צמיחת המשק ב-2016 תרמה רק 4.5 מיליארד שקל לעודפי הכנסות ממסים - כך מעריך בנק ישראל במסגרת הסקירה הפיסקאלית שהוא מפרסם היום (ד'). עודפי גביית המסים ב-2016 נאמדים ב-7.5 מיליארד שקל.
על-פי חטיבת המחקר של הבנק, הגידול הלא צפוי בהכנסות ממסים מוסבר ברובו ביבוא מוצרי הצריכה. ייבוא כלי הרכב גדל ב-2016 ב-11.3% לעומת התחזית שצפתה גידול של 2.6% בלבד - ותרם לבדו תוספת הכנסות ממסים של 5 מיליארד שקל מעבר לתחזיות. עליית השכר תרמה מיליארד שקל נוספים בעוד שגורמים אחרים הניבו הכנסות שהיו נמוכות במיליארד שקל מהתחזיות.
להערכת בנק ישראל, ההכנסות ממיסוי על יבוא רכבים ונדל"ן הוסיפו במצטבר כ-0.5% עד 0.7% תוצר לתקבולי המסים בשנים האחרונות. בהערה מעניינת מציינים עורכי הדוח כי על-פי המודל המקורי (כלומר ללא התוספת הבלתי צפויה של כלי הרכב) היו הכנסות המדינה ממסים צריכות להיות גבוהות ב-2 מיליארד שקל מההכנסות שהתקבלו בפועל - מה שעשוי להעיד על תת-גבייה ברשות המסים.
בדוח מעריך בנק ישראל כי הגירעון התקציבי ב-2017 יהיה נמוך יותר מהיעד שנקבע (2.9% תוצר) ויעמוד על 2.5% תוצר גם ב- 2018 הגירעון צפוי להיות מעט נמוך מהיעד (2.9%).
במסגרת הסקירה מזהיר בנק ישראל כי מעבר בסיסי צה"ל לנגב עלול להתעכב אם לא יושגו הכנסות שיממנו את ההוצאה התקציבית הנדרשת לכך בהיקף של כ-2.8 מיליארדי שקל ב-2017 ו-2.1 מיליארדים ב-2018. מדובר בפרויקט שביצועו תלוי בתקבולים ממכירת קרקעות על ידי רשות מקרקעי ישראל. "ככל שיתגלה קושי בגביית ההכנסות המיועדות, שחלקן נכללו כבר בתקציב 2015-2016 ולא מומשו, ההוצאות התלויות בהן, בעיקר בסעיפי השיכון, בניית מבני חינוך, השקעה בתשתיות, ובניית מחנות צה"ל בנגב - עלולות להתעכב ולפגוע בהשגת יעדים חשובים של הממשלה בתחומים אלה" נכתב בסקירה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.