זרים מאמינים בהיי-טק המקומי - אבל המוסדיים מתעלמים ממנו

1. מחר (ה') אמור שר האוצר משה כחלון להתפנות מענייני התאגיד השוליים, שוליים מאוד עד בלתי חשובים כלל לכלכלת ישראל, שוליים מאוד עד לא חשובים כלל לדמוקרטיה הישראלית, כדי להיפגש עם ראשי תעשיית ההיי-טק וההון סיכון הישראלית. בפגישה הזאת תהיה לכחלון הזדמנות לעסוק בדברים החשובים באמת לכלכלה הישראלית ולדמוקרטיה הישראלית, הקשורים לבניית המדינה, לצמיחתה וגם לניסיונות לצמצם את הפערים החברתיים והחינוכיים העצומים בה. על הפרק: הגדלת השקעות המוסדיים בתעשייה הכי מוצלחת בישראל, בתעשייה הכי משגשגת, שמייצרת תעסוקה ומסים באופן הכי משמעותי במדינה.

מחר תהיה לכחלון הזדמנות להתחיל בהרחבת המעגל הזה, לייצר עוד תעסוקה ועוד מסים, ולסגור באמצעותם את הפערים.

2. אנחנו מקווים שראשי תעשיית ההיי-טק ימחישו לכחלון את כל זה באמצעות דוגמה קטנטנה: חברת הביטוח מנורה השקיעה, באמצעות חסכונות הציבור שהיא מנהלת, כ-11 מיליון דולר. הרווח שרשמו החוסכים (שכמובן תורגם לרווח של שברי אחוזים בתשואות לעמיתים) הוא כ-140 מיליון דולר על ההשקעה במובילאיי. עכשיו תגידו ודאי, איזה חכמולוג אתה, כמה אקזיטים כמו מובילאיי יש? אחד בדור? אחד בעשור? מה אתה מבלבל את המוח, הרי התקשורת מנפחת את האקזיטים, חוגגת איתם ומסתירה-מדחיקה את כל הכישלונות הרבים בתעשיית ההיי-טק. התשובה שלנו: ברור שלא כל סטארט-אפ מצליח, ברור שרובם נכשלים, זו הסטטיסטיקה הטבעית והמובנת מאליה. אבל כך בנויה התעשייה, ואם היא מושכת אליה השקעות של כ-5 מיליארד דולר בשנה, כנראה מנהלי ההשקעות שעושים זאת יודעים גם למה. עובדה, זרם ההשקעות רק התגבר בשנים האחרונות.

3. התגבר, אבל רק מרחבי העולם. במקום שבו התעשייה נמצאת, לעומת זאת, בישראל, הוא הולך וקטן. הצגנו את הנתונים במאמרים קודמים על בגידת המוסדיים בהיי-טק הישראלי, וכדאי לחזור עליהם שוב ושוב: 96% מהכסף שזורם לתעשיית ההון סיכון הישראלית הוא כסף זר. רק 4% הוא כסף מקומי. הגופים המוסדיים מנהלים 1.5 טריליון שקל, 1,500 מיליארד שקל, ורק 0.2%-0.3% מתוכם מושקע בתעשיית ההיי-טק המקומי. זה כלום, זה מגוחך, ושום תירוץ של רגולציה לא יכול להסביר את המצב המעוות הזה. כיצד קורה שכל העולם מגיע לפה, מאמין בתעשייה הזאת, חוץ מישראל עצמה?

זו בדיוק ההחמצה הגדולה והבגידה הגדולה של הגופים המוסדיים בבניית הכלכלה הישראלית. מצד אחד, קיימת פה תשתית של ידע וחדשנות בלתי ניתנת לערעור שהוכיחה את עצמה שוב ושוב לאורך שנים, ומצד אחר יש "תשתית" של משרות לא איכותיות, שכר נמוך וממדי אי-שוויון מהגדולים בעולם. כיצד קרה שאומת הסטארט-אפ, שמושכת אליה השקעות עצומות (שוב, זרות בעיקר) אינה מצליחה לסחוף אחריה את שאר המשק? שימו לב לנתון הבא: עובדי ההיי-טק מהווים 8% בלבד מכוח העבודה בישראל, אבל הם 17% (כפול!) בעוגת השכר, כיוון שכמעט כולם ללא יוצא מן הכלל נמצאים בעשירונים העליונים ומייצרים את רוב ההכנסות במסים הישירים בישראל.

ברור שאף משק אינו יכול להתבסס רק על היי-טק ותמיד יהיה צורך בתעשיות מסורתיות ובתעשיות השירותים. גם איש אינו משלה את עצמו שאפשר להישען רק על תעשיות מוטות יצוא, אבל הרחבת הבסיס שלהן ובניית בסיסי ייצור ופיתוח כאן הן המפתח לפתרון של חלק גדול מהבעיות במשק הישראלי - בעיות שמתחילות בשכר ומסתיימות ברשתות ביטחון חברתיות לאלו שנותרו מאחור. יש פה מנוע צמיחה אדיר שצריך רק לדחוף אותו עוד יותר קדימה, בין שבאמצעות מדיניות ממשלתית תומכת ובין שבמדיניות ההשקעה של הגופים המוסדיים, שכיום לא סופרים את התעשייה הישראלית המצליחה ביותר בכל הזמנים בגלל שלל תירוצים (זה מסובך לנו, מסוכן לנו ולא מניב לנו תשואה). התוצאה של הבגידה הזאת היא שישראל מוכרת או משכירה (הכוונה להשכרת מוחות על ידי מרכזי הפיתוח של חברות הטק הענקיות) את תשתית הידע האדירה שנוצרה פה למשקיעים זרים, לחברות זרות ועוד, ורובן גם נהנות ממדינויות מיסוי נדיבה. התוצאה היא שהמשק אמנם נמצא בתעסוקה מלאה, אבל הוא מייצר יותר מדי משרות לא איכותיות עם שכר נמוך בכל קנה מידה, גם בהשוואה למשרות דומות במשקים מערביים.

