כשקוראים את הפרק החסוי בדוח מבקר המדינה על הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) ועל החור השחור בהתחשבנות בין קק"ל לבין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שהותר לפרסום היום (ג'), מתעוררת שאלה פשוטה: נכון שיש כאן דוח על קרקעות בהיקף אדיר של 50 אלף דונם משובחים, רובם בגליל, שרמ"י העבירה לקק"ל בלי מכרז כדין, בשיטה עקומה של תשלום בקרקע בגין עבודות פיתוח קרקע שקק"ל ביצעה על אדמות המדינה, בלי חשבון אלמנטרי, בלי פרטים על "העסקאות", בלי האישור הנדרש של ועדת הכספים של הכנסת ותוך רישום ברמ"י של נתוני עסקאות בלתי אפשריים בעליל והחשודים כפיקטיביים - אבל דוחות כאלה, ואולי גרועים מהם, יצאו בעשרות ממשרד מבקר המדינה. ואם כך, מדוע ננקטו הליכים מיוחדים של חיסיון על הדוח הזה דווקא?
התשובה פשוטה: הרוב מתוך אותם 50 אלף דונם הם קרקע שהופקעה בגליל מערבים אחרי הקמת המדינה. העברת הקרקעות הללו לשליטת קק"ל נראתה בעייתית לשותפים לעסקה, משום שקק"ל נתפסת כמי שעל-פי המנדט שלה מייעדת את קרקעותיה רק לשיווק להתיישבות היהודית, וצירוף קרקעות שהופקעו מערבים לשיווקים של קק"ל עלול להיראות בעייתי במיוחד בפן המוסרי.
עובדה מוזרה במיוחד היא שהמבקר בדק חלק ניכר מהעסקאות שנעשו בקרקעות הללו אחרי שנמסרו לקק"ל ונעשו בהן עסקאות שונות, ומצא כי נתוני העסקאות שנרשמו היו בשווי פעוט ובלתי מתקבל על הדעת.
בדוח נאמר: "ההכנסות מהקרקע שנרשמו היו לכאורה בלתי סבירות - ברובן אפס או עשרות שקלים או כמה מאות שקלים בלבד, ובחלקן הסכום היה אף שלילי. בדיקה פרטנית של כמה תיקים כאלה העלתה כי הסכום הנקוב בדוח היה קטן בהרבה מסכום העסקה שנעשתה בקרקע בפועל. עולה חשש כי הדוח שהכינה רמ"י אינו משקף כראוי את ההכנסות שהתקבלו על-ידה מהמקרקעין שהועברו מהמדינה לקק"ל מכוח ההסכם".
מה שמעצים את החשד הוא העובדה שבדוחות של מבקר המדינה בהם עולה חשש לרישום כוזב במסמכי תאגיד, כפי שעולה לכאורה מהקטע הקודם, המבקר נוהג לפנות ליועץ המשפטי לממשלה כדי שישקול חקירה פלילית. במקרה הזה לא נרשמה פנייה כזו.
זיכרון דברים שלא לפרסום
על-פי ההסכמים בין קק"ל לבין רמ"י, קק"ל מבצעת עבודות פיתוח וייעור בקרקעות המדינה ובקרקעותיה שלה - שהן 12% מקרקעות המדינה, 2.5 מיליון דונם - ורמ"י משווקת עבור קק"ל את קרקעותיה. בשנים 2011-2015 קיבלה קק"ל מרמ"י כ-9.6 מיליארד שקל ברוטו בגין שיווק קרקעות. באותן שנים מימנה קק"ל באמצעות מינהל פיתוח קרקע (מפ"ק) פרויקטים בכ-962 מיליון שקל, מתוך תקציב כולל של מפ"ק בגובה כ-1.7 מיליארד שקל, שהיוו 59% מתקציב קק"ל.
אלה הליקויים שנמצאו בדוח המבקר על היחסים הכספיים בין קק"ל לרמ"י בהקשר לעבודות הפיתוח:
"בניגוד לנדרש באמנה, במשך השנים מפ"ק לא מסר למדינה דיווחים חצי-שנתיים על הוצאותיה של קק"ל בגין פיתוח המקרקעין שבבעלות המדינה. המדינה לא התריעה על כך לפני מפ"ק ולא דרשה לקבל ממנו את הדיווחים. הדבר מעורר תמיהה רבה, שכן מדובר בדיווחים שעל יסודם אמורות היו להתבצע התחשבנויות בעניין ההחזרים המגיעים לקק"ל.
