תביעה נגד "תוכנית חיסכון": ביטלה צילומים ערב לפני המועד

האם בזבוז זמנם של מרואיינים על-ידי כלי תקשורת שתיאם איתם ראיונות וביטל ברגע האחרון, צריך לזכות אותם בפיצוי כספי? זו השאלה התקדימית שעמה עשוי להתמודד בקרוב בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב. זאת, בעקבות תביעה בסך 30 אלף שקל שהגיש אברהם אלקלעי, בעלי מכון הדס העוסק באבחון תעסוקתי, נגד "תוכנית חיסכון" של ערוץ 2.

בתביעה מספר אלקלעי כי הציע לכתבת אדוה דדון לצלם במכון אייטמים שעוסקים בספורטאים ודוגמנים שהקריירה המקצועית שלהם מסתיימת מוקדם ושמגיעים לייעוץ לקריירה שנייה. לטענתו, דדון נענתה להצעה, ובין הצדדים הוסכם כי ירואיינו הטניסאי לשעבר נועם אוקון, הדוגמניות ליהי אלון ורות גונזלס והכדורגלנים לשעבר אוהד כהן וטל חן.

לפי התביעה, אנשי "תוכנית חיסכון" סיכמו עם אלקלעי לערוך יום צילומים בינואר השנה במכון. לפי הנטען, הצילומים תואמו עם הדוגמניות והספורטאים וכן עם רעייתו של התובע, שלדבריו עלות שעת עבודה שלה מגיעה ל-800 שקל.

ואולם, לפי הנטען, ערב הצילומים ולאחר שהמרואיינים פינו את זמנם בשביל הראיונות, צלצלה הכתבת לתובע ואמרה לו כי הצילומים בוטלו בשל החלטת העורך כי הוא לא מעוניין בכתבה. "אני לא יכול אפילו לתאר את אי-הנעימות והמבוכה שהרגשתי כלפי הספורטאים והדוגמניות שלקחו בשבילנו חצי יום חופש. הנזק שנעשה לנו גדול מאוד - הן מבחינת הזמן שהשקענו והן מבחינת המנהלת המקצועית", נטען בתביעה.

בכתב ההגנה שהגישו חברת החדשות של ערוץ 2 ודדון נשללו טענות התובע. "אל הנתבעים מגיעות מדי יום מאות פניות שעניינן הצעות לכתבות. הן נבחנות על-ידי הנתבעים בכליהם המקצועיים, לפי הסטנדרטים העיתונאיים". רבות מהן, נאמר, אינן מבשילות לכדי שידור.

בכל הנוגע למקרה הספציפי, נאמר בכתב ההגנה כי בניגוד לנטען, דדון לא הבטיחה לתובע כי בדיקת הנושא תביא בסופו של דבר לשידורה של כתבה, ואף חזרה ואמרה לתובע כי הדבר תלוי בהחלטת העורך. לפי הנטען, "לאחר שהתברר כי המרואיינים המוצעים אינם מעוררים מספיק עניין ציבורי, החליט העורך כי אין מקום להכין כתבה בנושא".

הנתבעים מוסיפים וטוענים כי התנהלותו של התובע מול הכתבת בימים שבהם הצעתו נבדקה התאפיינה בהטרדות בלתי פוסקות, בהפעלת לחץ ובאמירות שהתבררו כלא נכונות. "לאחר שהכתבת הודיעה לו כי הוחלט שלא להכין כתבה בנושא, הוא החל להשמיע איומים והערות פוגעניות ומעליבות כלפי הנתבעים", נכתב בכתב ההגנה.

בנוסף, נטען כי לתובע לא נגרם נזק כתוצאה מהתנהלותם, וככל שנגרם לו נזק כלשהו, הרי שהוא נגרם אך ורק עקב התנהלותו או מעשיו ובאשמתו.