הקרב על זכויות השידור: ליגת האלופות מוסרת תודה לפרטנר

אין תענוג גדול יותר מלצפות בהתקוטטות על מכרז שידורי ליגת האלופות בישראל שפרצה עכשיו בין הוט לפרטנר. מה קורה לפרטנר, למה צריך את הבלגן הזה? היה נחמד ורגוע במשך שנים. עד עכשיו שילמו ב-RGE על הסחורה הטובה ביותר בשוק בסביבות 3 מיליון אירו לעונה, למה לשלם עכשיו 10 מיליון אירו ויותר? רגע, תנו להיזכר, נו, אה כן, קוראים לזה תחרות. אתם יודעים, מה שקורה בכל העולם במשך שנים - ורק בישראל, באופן מוזר ומחשיד, מעולם לא התרחש כשזה הגיע לזכויות שידורי ספורט.

כל אלה שבוכים היום ומאיימים הרי מכירים את השיטה ששירתה את הקופה שלהם עצמם: קונים רק את הזכויות שנמצאות על המדף ומקפידים לא לגעת בסחורה שבצד השני. ההם, "המתחרים", קונים רק את הזכויות שבצד השני של המדף. אף אחד לא נוגע בסחורה של האחר.

הניסיון של פרטנר להיכנס לשוק הטלוויזיה כבר הביא למרחץ דמים. בחורף 2015 המריאו מחירי הזכויות של ליגת העל הישראלית בכדורגל, מוצר נחות ולא אטרקטיבי, מסך של 43 מיליון שקל לעונה ל-126.5 מיליון - רק מהפחד של צ'רלטון (מגובה בפחד של הוט ו-yes) שפרטנר עומדת בפני מהלך יום הדין של כניסה לשוק הטלוויזיה דרך רכישת זכויות של שידורי ספורט. קצת לפני כן חסמה צ'רלטון את אותה פרטנר במכרז שידורי הליגה האנגלית, וגם אז נאלצה לעשות זאת כשהיא מכניסה יד עמוק לכיס, פי 3 על-פי פרסומים שונים, רק כדי לא לאבד את אחד ממוצרי הדגל שלה.

גם אז איימו בהוט, ב-yes ובצ'רלטון הפעילו לובי שהסביר כי מסע הטירוף של פרטנר יוביל לגלגול מחיר הזכויות לצרכן. ומה קרה? כלום. המחירים נותרו כשהיו. לא נפתחו ערוצי פרימיום חדשים. גם עכשיו נשמע אותו תקליט שבור שמדבר על המחיר שיגולגל לצרכן.

בואו תגלגלו את זה אלינו. הצרכן הישראלי הוא לא לגמרי טיפש. יהיה קשה לאיים עליו. המחירים של ערוצי הספורט גבוהים גם ככה - כמעט 70 שקל לערוצי הפרימיום של צ'רלטון, וערוצי הפרימיום של ערוץ הספורט מבית RGE כבר חצו את גבול ה-60 שקל.

קשה לאיים על הצרכן, כי ההצפה בשוק השידורים הביאה לכך שהרייטינג, גם של אירועי הפרימיום, הולך ויורד. לא רואים היום את הכדורגל הישראלי במספרים שראו פעם (בקושי 10% רייטינג), גם לא את מכבי כדורסל, נבחרת ישראל ואפילו לא אירועים כיורו או מונדיאל שפעם גירדו 30% ו-40% רייטינג - והיום חוגגים אם עוברים חצי מזה.

ציבור חובבי הספורט המכורים כנראה ישלם את המחיר הזה של עליית המחיר, גם אם תהיה כזאת. אבל כמה מכורים יש בישראל, כאלה שישלמו כל מחיר? 40 אלף בתי-אב? 50 אלף? עם 50 אלף מנויים, צ'רלטון או RGE לא יסבסדו את מחיר עליית הזכויות. יותר גרוע מבחינתם - מי יודע כמה מנויים לא מכורים יאבדו במקרה של העלאת מחירים וכמה מעברים יירשמו מהוט ו-yes לכיוון אופציות זולות יותר (פרטנר, סלקום TV, נטפליקס, קודי, צלחות לוויין).

