"שנלחץ ידיים?" שאלה מרקל מול המצלמות; טראמפ התעלם

לפעמים הדברים הקטנים, השוליים לכאורה, מצביעים על מהות. "שנלחץ ידיים"? - שאלה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, את מארחה, נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לפני העיתונאים והמצלמות בלשכה הסגלגלה, בפוטו-אופ בתחילת פגישתם, אמש (ו'). הנשיא ישב זקוף, עם הפנים קדימה. הוא לא הסב ראשו אל מרקל והתעלם מהשאלה. "זה היה כל-כך מביך, עד שהרגשתי שאני ממש מתה בו במקום", צייצה עיתונאית שנכחה באירוע.

אי הבנה? אולי. הרי השניים לחצו ידיים קודם לכן, כשטראמפ קיבל את פני האורחת בהגיעה לבית הלבן, וגם כמה שעות אחר כך, כתום פגישתם. אבל הרגע הלא סימפטי בלשכה הסגלגלה שיקף מציאות גלויה לעין: נשיא ארה"ב וקנצלרית גרמניה אינם חשים נוח זה בחברת זו. הם כנראה אינם מחבבים איש את רעותו.

איזה הבדל בין האווירה הצוננת בפגישה הזו לבין האווירה הסחבקית ששררה בביקורו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבית הלבן בחודש שעבר. טראמפ יצא מגדרו כדי להפגין את חיבתו לאורח ולאשתו. במסיבת העיתונאים שלו עם רה"מ הוא אפילו החמיא לשרה נתניהו, אירוע חריג בנסיבות כאלה. גם פגישת טראמפ עם תרזה מיי, ראש ממשלת בריטניה, בינואר, הייתה הרבה יותר חמימה מהפגישה עם מרקל. ומנגד, קטעי וידיאו שהנציחו רגעים מפגישות של מרקל עם הנשיא הקודם, ברק אובמה, הראו אותם מדברים בסמיכות פיזית זה לזו, בהפגנה של רעות ואחווה.

מרקל לא היססה להפגין את דעתה על ההבדל החד בינה - היא ידועה כאשה מחושבת, קרה, בלתי ספונטנית - לבין מארחה, שידוע בשליפותיו מהמותן. במסיבת עיתונאים משותפת עם טראמפ היא אמרה, בתשובה על שאלה לגבי התנהלותו של מארחה: "ובכן, אנשים (מטבעם) שונים זה מזה. לפעמים קשה להגיע לפשרות. אך לצורך זה בחרו אותנו. אם הכל היה מתנהל בפשטות, ללא בעיות, אז בכלל לא היה צורך בפוליטיקאים".

לא נדע כמובן על מה דיברו השניים מאחורי דלתיים סגורות, אך חילוקי הדעות ביניהם צצו במסיבת העיתונאים המשותפת. טראמפ הדגיש את "מחויבותו החזקה לנאט"ו", אך חזר על דרישתו הידועה מקמפיין הבחירות שלו, שחברות נאט"ו יחזירו "סכומי כסף עצומים שהן חבות לברית זה שנים". למעשה, הוא הקצין את דרישותיו: בעבר, הוא דרש שחברות נאט"ו יגדילו את הוצאותיהן לצורכי צבא באחוזים מהתמ"ג. עתה דורש טראמפ שהן יפצו את ארה"ב על תשלומי החסר שלהן בעבר.

"מנצלות את ארה"ב לרעה"

טראמפ אף הכריז, כי מעתה ואילך לא תתיר וושינגטון לברלין לגבור עליה במשאים ומתנים על נושאי סחר. "נכון לעכשיו הייתי אומר, שנציגי גרמניה (במגעים עם ארה"ב) עושים עבודה הרבה יותר טובה מאשר הנציגים האמריקאים", הוא אמר. "הבה נקווה שנצליח להגיע לשוויון". לטענתו, גרמניה, כמו סין ושותפות סחר אחרות של ארה"ב מנצלות את ארה"ב לרעה "וזה לא בדיוק טוב לפועלים שלנו... שיוצאים דפוקים".

טראמפ שגה ומרקל לא הססה להעמיד אותו על טעותו: גרמניה, חברת האיחוד האירופי, אינה מנהלת משאים ומתנים מסחריים עם ארה"ב. וושינגטון מנהלת דיונים אלה עם בריסל, הבירה האדמיניסטרטיבית של האיחוד. אשר לנאט"ו, מרקל ציינה כי גרמניה התחייבה כבר בעבר להגדיל את הוצאותיה הצבאיות ביחס לתמ"ג, אך הדגישה כי לנאט"ו יש משימות נוספות (שטראמפ אינו מדבר עליהן): חיזוק ביטחון הפנים והאצת הפיתוח באפריקה.

כמובן, חילוקי הדעות בנושאי הגירה הם סלע המחלוקת הגדול ביותר בין טראמפ למרקל. במסע הבחירות שלו וגם במהלך נשיאותו הצעירה הוא מתח ביקורת נוקבת על מדיניות ההגירה הליברלית של אירופה. במסיבת העיתונאים אמש הוא הכריז ש"הגירה היא פריווילגיה (זכות יתר שאינה מגיעה לכל אחד) ולא זכות (בסיסית שמגיעה לכל אדם), ושביטחון האזרחים שלנו תמיד חשוב יותר, ללא שום ספק".

מרקל אמרה, כי יש חשיבות לגבולות בטוחים ולמאמצים לשלב מהגרים בחברה במדינות שאליהן היגרו, אך היא הדגישה כי ניתן לפעול להשגת מטרות אלה תוך התחשבות ברווחת המהגרים. היא הגדירה זאת כגלובליזציה עם ראש פתוח. צריך לתת לפליטים הזדמנויות לשפר את חייהם, ולפעמים הזדמנות זו היא מאמץ לייצב את המדינות שמהן נמלטים פליטים אלה. חירות התנועה היא אחד מהישגים הגדולים של האיחוד האירופי, והצלחתה של גרמניה קשורה באופן הדוק להצלחת האיחוד, היא אמרה.

מרקל לא גילתה כל נכונות להירתם למלחמתו של טראמפ בתקשורת ובממסד הוושינגטוני סביב ציוצו השנוי במחלוקת שלפיו אובמה הורה לצותת לתקשורות שלו. בתשובה על שאלת עיתונאי גרמני על ציוץ זה, השיב טראמפ: "זה מכנה משותף ביני לבין מרקל. שנינו היינו קרבנות של ציתות בסתר (של אובמה)". אשתקד היו ידיעות שהמודיעין האמריקאי צותת לטלפון של מרקל. מרקל התעלמה מהערת טראמפ והוסיפה לפשפש בדפים שהיו מונחים לפניה. רק עיוות קל בשפתיה, אולי מאמץ להימנע מחיוך, הראה שהיא שמעה את דברי טראמפ ובחרה לא להגיב.