הסכסוך עם הטייסים הוביל לצניחה ברווח השנתי של אל-על

חברת התעופה אל-על  סיכמה את 2016 עם שחיקה של 24% ברווחיה, שהסתכמו ב-81 מיליון דולר, בעקבות עלייה בהוצאותיה, שאוזנו באופן חלקי בירידה בהוצאות המס שלה. אל-על מייחסת חלק ניכר מהשחיקה ברווח לסכסוך שפרץ בין הנהלת החברה לטייסיה, אשר גרר שיבושים בטיסות והשפיע על הוצאות ההפעלה שלה. כל אלה, לדברי החברה, הובילו לירידה של 14% ברווח הגולמי השנתי, שהתקרב ל-400 מיליון דולר. הכנסותיה של אל-על שמרו על יציבות ברמה של כ-2 מיליארד דולר.

העלייה בהוצאות ההפעלה השנתיות, על-פי דוחות אל-על, מיוחסת ל"גידול בפעילות, גידול בשכר, גידול בהוצאות חכירה - בעיקר בשל שיבושים באיוש טיסות, שנבעו ממשבר עם הטייסים, והצורך במציאות פתרונות חלופיים בקשר לכך - בעיקר 'חכירה רטובה' של מטוסים (חכירת מטוס על צוותו) - וכן מגידול בהוצאות הפחת".

גם בסיכום הרבעון הרביעי, החלש עונתית, נפגעה אל-על מהסכסוך בין ההנהלה לטייסים, והיא הציגה הפסד של 2.5 מיליון דולר, אחרי רבעון שיא שרשמה בסוף 2015 עם רווח נקי של יותר מ-12 מיליון דולר.

המניה עלתה 380% ב-3 שנים

הרווח הגולמי הרבעוני של אל-על צנח ב-34% ל-65 מיליון דולר, בעקבות עלייה בהוצאות ההפעלה, בדומה למגמה השנתית. ההפסד הרבעוני נרשם למרות הטבת מס של יותר מ-10 מיליון דולר. הכנסות הרבעון נשחקו ב-3% ל-461 מיליון דולר.

את העלייה בהוצאות איזנה באופן חלקי ירידה במחירי הנפט, אחרי שהמחיר הממוצע של חבית נפט ירד ב-2016 ב-17%, ל-45 דולר. בעקבות הירידה הזו, הוצאות הדלק הסילוני (דס"ל) השנתיות של אל-על ירדו ב-20% ל-386 מיליון דולר (אחרי השפעת גידור) - ירידה של כ-95 מיליון דולר.

מניית אל-על הגיבה בחיוב לדוחות, וטיפסה בכ-6%, אחרי שבשלוש השנים האחרונות קפצה בכ-380% (עם זאת המניה ירדה 30% מאז השיא באוקטובר אשתקד). מחיר המניה משקף כיום לחברה שווי של 1.3 מיליארד שקל.

עוד עולה מהדוחות כי תפוסת הנוסעים בטיסות הסדירות של אל-על עמדה על 84%, לעומת 83.3% ב-2015, וכי נתח השוק של החברה היה קרוב ל-33%.

דוד מימון, מנכ"ל אל-על, הביע היום שביעות רצון מהשיפור בפרמטרים התפעוליים שהציגה החברה, "לרבות גידול בקטעי נוסע בשיעור של כ-11%", וציין כי תוצאות 2016 "הושפעו ממשבר הטייסים, ששיאו היה ברבעון הרביעי. עיקר ההשפעה היתה על סעיף הוצאות ההפעלה".

אל-על מתייחסת לתחרות בענף בדוחותיה, ומציינת כי ב-2016 התחרתה בתחום הובלת הנוסעים בכ-60 חברות תעופה זרות שמפעילות טיסות סדירות, ובכ-50 חברות שכר זרות, וזאת בשנה שעל-פי ההערכות, "היתה אחת השנים הרווחיות של תעשיית התעופה העולמית".

ועד טייסי אל-על הגדיר את הדוחות כ"עצובים", והעריך - לטענתו, באמצעות האנליסטים של פסגות - כי "הסכסוך עם הטייסים עלה להנהלת אל-על עד כה סכום פנומנלי של 60 מיליון דולר".

הוועד מסר בתגובה כי "בשנה כל כך מבטיחה שעברה על ענף התעופה בישראל, הדוח היה חייב להיראות אחרת. מצער שהנהלת החברה החליטה להוציא סכום בלתי נתפש של כ-60 מיליון דולר, על התכתשות ארגונית מיותרת, שסופה היה ידוע מראש. חבל לא רק על הסכום האדיר שירד לטמיון, אלא בעיקר על הפגיעה ביחסי העבודה בחברה, על הפגיעה במותג ועל הפגיעה בציבור הנוסעים. אנחנו מקווים ש-2017 תהיה השנה שבה הנהלת החברה תיישם את מסקנות המשבר המיותר, ותדע להגיע להבנות עם כל עובדיה, דייליה וטייסיה".