באמצעות אגרת רישוי רכב, שבעלי רכב נדרשים לשלם בכל שנה במקביל לביצוע הטסט השנתי. סך התשלומים עבור אגרת רישוי רכב מוערכים ביותר מ-4 מיליארד שקל בשנה, מתוכם כ-440 מיליון שקל (נכון ל-2016) הם אגרת רדיו שעוברת, על-פי חוק, לקופת המדינה.

כשנכנסה רשות השידור לפירוק, ובוטל מימון פעילותה באמצעות אגרת הטלוויזיה - נקבע כי המימון השוטף של פעילות הרשות - כ-700 מיליון שקל בשנה - יבוא ברובו מאגרת הרדיו, והיתרה מגביית חובות עבר של מחזיקי טלוויזיה שלא שילמו את האגרה, כמו גם מפרסומות וחסויות. אם חסר כסף לתפעול השוטף של הרשות במהלך תקופת הפירוק, נקבע בחוק כי המדינה היא שתממן את הגירעון, באמצעות משרד האוצר. זאת עד למועד הסגירה הסופי של הרשות והמעבר לשידורי התאגיד.

רשות השידור מחזיקה עד היום בשני ערוצי טלוויזיה, ערוץ 1 וערוץ 33 וב-8 תחנות רדיו: רשת ב', רשת א', רשת ג', רדיו רק"ע, 88FM, מורשת, רדיו בערבית וקול המוסיקה.

בשלהי הקיץ האחרון העביר האוצר בכנסת סדרה של תיקוני חקיקה לחוק השידור הציבורי. במסגרת זו עבר ביוזמת אגף התקציבים באוצר, וככל הנראה באישור השר, תיקון חקיקה שלפיו מינואר 2017 ייפסקו ההעברות החודשיות של כספי אגרת הרדיו לרשות, ויעברו היישר לחשבונות הבנק של תאגיד השידור. יש לציין כי ההערכה באותה עת הייתה שהתאגיד יעלה לשידור בינואר 2017, בעוד הרשות תפסיק את פעולתה באופן סופי.

ואולם, התאגיד לא היה מוכן לשידור בינואר או אולי הודיע שהוא מוכן, אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לדחות את העלייה לאוויר (לא ניכנס לוויכוח), ובמקביל החריפו סביבו המאבקים הפוליטיים והעיתונאיים - ועד היום לא הייתה החלטה סופית, מקובלת, למועד עליית התאגיד לשידור, אם בכלל. עם זאת, כבר בינואר פסקה הזרמת כספי אגרת הרדיו לרשות השידור - מעל 36 מיליון שקל בחודש - והכסף הזה החל עובר אוטומטית, על-פי התיקון מסוף 2016, לתאגיד השידור, חודש בחודשו.

אלא שזה קורה כאשר התאגיד כלל איננו משדר - בעוד הרשות ממשיכה לשדר וזקוקה למימון שוטף לצורך פעילותה. הרשות בינתיים ממשיכה לגבות חובות בגין אגרות העבר, מקבלת כספי פרסומות וחסויות - אבל את עיקר הכסף, זה שעד ינואר הגיע מאגרת הרדיו, היא כבר לא מקבלת.

במקום זה מוזרם לה, על-פי אותו חוק, כסף היישר מקופת משרד האוצר של משה כחלון והממונה על התקציבים אמיר לוי, שנחשב לאחד התומכים הגדולים בתאגיד ושהייתה לו יד בהשפעה על שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים לתמוך בתאגיד. כך קורה שאותו כחלון ואותו לוי, שבהוראתם מוזרמים כספי הרדיו לתאגיד שלא משדר - הם אלה שמזרימים כסף ציבורי לרשות השידור. וכך זה צפוי להימשך עד אשר יוכרעו המחלוקות. אף אחד לא יודע מתי.

לפיכך, מעוד ועוד מיליונים מכספי אגרת הרדיו, בתאגיד בינתיים נצבר כסף. התאגיד מפעיל, וכבר משלם משכורות, לכ-300-350 עובדים, מממן שכר דירה, ויש לו הוצאות תפעול. ההערכה היא שהתאגיד מוציא בכל חודש בין 7 מיליון ל-10 מיליון שקל, אבל מקבל בכל חודש מעל 36 מיליון שקל מאגרת הרדיו. זה אומר שבכל חודש נהנה התאגיד מרזרבה נאה של כסף, מצבירה של יתרה בחשבון, בסך של לפחות 25 מיליון שקל בחודש. הטענה של מתנגדיו היא שזו אחת מהסיבות שבגללן מרשה לעצמו התאגיד לקבוע משכורות גבוהות ותנאים מפליגים לאנשיו.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "ראשית, יש להדגיש כי מי שהוביל את תיקון החוק בקיץ האחרון הוא משרד התקשורת. שנית, בעת קבלת ההחלטה בדבר תיקון החוק, החליטה הממשלה כי ככל שהרשות תמשיך לשדר מעבר ל-1.1.17 יהיה על הממשלה למצוא מקור תקציבי, וכך היה במהלך התיקון האחרון בו הוארכו שידורי הרשות, במקביל להפעלת התאגיד, ב-4 חודשים נוספים.

"שלישית, המימון על-ידי אגרות הרכב מממן את פעילות התאגיד (שכר ותפעול) במקביל לפעילות הרשות וכן את הפקות המקור שאותן הוא מחויב לבצע בהתאם לחוק. לכן, גם אם מימון אגרות הרכב היה מועבר לרשות השידור, לא היה בכך בכדי לשנות את היקף התקציב הנובע מהמשך הפעלת רשות השידור במשך ארבעת חודשי הפעילות של 2017, שכן כאמור היה צורך במימון פעילות התאגיד".