יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, טוען כי חוק אזורים ימיים שמגבשת ישראל, וכולל הכרזה על שטח ימי שנוי במחלוקת של כ-860 קמ"ר כשטח ישראלי, עלול להוות טריגר למלחמה בין המדינות. כך מדווח העיתון הלבנוני הנפוץ אל ג'ומהוריה.
"מדובר בהתקפה חדשה של ישראל על הריבונות הלבנונית", אמר ברי. "מה שנחשף בעיתונות הישראלית אינו חסר משמעות, אלא חושף מתווה שלקחה ישראל כדי לדרוש את הבעלות על שדות גז ונפט עשירים במחצבים בתוך גבולותיה הכלכליים של לבנון", אמר ברי. "אם מה שדווח על החוק הישראלי נכון, כפי שאני נוטה להאמין, הרי שמדובר בצעד שכמוהו כפתיחה במלחמה מצד ישראל. מדובר בגירסה ימית של חוות שבעה, שפותחת פתח להרבה סיטואציות מסוכנות".
בינואר השנה החליטה ממשלת לבנון לצאת למכרז על רישיונות חיפוש גז ונפט בחמישה בלוקים ימיים, ששלושה מהם חופפים את השטח הימי השנוי במחלוקת. במקביל החלה בשבועות האחרונים פעילות בישראל לקדם את חוק האזורים הימיים, שהוקפה ב-2014 מחשש שיחייב את ישראל לחתום על אמנת המשפט הימי, שתביא את הסוגיה להכרעה בערכאות בינלאומיות שלישראל אין עליהן שליטה.
על-פי בדיקות שערכה לבנון, יש בשטחה הימי פוטנציאל לכ-2,700 BCM גז טבעי, כאשר בשטח שבמחלוקת הסיכויים למציאת גז נחשבים גבוהים לעומת שטחים צפוניים יותר. על רקע זה ניתן להבין את ההצלחה הגדולה של הליך דומה שקיימה לבנון ב-2013, שאף שלא הבשיל בסופו של דבר, הביא להשתתפות של 52 חברות גז ונפט.
בתגובה לפרסום בנושא בתחילת השבוע, מסר שר האנרגיה, יובל שטייניץ: "שלחנו בתחילת פברואר מכתב רשמי לאו"ם שבו הובעה מחאתנו על התנהלותה של לבנון, שפרסמה מכרז על שטחים במים הכלכליים שלה שחורגים בחלקם לתוך קצה המים הכלכליים של מדינת ישראל. מדינת ישראל תשמור על זכויותיה והיא פתוחה גם לדיאלוג בהקשר זה".
ל"גלובס" נודע שפנייה נעשתה גם לארה"ב, אף שב-2011 פורסם כי היא תומכת בעמדת לבנון. לא מן הנמנע שבירושלים מקווים להתייחסות שונה של ממשל טראמפ. הבוקר סירב משרד החוץ להגיב לדברי ברי.
לדברי איש משרד החוץ לשעבר, ערן עציון, שכראש החטיבה לתכנון מדיני בשנים 2008-2013 היה מעורב בסוגיית הגבול הימי בין ישראל ללבנון, "נושא קו הגבול הימי בין ישראל ללבנון הוא מורכב ורגיש. הוא מכיל היבטים מדיניים, ביטחוניים, משפטיים וכמובן אנרגטיים.
לדברי עציון, "בימים אלה, כשהמתיחות בין ישראל לסוריה, איראן וחיזבאללה בסימן עלייה, מתחייבת זהירות מיוחדת בטיפול בנושא. בעבר השכילה ישראל לפעול בתיאום עם ארה"ב ואף ליזום מהלכים דיפלומטים שקטים שהביאו תוצאות, גם אם מוגבלות. בעידן טראמפ, וכאשר רוסיה ממלאת תפקיד משמעותי מבעבר, נפתחות הזדמנויות מדיניות ואנרגטיות לישראל. יש לקוות שהממשלה תדע לנצלן".
מאיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל נמסר: ״אנו משוכנעים שישראל תדע להגן על האינטרסים הכלכליים של המדינה מול התוקפנות הלבנונית. על פי חוקי הדין הבינ״ל אין שום בסיס לטענות של לבנון, וישראל תמשיך לפעול למיצוי פוטנציאל הגז והנפט בשטח הימי״.
המחלוקת על הגבול
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.