"ממועד חתימת האמנה ב-1961 בין קק"ל למדינה ועד שנות ה-90 של המאה ה-20, לא נעשתה התחשבנות כלשהי בין המדינה לקק"ל בגין ההוצאות שהוציאה קק"ל למימון פעולות הפיתוח שביצעה מפ"ק במקרקעי מדינה.
"בשנת 1991 חתמו המדינה וקק"ל על זיכרון דברים שלא לפרסום, ולפיו מפעם לפעם המדינה תעביר קרקעות שבבעלותה לבעלות קק"ל, בתמורה להוצאות שקק"ל תוציא לפיתוח מקרקעין שבבעלות המדינה (להלן - ההסכם).
"מפ"ק לא הפריד ברישומיו בין ההוצאות של קק"ל בגין פיתוח מקרקעי מדינה ובין ההוצאות של קק"ל בגין פיתוח מקרקעי קק"ל. על-פי הערכות קק"ל, מסתכמות הוצאותיה בגין פיתוח המקרקעין שבבעלות המדינה בתקופה שמשנת 1991 ועד שנת 2013 בכ-10.5 מיליארד שקל.
"במשך השנים שעברו לאחר חתימת ההסכם ובעקבותיו, הועברו כ-50,000 דונם של מקרקעין מהמדינה לקק"ל - בלי שהנושא הובא לאישור ועדת הכספים של הכנסת, כשם שנקבע בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, ובלי שנעשתה התחשבנות כספית בין המדינה ובין קק"ל לגבי ערכם של המקרקעין והתמורה שהתקבלה בעבורם.
"בניגוד לנדרש באמנה, במשך השנים מפ"ק לא מסר למדינה דיווחים חצי-שנתיים על הוצאותיה של קק"ל בגין פיתוח המקרקעין שבבעלות המדינה. המדינה לא התריעה על כך לפני מפ"ק ולא דרשה לקבל ממנו את הדיווחים. הדבר מעורר תמיהה רבה, שכן מדובר בדיווחים שעל יסודם אמורות היו להתבצע התחשבנויות בעניין ההחזרים המגיעים לקק"ל.
"בשל מחדלי המדינה וקק"ל כמתואר לעיל, אין בידיהן מידע מהימן לגבי היקף ההוצאות שהוציאה קק"ל בגין פיתוח מקרקעין שבבעלות המדינה, ואף לא מידע מהימן לגבי ערך הקרקעות שהעבירה המדינה לקק"ל מכוח ההסכם בתמורה להוצאות אלה.
כפועל יוצא מכך, המדינה גם אינה יודעת אם היא שחייבת כספים לקק"ל עבור הפיתוח שמפ"ק עשה במקרקעי המדינה, או שמא קק"ל היא שחייבת למדינה כספים, בהתחשב בשווי הקרקעות שקיבלה מהמדינה ובמאות מיליוני השקלים שהתקבלו כהכנסות מאותן קרקעות והועברו לקק"ל במקום להיות מופקדים כנקבע בהסכם בקרן מיוחדת".
בעניין חילוקי הדעות על גובה החוב של רמ"י לקק"ל, אומר המבקר יוסף שפירא: "בעקבות המחדלים של קק"ל והמדינה נוצר חוב של המדינה לקק"ל שהיקפו אינו ידוע, והוא נאמד להערכת קק"ל באוגוסט 2014 בכ-10.5 מיליארד שקל. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אופן פעילותן האמור של קק"ל ושל המדינה בנושא".
מקק"ל נמסר בתגובה: "קק"ל מאמינה בביקורת ככלי חשוב לשיפור והתייעלות. הנהלת קק"ל הנוכחית מחויבת לעקרונות של שקיפות, כללי מינהל תקין מחמירים, פיקוח ובקרה, ותמשיך בדרך זו כדי להגשים את חזונה ואת ייעודה למען העם היהודי ומדינת ישראל.
"התוספת לדוח מתייחסת להסכם שנתחם בשנת 1991, שהוגדר בשעתו על-ידי ממשלת ישראל כ'סודי', שאף ציינה כי חשיפתו תפגע ביחסי החוץ של מדינת ישראל. קק"ל עודנה מאמינה כי השיקולים שעמדו בבסיס הטלת החיסיון נכונים גם בימנו אנו, אך ההחלטה בנושא נמצאת בסמכות ממשלת ישראל וכנסת ישראל, ומשהוחלט על-ידי גופים אלה לפרסם את הדוח, אנו מכבדים זאת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
