העיר ענייה, אלימה, מטונפת, פקוקה - אבל "חכמה"

ידיעה שהופיעה לפני כחודש בעיתונות ולפיה חברת סלקום חתמה על הסכם עם כפר סבא, נהריה וצפת על פיילוטים שיהפכו את הערים ל"חכמות", מעוררת עניין רב. היא מבשרת, לכאורה כמובן, על הגעת הקידמה גם לערי הפריפריה.

לאור העובדה שצפת היא עיר חלשה למדי ונהריה לא עשירה בהרבה (אשכולות 4 ו-5 מתוך 10 לפי דירוג הלמ"ס), וששני ראשי הערים של צפת וכפר סבא נעצרו אחרי פרסום הידיעה על ידי המשטרה וחשודים בניהול לא תקין של העיר, נשאלת השאלה מה משמעות הבשורה. האם ייתכן מצב שבמדינת ישראל מתפתחת מוטציה ייחודית של רשות ענייה ומושחתת, שמתקדמת מבחינה טכנולוגית?

מפגש עם מנמ"רים (מנהלי מערכות מידע) ויזמים מגלה שאכן מתרחש בארץ תהליך פעפוע של טכנולוגיות מתקדמות לערים. האם זה יהפוך את הערים שלנו ליותר טובות ומי ירוויח מזה? לא ברור עדיין. בינתיים נראה שבעיריות משתמשים בטכנולוגיות בלי לחשוב תחילה על הצרכים.

"ערים חכמות" זה קודם כל "buzzword", הלהיט התורן בשוק: "כולם מדברים על זה, אף אחד לא יודע מה זה אומר, אבל כולם טוענים שהם עושים את זה", אומר אייל פדר לוי, מתכנן ערים במקצועו ושותף, יחד עם המתכנת עידו עברי, לסטארט-אפ בשם "זן סיטי" המתמחה באיסוף וניתוח של משובי תושבים.פדר לוי סבור שהתפיסה שיש רשימת מאפיינים שהופכת עיר מסוימת לחכמה - מוטעית: "עיר חכמה ממנפת את החיבוריות (connectivity) כדי להציע חוויית משתמש רדיקלית יותר טובה. כמו ארגז כלים שנקרא טכנולוגיית מידע, ואתה צריך לחשוב לאיזה מהאתגרים היא יכולה להתאים".

חברת "זן סיטי" קמה רק לפני שנה וחצי וכבר עובדת יחד עם עיריות אילת, רמת גן, באר שבע, כפר יונה ולאחרונה גם פריז. לדברי פדר לוי, "הרשויות עושות סקרי שביעות רצון שאינם אמינים. האפקטיביות של מפגשי שיתוף הציבור נמוכה. אנחנו מפתחים כלים שמאפשרים הבנה יותר עמוקה מצד הרשות".

המוצר הבסיסי שהחברה מציעה הוא לוח בקרה שאוסף נתונים מהפייסבוק ומאתר המוקד העירוני, מייצר מדד בזמן אמת שמאפשר לרשויות מקומיות להבין את הרצונות והצרכים של התושבים. כמו כן, המידע מאפשר לסמן מגמות לאורך זמן. נושאים שעליהם ניתן ללמוד הם תגובות התושבים לאירועים ביטחוניים, אירועי תרבות, פינוי אשפה וביטחון אישי.

פדר לוי מספר שהוא אוהב את מה שקורה כעת משום ש"פתאום יש כסף, כי המשקיעים רוצים להיכנס לתחום. בהגדרה שלי, אני חושב ש'סמארט-סיטי' זה כמו 'סמארטפון'. היא לא טובה באופן אבסולוטי. מדובר במכשיר שעושה שימוש ביכולות מידע מתקדמות ומציע חוויית משתמש יותר טובה".