עכשיו נשאלת השאלה: אם כל-כך קשה לכם ומחיר הזכויות מתחיל להיות מוגזם, למה אתם לא משחררים סחורה למתחרים? ערוצי הספורט הרגילו את כולם שהם מתחרים על כל דבר, זה חשוב להם למיתוג ולפרסטיז'. אבל גם ברמה העסקית, זה מאפשר להם לבוא פעם אחר פעם להוט ול-yes, לדפוק על השולחן ולבקש חוזים טובים בזכות היצע השידורים. איך יוכלו לקבל עסקה טובה מהפלטפורמות ללא ליגת אלופות, ואחרי שאיבדו כבר את הליגה הספרדית לערוץ ONE?

נקודה נוספת ומשמעותית: שינויים בליגת האלופות מ-2018 יאפשרו לזכיינים שיזכו בזכויות ליהנות יותר, מאחר ששעות המשחקים בכל ערב יופרדו לשני מוקדים - משחק ראשון ב-20:00, משחק מאוחר ב-22:00. כלומר, פרטנר, RGE או מי שיזכה בזכויות יחזיק בנכס אטרקטיבי שאפשר למתוח אותו מדי ערב על פני 5 שעות שידור, ואפילו למכור הלאה את אחת מהרצועות ולהחזיר ממנה חלק מההשקעה.

■ ■ ■

שידורי הספורט בכל העולם נמצאים כבר שנים במגמת עלייה. אין מה לעשות, המוצר של ספורט טוב בשידור ישיר הוא היחיד שמאפשר לנצח את הממירים המקליטים ולאפשר למפרסמים לפרסם בשידור חי כמו שהם אוהבים, בלי שהצופים יוכלו לברוח בברייקים.

בואו נחזור לליגת האלופות כדי שנבין איפה אנחנו עומדים. במסגרת מכירת הזכויות של אופ"א למחזור התלת-שנתי של 2018-2021 (אופ"א מוכרת את הזכויות תמיד במעגלים של 3 שנים), המחירים ממשיכים לעלות: באנגליה נסגר החודש המכרז אחרי ש-BT (בריטיש טלקום) רכשה את הזכויות עבור 1.18 מיליארד ליש"ט ל-3 עונות (כ-394 מיליון ליש"ט לעונה) - עלייה של 31% לעומת המכרז הנוכחי עליו שילמה 897 מיליון ליש"ט; בארה"ב הסכימה Turner Sports להכפיל את הסכום עבור ליגת האלופות ולשלם 100 מיליון דולר בהשוואה למה ששילמה FOX במכרז של 2015-2018.

באופ"א בונים על עלייה של כ-30% במכרז הנוכחי, וגם השוק הישראלי הקטן ייאלץ לשאת בנטל. אופ"א לא תשמור אמונים לגוף שהלך איתה 25 שנה, ערוץ הספורט, אם הגוף המתחרה - אפילו שטרם עלה לאוויר - מוכן לשלם פי שלושה או ארבעה.

■ ■ ■

מודל זכויות השידור מאפשר לאופ"א להרוויח הרבה יותר. מתוך 2.35 מיליארד אירו שמכניסות ליגת האלופות והליגה האירופית, בעיקר מזכויות שידור, גוזרת אופ"א לעצמה כ-430 מיליון אירו. 32 הקבוצות המשתתפות באלופות חולקות ב-1.27 מיליארד אירו העונה. לפני 10 עונות הסכום לחלוקה עמד על 585 מיליון אירו.

הקבוצה שתזכה במפעל העונה תגרוף מאופ"א סכום שגבוה מ-100 מיליון אירו עבור ההשתתפות שלה - עסק לא רע בהתחשב בכך שמדובר ב-13 משחקים בסך-הכול, ולפני הכנסות נוספות ממכירת כרטיסים, מכירת מוצרים באצטדיון בימי משחק של ליגת אלופות ועוד.

