בנק ישראל: רכישת הדולרים הוכיחה עצמה ותרמה לפיחות

על רקע קיתונות של ביקורת שספג בנק ישראל על מדיניות ההתערבות שהוא נוקט בשוק המט"ח במטרה להחליש את המטבע המקומי, בנק ישראל מפרסם היום (א') תוצאות מחקר שהוא ערך בנושא. בשורה התחתונה מגיעים בחטיבת המחקר של בנק ישראל למסקנה כי מדיניות ההתערבות תרמה לפיחות השקל.

המחקר, שנערך ע"י ד"ר סיגל ריבון מחטיבת המחקר של בנק ישראל, בחן כאמור את ההשפעה של התערבות הבנק בשוק מטבע החוץ על שער החליפין בין השנים 2009-2015. 

בנק ישראל, שחזר להתערב בשוק מטבע החוץ במארס 2008, לאחר כעשור שבו לא התערב הבנק בשוק כלל, שם לו למטרה להחליש את המטבע המקומי לאחר שהחל להתחזק מול המטבעות המובילים בעולם על רקע המשבר הכלכלי שפרץ באותה שנה וסביבת הריבית האפסית בעולם. בתחילה ההתערבות נעשתה בסכומים קבועים מראש, כ-25 מיליון דולר ליום, ומאוחר יותר כ-100 מיליון דולר ליום. באוגוסט 2009, שינה הבנק את המדיניות ועבר להתערב על פי שיקול דעת בסכומים שאינם קבועים מראש.

תוצאות המחקר מראות כי בתקופת האמידה המתייחסת רק לתקופה שבה ההתערבות נעשתה על פי שיקול דעת, החל מספטמבר 2009 ועד סוף 2015, כל 100 מיליוני דולר של רכישות תרמו לפיחות של 0.07%-0.09% בשער החליפין. עבור ההיקף החודשי הממוצע באותה תקופה, 830 מיליון דולר, נמצאה השפעה של כ-0.6% על שער החליפין באותו החודש. בבנק ישראל מציינים כי לפי טכניקה אחרת, שבה לא הייתה התייחסות להיקף רכישות המט"ח, נמצא כי אם בנק ישראל התערב (בהיקף מסוים) בשוק המט"ח בחודש מסוים, השקל פוחת בשיעור של כ-1.1%-1.4% באותו החודש. 

ומתי בנק ישראל בוחר להתערב בשוק המט"ח? מהמחקר עולה כי הבנק מתערב כאשר הוא מעריך שקיים ייסוף יתר של שער החליפין הריאלי ביחס לשער החליפין של שיווי משקל של הטווח הארוך. המחקר מעלה עוד כי בנק ישראל מתחשב גם בהיקף יתרות המט"ח, כך שככל שרמת הייתרות נמוכה יותר ההתערבות של הבנק גדולה יותר. עוד נמצא שגידול ביצוא נוטה להקטין את ההתערבות. בנוסף, נמצא עוד כי ככל שהציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה נמוכות יותר, ייטה הבנק להתערב יותר.

נזכיר כי בשבועות האחרונים בנק ישראל רכש יותר מ-מיליארד דולר במטרה להחליש את השקל, שטיפס לשיא של כשנתיים וחצי מול הדולר. בעקבות ההתערבות של הבנק הדולר התאושש קלות אך בימים האחרונים נפל שוב לרמה של 3.63 שקלים חרף העלאת הריבית בארה"ב. לפי הערכות, ההתחזקות המטאורית של השקל, שמכבידה בעיקר על ענף היצוא, נעוצה בעיקר בשיפור הניכר של הכלכלה הישראלית ובעודפי היצוא שתורמים לגידול בהיצע הדולר וכך לייסוף השקל. לפי הערכות שונות, ספקולנטים שונים שרואים בשקל כאחד המטבעות החזקים בעולם וכ"חוף מבטחים". ותורמות גם הן לחוזקו יתרות המט"ח של בנק ישראל חצו לאחרונה את רף ה-100 מיליארד דולר וכעת עומדות על כ-102 מיליארד דולר.

 רכישות מטבע חוץ