"עיר חכמה היא לא טכנולוגיה אלא שירות"

ביום חורפי ובהיר נראה המרכז המסחרי של בית שמש, שבו ממוקם מבנה העירייה, מנומנם למדי. בשנים האחרונות עוברת העיר בית שמש מהפך של ממש ואל השכונות החדשות שנבנות במהירות בדרום העיר נוספים מדי שנה תושבים רבים. נכון לשנת 2016, למעלה מ-50% מהתושבים הם חרדים. על פי נתוני הלמ"ס העיר נמצאת באשכול 3 מתוך 10, כלומר, ענייה למדי.

ציון ממן, המנמ"ר של עיריית בית שמש, מספר שבעיר יש קהילות חרדיות שמשתמשות באינטרנט כשר מסוג "רימון", או "אתרוג" (עם דרגות שונות של סינון תכנים) ויש כאלה שמתנגדות לאינטרנט וגם לקיומה של מדינת ישראל. אף על פי כן, העירייה, בראשותו של משה אבוטובול, איש סיעת ש"ס, הנגישה מידע עירוני באתר העיריה המכונה כאן "עירטרנט", הציבה 30 מצלמות באזורים רגישים לוונדליזם, חייבה את קבלני השכונות החדשות בפריסת סיבים אופטיים בתת הקרקע, קידמה אפליקציה שמאפשרת קריאות אונליין למוקד 106 ומעודדת חשיפה של הילדים בבתי הספר לטכנולוגיה מתקדמת.

ממן מבקש להדגיש שבית שמש אינה דומה לת"א מבחינת אורח החיים ותלויה בסיוע של משרדי ממשלה. בעיניו, עיר חכמה היא קודם כל "שליטה של הרשות בעיר".

בעיריית נתניה התרגשו מאוד מהביקור שלי ולפגישה, שנקבעה מראש, הגיעו שתי נציגות מאגף הדוברות ושלושה עובדים של אגף מיחשוב ובקרה. ירון ריבו, מנהל האגף, ביקש להבהיר שבעיריית נתניה התקבלה החלטה אסטרטגית לבנות תוכנית אב ולייצר מתודולוגיה מוסדרת לנושא. לעומת זאת, אלון אופיר, סגן המנהל הנמרץ של האגף, יצא מגדרו על מנת להבהיר שמבחינת הרשות עיר חכמה היא לא טכנולוגיה, אלא שירות יותר איכותי לתושב.

בשנתיים האחרונות, עיריית נתניה פיתחה מערכת "איסוף נתונים רישתי", כלומר, מידע מהרשתות החברתיות (פייסבוק ואינסטגרם), שהופכת, לפחות ברמת ההצהרה, את קבלת ההחלטות ליותר מושכלת. לדברי ריבו, בנתניה מנצלים את עבודות שיקום רחובות מרכז העיר להנחת תשתית סיבים אופטיים שיאפשרו העברת נתונים מהירה ומאובטחת יותר של מידע עירוני. הציפיה היא שבעתיד יוצבו ברחבי העיר מצלמות וחיישנים שיאפשרו בקרה ושליטה ברמזורים, תאורה, ניתוב החניה, איסוף האשפה והביטחון האישי של התושבים. גולת הכותרת של העשייה בנתניה היא בניית מערכת CMS (Content Management System) שתשמש כפלטפורמה שעליה ייבנו אתר עירוני ואפליקציה, שיציגו מידע מגוון ומצד שני, לייצר "פרסונליזציה" של המידע שמגיע לתושב.

קל להתחיל בשיפור תפקודים

ליאורה שכטר, המנמ"רית של עיריית ת"א-יפו, אומרת שבעיניה, שיפור יעילות תפקודית הוא תחום שקל להתחיל איתו. הכוונה היא לסנסורים לאשפה, זיהום אוויר, רעש שמאפשרים לרשות העירונית לדעת את תמונת המצב בזמן אמת ולהגיב יותר טוב כשיש בעיה. בעיני שכטר, הדבר החשוב ביותר הוא שיפור איכות החיים של התושבים. עירוב התושבים בקבלת ההחלטות מבחינתה, הוא החלטה אסטרטגית ולכן הומצאה פלטפורמה אינטרנטית שמאפשרת למחלקות העירייה השונות להעלות סוגיות קונקרטיות ולתושבים להגיב.

