בשבוע הבא תתקיים הפתיחה הרישמית של "TLV FASHION MALL", קניון האופנה שבנתה חברת גינדי השקעות ורבוע כחול נדל"ן, המשיק את פרויקט הבנייה הגדול ביותר שנבנה במרכז ת"א בשנים האחרונות.
מדובר בבלוק עירוני שצורתו טרפז, וגבולותיו הם הרחובות החשמונאים, קרליבך ודרך בגין. במתחם החדש יהיו 2,400 דירות שבהן יגורו כ-7,000 איש. הצפי של היזמים הוא שמדי יום יבקרו ב-180 החנויות 40 אלף איש. יהיו כאן גם פארק, בי"ס, גנים ומרכז ספורט.
כיום קשה להאמין שעד 1948 זה בכלל לא היה שטח העיר ת"א, וכאן היו הפרדסים של המושבה הטמפלרית שרונה. בתחילת שנות ה-50, תקופה שבה האזור נתפס כקצה העיר, הוקם כאן השוק הסיטונאי, שהפך עם השנים למטרד תעבורתי ותברואתי. בתחרות שנערכה ב-1999 לתכנון המתחם זכתה ההצעה של האדריכלים יעקב יער וטלי יער-קוסט, שכללה הקמת רובע חדש הכולל תמהיל מגוון של שימושים.
במכרז שערכו חברת תנובה ושותפותיה בשנת 2009 זכתה קבוצה שכללה את משפחת גינדי ורבוע כחול נדל"ן. השותפים קנו את המתחם ב-950 מיליון שקל וחילקו את התכנון המפורט בין שלושה משרדי אדריכלים ותיקים: יסקי-מור-סיוון היה אחראי לקניון ולארבעה מגדלי מגורים בני 48 קומות (בניית שניים מהם החלה, הקרקע לשניים אחרים עוד לא שווקה), משרד ישר אדריכלים היה אחראי על הקמת 11 מגדלי מגורים בני 14 קומות (יאוכלסו בקרוב), ומשרד אליקים אדריכלים תכנן את בית הספר היסודי, את גני הילדים ואת מרכז הספורט. את הפארק שעל הגג תכנן אדריכל הנוף ליאור וולף (ראו מסגרת). לא קל להתרגל למסת הבנייה העצומה שכאילו נפלה פתאום על מרכז ת"א, מאות מטרים בלבד מתחום "העיר הלבנה". הקונגלומרט האדיר, שמורכב ממסד שהוא מסה אחת ועליו סדרת מגדלים שונה מאוד מהתכנון העירוני ומסגנון הבנייה של העיר המנדטורית.
מצד שני, האדריכלים הקפידו לייצר לאורך הרחובות בנייה נמוכה יחסית, עם חזית מסחרית, כך שלהולך הרגל יש תחושה מוכרת ונוחה. צריך להודות שבאופן כללי, השפה האדריכלית והחומריות, אפילו של המגדלים, היא מודרנית, אך שמרנית למדי ומאופקת, כך שאין תחושה של ראוותנות חריגה.
הקניון, שייפתח השבוע, תוכנן כך שהוא מייצר קישוריות בין הרחובות החשמונאים וקרליבך. הכניסה אליו היא דרך כיכרות ציבוריות רחבות וצורתו היא כעין אובל הכולל שתי שדרות חנויות, בשני מפלסים. הכניסה למרכז הספורט העירוני, הכולל בריכות שחייה, אולם כדורסל, חדר כושר, אולמות חוגים וספא, היא דרך הקניון.
כשאני שואל את מורדי שבת, מנכ"ל חברת מגדלי גינדי, אם הם יצרו כאן שכונה לעשירים הוא מתקומם: "הקניון הוא לכולם, ורק 15% הם מותגי פרימיום. יהיו כאן 2,400 דירות 4 ו-5 חדרים שיאפשרו להכניס לכאן משפחות שעד עכשיו הדירו רגליהן ממרכז ת"א, וגם דירות להשכרה. יש כאן בי"ס יסודי וגני ילדים שישרתו את כל האזור, וגם הקאנטרי קלאב בניהול עירוני ויהיה פתוח לציבור".
"אפשר היה 70 קומות במקום 40 קומות"
למשרד האדריכלים יסקי-מור-סיוון יש ניסיון רב בתכנון קניונים. הם תכננו את קניון רמת אביב, את קניון מלחה בירושלים ומרכזי קניות בחו"ל. ובכל זאת, האדריכל עמי מור, האחראי לתכנון "TLV FASHION MALL", רואה בו הישג ויצירה חשובה במיוחד. לדבריו, עובדי משרדו השקיעו לא פחות מ-55 אלף שעות באדריכלות ובעיצוב הפנים, והוא ראשון מסוגו בעיר.
נקודת המוצא של מור היא שת"א הולכת ומתפתחת לכיוון דרום מזרח. לכן, באופן טבעי, חייבת להיות גם התפתחות מסחרית מתאימה: "זה הקניון הראשון שנבנה בת"א זה 20 שנה. הוא נמצא בנגישות רגלית בתוך המרקם העירוני והוא היחיד שנותן את הרוח של תל-אביב, העכשווית, הצעירה".
