בכל רגע נתון יש מישהו בעולם שמנסה לפצח את קוד המנהל. בתי מחקר ופיתוח שונים, החל ממחלקות למנהל עסקים ופסיכולוגיה באוניברסיטאות, עבור דרך בתי ספר למנהיגות וכלה בבתי הכשרה פנימיים של ארגונים גדולים - כולם משקיעים משאבים כספיים ואחרים כדי לחשוף את מודל התפירה של חליפת המנכ"ל/ית.
הניסיון לייצר רשימת תכונות מנצחת דוגמת יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה, מנהיגות וכו' מאפשר לכאורה לאתר, לעצב ולמסלל אנשים ראויים לעבר התפקיד הנכסף. אבל, חרף כל הניסיונות החשובים והמרתקים במציאות על כיסא המנהל/ת מתיישבת דמות שמקיימת דיאלוג חלקי בלבד עם מתפרת המחקר.
כך, למשל, בחבילת הבינגו המסורתית מככבת לעולם התכונה השנואה-אהובה - "תחרותיות". בעולם העסקי נהוג לחשוב שמנהלים חייבים לשאת בין השיניים את תער הניצחון. מי שלא התברך ברעב כרוני לתחרות, לא יצליח להוביל את הארגון שלו לאורך זמן. אבל, בקומת ההנהלה "תחרותיות" בפני עצמה היא הגדרה חלקית ותאורטית. הערך המעשי שלה יכול להיבחן רק כאשר היא מתחככת עם אשכול התכונות הנוספות של הדמות המנהלת.
לכל מנהל ומנהלת יש חותם אישי, המורכב משני גורמים מעצבים: הראשון הוא אשכול התכונות שמאפיינות אותם, והחיבורים בין התכונות והעוצמה של כל אחת מהן. השני הוא הפרשנות של המנהלים את הביוגרפיה של עצמם - אוסף הכישלונות וההצלחות שצברו, הערכים שספגו ועיצבו לאורך שנות חייהם ומערכות היחסים שהקיפו אותם. ההחלטות והפעולות שיקבלו כדמות המנהיגה את הארגון, הן ביטוי של החותם האישי. לכן, התשובה הרלוונטית לשאלה "האם תחרותיות היא תכונה נחוצה וטובה" היא במילה אחת - תלוי.
התשובה המלאה ל"תלוי" היא כפולה. פעם אחת תלוי במה עוד נמצא באשכול התכונות והמוטיבציות של המנהל/ת. אם לצד התחרותיות נמצאים גם אינדיבידואליות, קושי בקבלת החלטות ופרפקציוניזם, התחרותיות עלולה להיות חרב פיפיות שמסכנת את הארגון. לעומת זאת, אם לצד התחרותיות מופיעים פרפקציוניזם, כמיהה לעבודת צוות ויכולת האצלת סמכויות, ייתכן שהאשכול הזה יניב פירות של הצלחה גדולה.
פעם שנייה - יתרונה של התחרותיות תלוי במה שהמנהל חושב על עצמו, בדימוי העצמי שלו, בביקורת העצמית ובמידת האמון שלו ביכולות ובשיקול הדעת שפיתח. ככל שהביקורת העצמית מרוסנת וההערכה העצמית נוחה, כך יוכל המנהל להוביל מהלך תחרותי בתנאים משתנים ובלתי צפויים.
הקושי והיופי של עולם הניהול מתאפיין בדרישה הפרדוקסלית לנוע בבהירות ובנחישות בעולם של אי ודאות; להוביל, להנהיג, לייצב ולקבל החלטות שישפיעו על מחר לא ידוע. הסתירה המובנית בדרישות התפקיד מחייבת תפירה מהודקת למודל גמיש של החליפה הנכספת; אסטרטגיה של חיבורים לא שגרתיים. ניבוי והיערכות לקראת העתיד כרוכים באינטואיציה וביכולת לפנטז ולראות את מה שעוד לא קיים. לכן, סביר שנדרוש מהאדם שיוביל את המערכה להיות סקרן ונועז. מצד, שני הוא חייב לדעת להגדיר את הסכנות ולהיערך אליהן, כלומר להיות זהיר ונטול יצר הרפתקנות. טווח החיבורים הסטטיסטים האפשריים צריך להישאר רחב ומפתיע.
חליפות טיבן להשתנות, בהתאם לרוח הזמן והאופנה. עם זאת, נראה שבחליפת המנהלים סביר שתמיד נתעקש להשאיר את התבונה האישית, הטבועה בנו כאנשים.
■ הילה טוב היא יועצת אסטרטגית אישית לבכירים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.