אספקט אחר של הגברת השיתוף הוא השקיפות. לדברי שכטר, "חשיפת מידע זה שינוי תודעתי, כי ברגע שאתה חושף מידע אתה מזרז את תהליך תיקון הליקויים". ה"דיגיתל", שעיריית ת"א גאה בו מאוד, הוא כרטיס תושב ממוחשב וחינמי שמעניק מידע על פעילויות. המידע שמתקבל הוא אישי ומותאם למשתנים שנמצאים במערכת (גיל, מקום מגורים, תחביבים וכו').

שכטר, יו"ר פורום המנמ"רים של הרשויות המקומיות, מספרת שבשונה ממקומות אחרים לעיר ת"א יש "יכולות ביצוע עצמיות", כלומר, היא לא זקוקה לחברות סלולר לקידום המהפכה הטכנולוגית/חברתית. לדבריה, יש פער שהולך וגדל בין ערים עם מצב סוציואקונומי גבוה לבין היתר. כלומר, החשש הוא שהשירותים שהתושבים בערים החלשות יקבלו יהיו שונים מאוד ולמעשה, הפערים בחברה הישראלית רק יגדלו. המשרד לשוויון חברתי משקיע אמנם כספים באמצעות מיזם "ישראל דיגיטלית", אך נדרשת בעיניה התערבות של המדינה, שתדאג להשקעה ולהכוונה.

שפי פז, מנהיגת תנועת המחאה של שכונות דרום ת"א, הקוראת לגירוש מהגרי העבודה, רואה את החידושים הטכנולוגיים של עיריית ת"א בעיניים אחרות לגמרי: "בצפון יש עיר עולם, טיילת, בתי קפה, wifi, תחושת תחכום מטרופוליני. כאן, בדרום, מדינת עולם חמישי. יש פה תחושה של אזור מלחמה, המון שוטרים בכל פינת רחוב ורשת מטורפת של מצלמות אבטחה. זה החלק היחיד של המהפכה הטכנולוגית, הדיגיטציה כביכול. שלטון האח הגדול".

קודם להתמקד באתגרים, ורק אחר כך בטכנולוגיה

"אני מציע להתמקד בשאלות החשובות, באתגרים - והטכנולוגיה צריכה לבוא בסוף", אומר האדריכל עודד קוטוק. הוא היה שותף למחקר בנושא קיימות עירונית במכון ירושלים והוא חלק מצוות התכנון של תוכנית המתאר הארצית לתשתיות תחבורה יבשתית. לדברי קוטוק, אחד האבסודרים הקשורים בעיר החכמה הוא שמכניסים לשימוש טכנולוגיה לפני שמדברים על הצורך. כך למשל, במקום לדבר על שינוי הרגלי נסיעה ומעבר לתחבורה ציבורית, יש עידוד של השימוש ברכב פרטי. קוטוק מביא כדוגמא את האפליקציה "VoicePark" שפותחה בסן פרנסיסקו וקידמה התקנת חיישנים ברחובות כך שנהגים יכולים לאתר מקומות חניה פנויים במהירות רבה יותר. מצד שני, WiFi חופשי, שיאפשר למשל עבודה מפינת ישיבה בפארק, או אפליקציות שמיידעות את תושב העיר מתי מגיע האוטובוס, כדוגמת Moovit, הם המצאות אפקטיביות.

קוטוק מלא התפעלות מההתקדמות בפיתוחי המציאות הרבודה (Augmented Reality). הוא מתאר בהתרגשות את האפשרות של שיטוט ברחובות העיר עם משקפיים שהופכים את המרחב האפרורי לירוק באמצעות השתלת עצים וירטואלית, את האפשרות למקם אימאג' של בית המקדש על רחבת הר הבית ואת ההחלפה של חזיתות הבתים המוזנחים. המרחב הזה, שמשלב את הפיזי והווירטואלי, הוא בעיניו הרחבה של עולם התכנון והאדריכלות ואשליה שהיא לא בבחינת בריחה, אלא סוג של ישועה.