מור מבקש להדגיש שאדריכלי משרדו שיתפו פעולה עם העירייה כדי לייצר קולונדות מסחריות שמתקשרות עם דפנות הרחובות. הציר המרכזי של הקניון, זה שמקשר את הרחובות החשמונאים וקרליבך, יתנהג כמו רחוב עירוני, וניתן יהיה לעבור בו בכל שעות היום והלילה, גם כשהחנויות יהיו סגורות. מור מסביר שמבחינת הנראות שלו ביחס לרחוב, הקניון מתנהג בצורה שונה לחלוטין מקניונים אחרים: "זה קניון עלי באבא, שברמה העירונית מתבטא רק בשתי כיכרות. קניון נעלם".
האדריכל אבנר ישר, שמשרדו אחראי לתיאום התכנון בין האדריכלים השונים ולאדריכלות של מרבית המגדלים, מגדיר את הפרויקט "ניסוי": "זה הפרוייקט הכי צפוף בת"א, אבל הממשק של המגדלים עם הרחובות מוצלח מאוד בעיני. הדופן החדשה לא מגדלית ולא מקטינה את הרחובות".
ביקור בפארק שעל גג הקניון מגלה דווקא שהמגדלים מאד קרובים, עם מרפסות שכמעט נושקות זו לזו. לדברי ישר, אפשר היה לבנות אחרת: "יכול להיות שאם היו מרשים לבנות 70 קומות במקום 40, אפשר היה לבנות פחות מגדלים. אולי זה אחד הלקחים. הפחד מונע מאיתנו לבנות יותר לגובה, ולהשאיר מרחבים פתוחים".
"גטו של עשירים"
הביקורת העיקרית מגיעה מכיוון תושבי החלק המזרחי של לב ת"א, שחוזים בתהליך הבנייה מרחוק ומרגישים שנוכחותו של המתחם החדש עשויה לשבש את המציאות המוכרת.
האדריכל עילם טייכר מכנה את הפרויקט "אבן שתקועה בגרון", ומצר על כך שהפרויקט נבנה כמתחם סגור, שאינו ממשיך את המרקם של הרחובות הקטנים, האינטימיים, של מרכז ת"א. העיתונאית ענת סרגוסטי חוששת מהעומס: "בנו שם יישוב, עיירה, כשהתשתית התחבורתית היא מזעזעת. אפילו אם איכות החיים של מי שיגור שם תהיה מדהימה, הכל יהיה פקוק".
לדברי זהבה ארזואן, חברה בעמותת "ירוק וגם בטון", "השכונה הזו היא גטו של עשירים. מנוכרת, לא מחוברת לכלום. כאן לא תיווצר קהילה ואני כבר מדמיינת את כל הילדים שלהם שיבואו לפארק שלנו בקרית ספר".
אמא לילדה צעירה, שמתלבטת אם לשלוח את בתה לגן עירוני במקום, אומרת שמבחינתה יש כאן בעיה: "אני חושבת שהסמיכות לקניון היא בעייתית מאוד. בחרנו לחיות באזור ותיק במרכז ת"א ולא במגדלים, וקשה לי לדמיין את הבת שלי הולכת לגנון שאין לו חצר ירוקה או חוזרת מבית ספר ועושה על הדרך סיבוב מותגים בקניון".
הגינה על הגג: להגיע לפארק הציבורי דרך מדרגות נעות ומעליות
אחד הדברים הפחות רגילים בפרויקט הוא מיקומו של השטח הציבורי הפתוח, מעל גג הקניון. יש כאן מוטציה אורבנית די משונה, משום שהגן הזה הוא שצ"פ (שטח ציבורי פתוח) בבעלות עירונית, ופתוח לציבור, אך הוא חשוף כדרך שגרה רק לדיירים. אחרים יוכלו להגיע לגן מכיוון כיכרות הכניסה לקניונים, באמצעות מדרגות רחבות ודרגנועים, ודרך מעליות שנמצאות בתוך הקניון.
האדריכל עמי מור מסביר שהגן המוגבה היה נתון שהגיע עם התוכנית (התב"ע) ושהם עשו את המקסימום כדי לפתור זאת: "יש דרגנועים ומדרגות רחבות כמעט כמו המדרגות הספרדיות ברומא, וחוץ מזה שלא כל הערים שטוחות. בירושלים יש הרבה מקומות שבהם צריך לעלות או לרדת לפארק".
אדריכל הנוף ליאור וולף מספר שמי שגיבשה את הקונספט התכנוני לגן היתה אדריכלית הנוף האמריקאית הידועה מרתה שוורץ, שפרשה מהפרויקט בשלב מוקדם. התכנון מתבסס על חלוקה לאזורי פעילות שמוגדרים על ידי ערוגות מוגבהות וגבעות דשא. שורת הבניינים שמקיפה את הגן תייצר מצב שבמרבית עונות השנה וברוב שעות היום יהיה כאן צל, ולכן הצמחייה מותאמת לכך. בשורה התחתונה, וולף מאמין שמאחר שזה יהיה הגן הזמין והמהיר לאלפי דיירי הפרויקט, הוא תמיד יהיה פעיל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