4. אנחנו לא קונים את ההסברים של הגופים המוסדיים על כך שמדובר בתעשייה מסוכנת שהשקעה בה אמורה לסכן את החוסכים, וגם הסברנו זאת בעבר. ראשית, החסכונות של הציבור אמורים לשמש לבניית חברות תעשייה, כך שיסייעו ביצירת מקומות עבודה, וזה בתורו אמור להביא ערך ותשואות. הציבור אמור להרוויח, וגם המדינה והעובדים. כמובן, אין דבר מושלם בחיים ויש כישלונות עסקיים ויש אובדן ערך ואובדן תשואה, אבל מי כמו המוסדיים יודעים זאת אחרי ששרפו מיליארדים באג"חים של לב לבייב, מוטי זיסר, נוחי דנקנר ויצחק תשובה, והבנקאים עשו זאת אצל פישמן וזיסר. במקום לבנות את המדינה, הם בונים, בין היתר, את רוסיה, את מזרח אירופה, את ברלין, את מיאמי וגם בארצות סקנדיבניה (קבוצת כצמן למשל). זו הבגידה בהתגלמותה. במקום לסייע בבניית המדינה, הם מסייעים בבניית מדינות אחרות, מתאמצים להביא חברות נדל"ן אמריקאיות זרות כדי להנפיק אג"ח ועוד אג"ח ועוד אג"ח, שלא ייצר ולו מקום עבודה אחד, ובדרך עושים טיולים לארה"ב על חשבון החברות כדי "לראות את הנכסים מקרוב".

5. לכאורה, יש כמה מחסומים רגולטוריים שמקשים על השקעת המוסדיים. הראשון הוא פסיכולוגי יותר: צודקת הנגידה קרנית פלוג שהמוסדיים מסתכלים על התשואות לטווח קצר ולכן משועבדים לכאורה לצורך להשיג זאת לחוסכים. השקעות בהיי-טק לא מתאימות לתפיסה הזאת. לתעשיית ההיי-טק עצמה, יחד עם המוסדיים, יש כמה בעיות מיסוי ודמי ניהול. למשל, המע"מ שאי-אפשר לקזז על דמי הניהול של הקרנות הישראלית כי הגופים המוסדיים הם הרי מוסד פיננסי; סוגיית דמי הניהול הכפולים שהוגבלו על ידי המפקחת על שוק ההון דורית סלינגר, ונדמה לנו שבמקרה של קרנות מקצועיות כמו קרנות הון סיכון ההגבלה רק הזיקה מאשר הועילה; ויש גם סוגיית מיסוי רווחי ההון על Carried Interest (חלקם של השותפים ברווחי הקרן) של מנהלי הגופים המוסדיים, שגבוה בארץ בהשוואה לחו"ל. מבחינתנו, העניינים האלה שוליים ופתירים והם ממש לא צריכים להיות מחסום בפני הגופים המוסדיים להתחיל להאיץ את קצב ההשקעות בתעשיית ההיי-טק. המחסום לדעתנו הוא פסיכולוגי: לשני הצדדים נמאס זה מזה - תעשיית ההון סיכון הישראלית כבר התייאשה מהגופים המוסדיים הישראליים, והגופים המוסדיים הישראליים רואים בתעשייה הזאת לא רלוונטית להם.

6. זו הסיבה שהפגישה מחר עלולה להיות עוד פגישת פטפוטים, אם לא ייגשו למעשים. ומעשים מחייבים הרבה יותר מרצון טוב של שני הצדדים. מעשים זה גם רגולציה, ורגולציה זה גיבוש של תוואי עולה להשקעות מוסדיים באמצעות תקנות או חקיקה, או כל מה שרלוונטי. כחלון וצוותו צריכים לזכור את מה שהיה עד עכשיו: בישראל נוצר אקו-סיסטם שלם של תעשיית היי-טק שבנויה על כסף זר. זה מצוין, אפשר ליהנות מזה, להשתבח בזה, להתפאר בזה, כי אכן: כולם מאמינים בנו, באמת מאמינים בנו; הבעיה היא שישראל לא מאמינה בעצמה. התוואי ברור: אנחנו לא בונים בסופו של דבר תעשייה שמייצרת מקומות עבודה, שיכולה לבנות 10-20-30 צ'ק-פוינטים או מספר דומה של חברות דמויות מובילאי או נייס. אתה בונה תעשייה שמעצם היותה בבעלות זרה חייבת למכור ולגלגל את עצמה הלאה באקזיטים. ואז מגיעות התלונות: למה תעשיית האקזיטים פורחת ולא תעשיית בניית החברות? מדוע רק קומץ של היי-טקיסטים נהנים? לכחלון יש הזדמנות נהדרת להרחיב את מעגל הנהנים בטווח הארוך.

eli@globes.co.il

 קרנות ההון סיכון