הצפי מול המציאות

דוגמה בולטת במיוחד, של הפער שבין הצפוי וההגיוני למה שקורה בפועל: נתחיל מהמוסכמה בעולם הפונדמנטלי מאז בחירתו של דונאלד טראמפ כנשיא ארה"ב. התוכניות בתחום התשתיות, הצפי לעלייה בהוצאות הביטחון, מתווה הפחתת המיסוי על פרטים וחברות, ובמיוחד המאמץ האדיר של הממשל החדש להורדה משמעותית של הרגולציה הפיננסית והסביבתית, כל אלה אמורים לייצר סביבה נוחה לצמיחה גדולה יותר מאשר הורגלנו אליה בימי הנשיא אובמה.

יש האומרים: עליית מדרגה בצמיחה מסביבות ה-2% לכיוון ה-4%-5% בשנה. זו אינה הזיה של אנליסטים אקדמיים אלא מחשבה נפוצה, מספיק על מנת לייצר אחת העליות היפות ביותר בהיסטורית שוקי המניות במעצמה הגדולה ההיא.

נמשיך את קו המחשבה הזה, ונרחיב אותו: הכפלת שיעורי הצמיחה בארה"ב חייבת להביא לגידול משמעותי בצמיחה הגלובלית, וזאת עקב מצבו הקריטי של הצרכן האמריקאי במשוואה הכלכלית הכללית. המדינות המתפתחות כמו סין וברזיל, יתחילו להיות שוב ספקי הייצור וחומרי הגלם. למעשה כל הסחר הבינלאומי יגדל לממדים של יציאה נורמלית ממיתון. דבר שלא היה מאז התחתית של 2009.

ועוד דרגה של התקדמות אינטלקטואלית: אם הצמיחה הגלובלית תהנה מן השינוי הדרמטי בביקושים, יש להניח שהסחורות, ובמיוחד הסקטור האנרגטי, ייהנה מזה כפליים, כאשר בתוכו מוצרי ה"זהב השחור" יהיו הכוכבים הגדולים.

בקיצור, אם טראמפ יצליח לממש את חזונו, והתקוות שהשווקים תולים בו, תתחדש המגמה החיובית בנפט. הנה הגרף השבועי של חוזה הברנט, החוזה הבינלאומי של הסחורה החשובה הזו:

 משה שלום נפט 21-03

ניתן להבחין בעובדה אחת ברורה: מה שהיה צפוי, לא התרחש. מאז בחירתו של הנשיא האמריקאי החדש, ובמיוחד מאז כניסתו לתפקיד, הנפט התנהל תחילה דווקא בדשדוש, ולאחר מכן בשבירה מדהימה מטה (1 סגול).

השבירה הזו משמעותית מאוד כי היא הצליחה לשבור את אזור התמיכה המאסיבי ב-53. "מאסיבי" עקב כמות הפעמים הגדול שבו המחיר שינה כיוון כאן. הן כאשר הסביבה הזו הייתה תמיכה, והן כאשר היא שימשה כהתנגדות.

חמור הדבר כפליים עקב עובדה מעניינת נוספת: הגג, סביב 58 דולר לחבית, היה לאזור הלגיטימי האחרון (78.6%) של תיקון טכני כנגד הירידה הגדולה מ-115 ועד 27 (3 סגול). במידה והנפט רצה לאותת לנו שלפנינו משהו חיובי ארוך טווח, הייתה חובה עליו לפרוץ כאן את הגג הזה, ולהוכיח זאת כאן ועכשיו! המהלך לכיוון השני מעורר ספקות גדולות, ומעלה מחשבות נוגות אצל האופטימיים.

יתר על כן, ב-2 סגול, אנו רואים שכל העלייה המתקנת, מאז 27 דולר לחבית, התנהלה במומנטום הססני, ואנמי, וזאת במיוחד בחלק האחרון שלו, דהיינו מאז אמצע שנת 2016.

מה יכולה להיות הסיבה לתצוגה המוזרה הזו? הנוגדת כל כך את מה ששוקי המניות משדרים? כמו תמיד אנו צריכים לחפש את ההסברים בחלק הפשוט של הדברים: הצמיחה הצפויה, המשודרת מן המדדים של וול-סטריט, לא תהיה צמיחה יצרנית , אלא יותר פיננסית.

רוב השינויים שהוכרז עליהם, ואשר יכנסו לתוקף מיידי, מדברים על שגשוג נוסף של המהמרים הספקולטיביים. ההשפעה על הכלכלה האמיתית עוד צריכה הוכחה כאשר זמני החקיקה, התכנון, הביצוע, והשפעת כל האלה בדברים האמיתיים של הכלכלה ייקחו חודשים רבים אם לא שנים.

בינתיים, השפעת הדולר, כמטבע, הוא הגורם המשפיע יותר. העלאת הריבית עליו, האסטרטגית, מביאה לחולשה בכל מה שנקוב בו, ובנסחר נגדו: סחורות, מטבעות, וחלק מן האג"ח המדינתי.

* משה שלום - מנתח שווקים פיננסיים.

** אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.