המושג הכי נפוץ והכי נשמע ברחובות עמק הסיליקון בחודשים האחרונים - שני אולי רק ל"אפליקציה" או "סטארט-אפ" - הוא "אקו-צ'מבר", תיבת תהודה בעברית. במובן הפיזי מדובר בחלל קטן שגורם לכל זמזום קטן להפוך לטרטור גדול (אך כזה שכלוא בתוך תיבת התהודה עצמה) - ובמובן התקשורתי מדובר בעיקר בתסמין שהפך לברור וקריטי בבחירות האחרונות בארה"ב (וגם, אם להיות כנים, בישראל), שבמסגרתו הרשתות החברתיות מבליטות עבור אנשים את הדעות שהם כבר אוחזים בהן, יוצרים הסכמה בין אנשים שכבר מסכימים, וחוסמים אנשים מפני גישה למידע או לעמדות שונים משלהם. כך למעשה ציבורים שונים במדינה חיים מציאות תקשורתית שונה לחלוטין מציבורים אחרים לגבי אותם האירועים ממש. מבולבלים? גם צוקרברג.
בפייסבוק לא בזבזו זמן והכריזו מלחמה בחודשים האחרונים על אתרי חדשות חד-צדדיים ולא מבוססי עובדות, והעיתונים הגדולים - ובראשם "ניו-יורק טיימס", אולי הגוף התקשורתי השנוא ביותר על הנשיא הטרי טראמפ - החלו בקמפיינים נרחבים על חשיבות הסיקור העיתונאי הבלתי תלוי.
גם הרשת מנסה למצוא פתרונות - אחד מהם צובר פופולריות יוצאת דופן, ולמרות גרפיקה בסיסית (מאוד) וקונספט פשוט (מאוד מאוד), מצליח להביס במגזרים באוכלוסייה גם את אתרי החדשות הגדולים ביותר.
"אול סיידס" ("כל הצדדים") נולד עם רעיון פשוט: "אל תתנו לעצמכם להיות מוטעים על-ידי הטיות - תחשבו בעצמכם. צרכו חדשות מפרספקטיבות שונות - דונו בנושאים כמו מבוגרים".
עם הסיסמה הלא מאוד קליטה והטון הדי מחנך הזה, המופיע בבר העליון של האתר, נולדה היוזמה שמביאה בעמוד אחד, באופן יומיומי ובקצב מסחרר ידיעות מכל קצוות המפה הפוליטית על אותם האירועים ממש.
הכותרת הראשית של האתר תמיד תתייחס לנושא החם ביותר בחדשות - אך תכלול 3 כותרות ראשיות על אותו הנושא - מהשמאל, מהימין ומהמרכז. טווח מיוחד מתחת לכל תקציר כתבה ולינק יכריז איפה ממוקם כלי התקשורת על רצף של 5 קטגוריות - מ"ימין קיצוני", דרך "ימין" ו"מרכז", ועד "שמאל" ו"שמאל קיצוני". השמאל הוא כחול, הימין הוא אדום, והאמצע סגול - ממש כמו חלקים נבחרים באתר עצמו.
לצד הכותרת הראשית, האתר מציע סיכום של סדר היום החדשותי (באופן מאוגד) בכל אחד מהזרמים, כולל לינקים המתעדכנים תכופות וכותרות בולטות מכל כלי התקשורת. בנוסף, אפשר ללחוץ על "דירוג נטייה" ליד הסימון של כל כלי תקשורת, ולקרוא סקירה מקיפה שמסבירה מדוע, למשל, "וול סטריט ג'ורנל" מוגדר כמרכז בעוד האפינגטון פוסט מקוטלג כשמאל קיצוני.
האתר מבקש להיות ניטרלי בהשקפתו ולהביא את המציאות כפי שהיא משתקפת בכל שלושת הזרמים. ניתן גם להציע כתבות לסיקור לצוות האתר (המאוד פעיל) בכל אחד מהזרמים באמצעות שליחה פשוטה של כתובת המאמר/הכתבה וצירוף הסבר על הרלוונטיות שלהם.
מטרת האתר אינה רק לחשוף את הציבור הרחב למגוון דעות שאליהן הוא לא חשוף דרך "תיבת התהודה" של הרשתות החברתיות, אלא גם לעודד דיאלוג פעיל ומעמיק בסוגיות ליבה. כך, עמוד שעוסק בתחום ההגירה כולל דיון מעמיק בשאלה האם לחייב מהגרים לארה"ב ללמוד אנגלית ברמה גבוהה כתנאי לקבלת מעמד חוקי. גולשים יכולים להוסיף טיעונים בעד ונגד, שמתווספים לרשימה קיימת כדי להציג את מורכבות הסוגיה וריבוי הדעות.
האתר כולל גם מילון מושגים פוליטי. "הרבה פעמים מושגים פוליטיים מהפלה ועד ציונות מביאים לסיום הדיאלוג, כי הם אומרים דברים שונים לאנשים שונים", מסבירים באתר. "חשוב להבין את המושגים הטעונים ומה משמעותם לצדדים השונים כשדנים בהם".
האתר מבקש להיות מאוד יסודי בהצגת שני הצדדים גם להגדרות מושגים מורכבים כמו "ציונות" - המושג האחרון כרגע באתר, והיחיד באות Z, שמפרט את הזווית הישראלית-יהודית אך גם את זו הערבית-פלסטינית למושג.
האתר, שכבר זכה לתשואות ולתגובות נלהבות באינספור כנסים פוליטיים ואפילו בכמה תוכניות טלוויזיה, נמצא כעת בהליך גיוס תרומות כדי להמשיך לממן את פעילותו. בינתיים הוא בהחלט מצליח לגרום לליברלים של סן פרנסיסקו לגלות מה הכותרות של העיתונים נוטי-הימין בדרום או אתרי האינטרנט של הימין האלטרנטיבי. השאלה היא אם הוא גם יצליח להשיג הסכמות בין הצדדים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.