מודל זכויות השידור של אופ"א משפיע ישירות על הקבוצות. 60% מהכסף שמקבלות הקבוצות מגיע מההישגים שלהן במפעל וההתקדמות בשלבים, אבל 40% הנותרים מחולקים על-פי מודל ההכנסות מטלוויזיה (מודל ה-Market Pool). ככל שקבוצה מגיעה משוק עם חוזה טלוויזיה גדול יותר, כך תקבל יותר כסף מה-Market Pool. העונה הנתח לחלוקה מזכויות שידור עומד על 507 מיליון אירו.

מחירי הזכויות שהזכיינים באנגליה מוכנים לשלם הוא הסיבה לכך שהנציגות האנגליות נהנות במשך שנים מהנתח הגדול ביותר מ-Market Pool, וגם עכשיו המלחמה שהגיעה לאובדן רסן בין BT לסקיי מקפיצה את המחירים ותתורגם ישירות לכיס של 4 הקבוצות האנגליות.

בפועל זה נראה כך: בזכות הקרב BT-סקיי קיבלו האנגליות בעונה שעברה 142 מיליון אירו - 24.7% מכל כספי ה-Market Pool של ליגת האלופות. בספרד יש את שתי הקבוצות הגדולות בעולם היום, אבל המצב הכלכלי לא מאפשר לזכיינים לשלם אפילו חצי ממה שמשלמים באנגליה - והספרדיות (למרות גמר כל ספרדי ריאל-אתלטיקו) חלקו ב-89 מיליון אירו בלבד מטלוויזיה.

בישראל המצב של השוק הקפוא והיעדר התחרות גרם גם באופן ישיר נזקים לקבוצות שמדי פעם הצליחו להשתחל לליגת האלופות. בגלל המחיר הנמוך מאוד יחסית ששילמה RGE, החלק של מכבי תל-אביב בעונה שעברה מ-Market Pool הסתכם ב-2.68 מיליון אירו בלבד, רחוק ממה שחילקה אופ"א לשוק הבלגי (5.5 מיליון אירו), שבדיה (4.9 מיליון אירו), שלא לדבר על יוון (16.1 מיליון) וטורקיה (17.9 מיליון אירו).

כן, הקבוצה הישראלית הבאה שתיכנס לליגת האלופות תצטרך להגיד תודה גדולה לפרטנר.

זהירות! שינויים בליגת האלופות

הרצון של אופ"א להכניס עוד כסף מזכויות שידור יביא לכמה שינויים מהותיים במפעל. ראשית, לכל 4 הליגות שמובילות את הניקוד של אופ"א (כרגע ספרד, גרמניה, אנגליה, איטליה) יהיו 4 נציגות אוטומטיות בשלב הבתים, ללא דרישה לעבור סיבוב פלייאוף. המהלך הזה קרה אחרי לובי שהפעילו הליגות הגדולות על אופ"א ואיומים להקים "סופר ליג"' בטענה fh מאחר שהן מביאות את העניין ואת הכסף הגדול מזכויות שידור, עליהן לקבל מקומות מובטחים. אופ"א נכנעה.

בנוסף, אופ"א תבוא לקראת הזכיינים המשלמים כסף גדול ומעונת 2018/19 הציבור ייפרד מהמסורת של שעת המשחקים האחידה 21:45 - ליגת האלופות תופרד מדי ערב לשני מוקדי משחקים (20:00 ו-22:00) כדי לאפשר יותר שידורים.

שינוי נוסף שתנהיג אופ"א קשור לחלוקת הכספים לקבוצות המשתתפות: הסכום ייקבע כעת לפי 4 פרמטרים - מענק כניסה קבוע לשלב הבתים (כפי שנהוג כיום), מענקי התקדמות במפעל (כנ"ל), מענקי זכויות שידור (Market Pool - שיופחתו ל-40%), ותשלום על-פי הישגים אירופיים של הקבוצה.

הקטגוריה האחרונה משמעותית מאוד ומבטיחה בעצם לשמר את מעמדן של הקבוצות הגדולות בחלוקת הכספים. כך למשל, מנצ'סטר יונייטד תיהנה בגלל מדדים היסטוריים ביותר כסף לחלוקה בגלל העבר שלה, בהשוואה לקבוצה אחרת באנגליה. כך גם ריאל מדריד, ברצלונה, באיירן מינכן.

 חלוקת הכסף של אופא