אסור לחכות לשינוי המגמה

השבוע היינו עדים לגל נוסף של התחזקות השקל לעומת הדולר בעיקר. כשיש רוח גבית מצד אחד ובנק ישראל דבק במדיניותו וכמעט שאינו מורגש, מה הפלא שעוד ועוד שחקנים מצטרפים לחגיגה. חובבי השקל גייסו את עסקת מובילאיי למערכה, למרות שאם האוצר יפעל נכון ויודיע על כך, לא יומרו מרבית הכספים לשקלים (האוצר חייב להכריז כי כספי המיסים להם זכאית מדינת ישראל יתקבלו בדולרים כפי שעשה בעניין הרווחים הכלואים).

אנליסטים מטעם כבר סימנו את היעד הבא- 3.50 שקל לדולר - והיחלשות קלה של הדולר בעולם סייעה למניפולציה הכול כך בוטה בשער השקל. ביום שישי בצהריים שב הדולר להתחזק בעולם, אולם בדיוק בשעה 15:00 כאן אצלנו, דאגו הנשמות הטובות לחזק את השקל ולעקר את השפעת ההתחזקות העולמית. התופעה של התחזקות השקל בימי שישי רבים, בפרט בשעות הצהרים, מעלה שוב את התמיהה היכן בנק ישראל. בפעם היחידה בה הפתיע הבנק והתערב בשעות אלו, גרמה התערבותו להפתעה עצומה ולפיחות חד. קרוב לוודאי שהבנק קיבל תגובות נזעמות מהמערכת הבנקאית ולא חזר על פעולה כזאת.

זה מעלה את השאלה שעולה גם במישורים אחרים - האם בנק ישראל מגן קודם כל על הבנקים, ורק אחר כך על המשק והציבור?

במהלך ועידת ה-G20 שנערכה בסוף השבוע בבאדן באדן, התריע נגיד הבנק המרכזי של אנגליה מארק קארני מפני אובדן האמון בסקטור הפיננסי, בשל שורת השערוריות בהן היה מעורב בשנים האחרונות. הוא התריע מפני משבר פיננסי נוסף אם קובעי המדיניות לא ינקטו בצעדי מנע. לדבריו, חייבים למצוא כלים על מנת להתמודד עם "בנקאות הצללים", הרחוקה מעיני הרגולטורים - וכן עם המסחר עתיר הסיכון בנגזרות.

וכמובן ששוב עולה השאלה והשבוע היא תגיע גם לפתחה של הכנסת, האם מדיניותו של בנק ישראל נכונה. את דעתי בנושא אתם מכירים. לולא בנק ישראל המצב היה חמור מפי כמה, אולם מה שהיה טוב עד לפני שנתיים חייב להשתנות, כי אופי הפעילות בשוק השתנה. שימו לב למהלך התחזקות השקל בעשור האחרון. למרות שבנק ישראל רכש את כל העודף בחשבון השוטף, התחזק השקל ב-30% לעומת סל המטבעות.

בחינה קצת יותר מעמיקה מעלה כי במשך 8 שנים התחזק השקל בכ-20% ובשנתיים האחרונות התחזק ב-10% נוספים. ברור כי קרה כאן משהו דרמטי שדורש בדיקה והתייחסות שונה. מה קרה, אנחנו יודעים - מניפולציה פרועה כחלק ממלחמת המטבעות בה ישראל משמשת כיעד נוח לפעילות. אין לי שום צל של ספק ולא קשה להוכיח זאת, כי-50% מהתחזקות השקל לעומת סל המטבעות בשנתיים האחרונות הינה תוצר של המניפולציה בשוק המט"ח המקומי.

דבריו של קארני נוגעים ישירות אלינו, ועל מקבלי ההחלטות בבנק ישראל ובאוצר להגיע לשורה של החלטות אמיצות כיצד להתמודד בצורה יעילה יותר מול המתקפה הבוטה. ראינו שכשהמדינה רוצה היא יודעת לשלב גורמים ולהילחם בתופעה, עיין ערך אופציות בינאריות. כאן לא מדובר בכמה גופים שהרוויחו על גבם של תמימים. כאן מדובר בגופים גדולים שמרוויחים על גבה של המדינה ומאיימים על החוסן הכלכלי שלה ועל המשאבים הכי יקרים לה - התעשייה המקומית והיצוא.

לכלכלנים המציעים להפסיק את ההתערבות ולתת לשוק החופשי לעשות את שלו אני מציע לעקוב אחרי מה שקרה מ-2006 ועד 2008 . באותה תקופה דגלו גם בבנק ישראל לא להתערב והאמינו בשוק החופשי. ה"שוק החופשי" גרם לדולר לצנוח מרמה של 4.60 שקל לדולר עד 3.20 שקל לדולר. בדרך סיפרו לנו ש 4.20 זה הגבול. ש- 4.00 זה מחסום פסיכולוגי שלא ייפרץ, ש-3.80 זו הרצפה (וכבר אז טענתי שמתחת לרצפה יש מרתף והוא עמוק) ושב-3.50 המגמה תתהפך. כשהגענו כמעט ל-3.20 וכשהיעד הבא שסומן על ידי מורגן סטנלי היה 2.80, הבינו כבר בבנק ישראל ששגו - ואין דבר כזה שוק חופשי במט"ח.

נכון, בשלב מסוים תתהפך המגמה. אבל זה יקרה רק כשהעודף בחשבון השוטף יהפוך לגירעון עקב התמוטטות היצוא, התיירות והתעשייה המקומית. את זה יכולים לספוג רק במסדרונות האוניברסיטה, כי שם כפי ששמענו השכר לא רע בכלל ולא ייפגע.

■ יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.