אפיק מימון חדש לחברות סטארט-אפ - מימון המונים

מאות חברות סטארט-אפ מוקמות בישראל בכל שנה ואחד האתגרים שמשותף לרובן ככולן הוא להשיג מימון עבור פעילותן. החברות הצעירות יחסית מתבססות במקרים רבים על החסכונות שליקטו המייסדים ועל כספים שמגיעים מחברים או מבני משפחה שמאמינים בחזון. בהמשך הדרך מגיעות החברות לאנג'לים שמשקיעים סכומים קטנים יחסית, בדרך כלל כמה מאות אלפי דולרים ובהמשך הן נפגשות עם קרנות הון סיכון שעשויות להשקיע אפילו עשרות מיליוני דולרים בחברה בודדת. במקרים מסוימים הקרנות מגייסות כסף מגופים מוסדיים, לרבות קרנות פנסיה, אולם בישראל התרומה של הגופים המוסדיים לתחום ההון סיכון נחשבת לזניחה.

בשורה התחתונה - אין כמעט השקעות של הציבור הרחב בחברות סטארט-אפ שיכולות להניב תשואה פנומנלית על הכסף (למרות שראוי לחזור ולהזכיר שרוב החברות שזוכות למימון מגופי הון סיכון נכשלות). בשנים האחרונות הכללים משתנים מעט, במקביל לפריחה של מימון ההמונים (Crowdfunding). אחת הדוגמאות לכך היא מועדון האנג'לים Ourcrowd שפועל בישראל ומאפשר למשקיעים קטנים יחסית להשקיע בפורטפוליו של עשרות חברות.

רשות ניירות ערך מנסה לשנות את התמונה והיא פרסמה תקנות שיאפשרו לעסקים קטנים לגייס מהציבור עד 3 מיליון שקל - תמורת מניות או אג"ח. ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון בנושא בחודש שעבר והיא צפויה לאשר בקרב את השינוי אשר יש לו פוטנציאל לחולל שינוי משמעותי בשוק. עד היום ההשקעה בחברות סטארט-אפ התאפשרה רק למי שהוגדר "משקיע כשיר" - כאשר מדובר בהכללה באנשים בעלי נכסים נזילים בהיקף משמעותי.

מהפכת מימון ההמונים והתקנות החדשות יאפשרו לחברות קטנות לגייס כסף ממשקיעים רבים ולהישאר פרטיות - ללא צורך בהנפקה שמתחילה בפרסום תשקיף, תהליך שנחשב ליקר וממושך. האם ההקלה הרגולטרית הזו תשנה את התמונה? מחקר שנערך במרכז הבינתחומי מצביע על כך שהתשובה לשאלה הזאת עשויה להיות חיובית.

עורכי המחקר מצביעים על כך שחברות גייסו באמצעות מימון המונים כ-11 מיליון שקל (כ-3 מיליון דולר) עד לחודש פברואר 2017. הגיוסים התבצעו באמצעות 3 פלטפורמות שונות של גיוס המונים - אקזיטוואלי, פיפלביז ו-Fundit.

המחקר נערך על ידי דפנה ממן וליאור בסן מהקליניקה לשוק ההון במרכז הבינתחומי הרצליה, בהנחיית עורך הדין עמירם גיל שמנהל את הקליניקה. המחקר בחן את המצב בשטח - לפני שינוי התקנות הרגולטוריות - אך הוא עשוי לספק אינדיקציה לגבי ההמשך. נציין כי המחקר בחן רק את החברות אשר הצליחו לגייס את הסכום שאותו ביקשו.

מהמחקר עולה כי 15 חברות, שכולן מבוססות טכנולוגיה, עשו שימוש באופציה של מימון המונים. הרשימה כוללת בין השאר את הסטארט-אפ kVisi שמפתח אפליקציה לשירותי כביסה, SoPick שמפעילה רשת משלוחים חברתית ו-Babysitting שמסייעות למצוא שמרטף.

מהמחקר עולה כי כל אחת מהחברות שבחרו באפיק של מימון המונים גייסה כ-800 אלף שקל בממוצע. הגיוסים זכו להצלחה נאה - היקף הגיוס הממוצע עמד על 140% ביחס ליעדים המקוריים שהציבו החברות. הנתונים מצביעים על כך שהחברות הקצו בממוצע 10.8% מהמניות שלהן למשקיעים. מספר המשקיעים הממוצע של כל חברה הוא כ-20, כאשר ההשקעה הממוצעת של משקיע בודד היא כ-41 אלף שקל.

עו"ד עמירם גיל, מנהל הקליניקה לשוק ההון במרכז הבינתחומי הרצליה, התייחס לנתונים ואמר כי "המחקר מלמד, שמימון המונים תמורת מניות עשוי להיות אפיק כדאי הן ליזמים והן למשקיעים".

לדבריו "סטארט-אפים בשלבים הראשוניים מצליחים לגייס כך תוך פרק זמן לא ארוך סכומים הנחשבים משמעותיים בשלב מוקדם כזה, ואפילו הרבה מעבר ליעדים שהציבו לעצמם. כמובן שעדיין מדובר מסכומים הנמוכים בהרבה לעומת גיוס מאנג'לים או מקרנות הון סיכון אבל יש לזכור שחלק מהמיזמים מראש אינם מתאימים לגיוס מהאפיקים המסורתיים, כך שמימון ההמונים נותן להם מענה. גם שיעור האחזקות עליו נדרשים היזמים לוותר תואם בגדול את הסכומים שגויסו".

עו"ד גיל הוסיף כי "לציבור זו הזדמנות השקעה הכרוכה אמנם בסיכון גדול, כמו בכל סטארט-אפ, אך גם כזו המאפשרת לאנשים שאינם מתקרבים לרף הכניסה עבור השקעה בקרנות להתקרב לחלום האקזיט תמורת השקעה סבירה. ניתן אפוא לצפות, כי עם כניסתן של תקנות השקעות ההמונים לתוקף, השימוש במנגנון יהיה זמין ונוח עוד יותר והיקפי הגיוסים וההשקעות יגדלו".

 המשקיעים הקטנים