בקשה לתביעה ייצוגית בסך 10 מיליון שקל הוגשה נגד חברת גב ים מקבוצת נכסים ובניין, בטענה כי היא מחזיקה בקופתה כסף שאמור היה להיות מושקע לטובת דיירי 400 יחידות דיור שהקימה החברה בקריית ים. התובעת, אלינור זאבי, דורשת מבית המשפט המחוזי בחיפה להורות לחברה להשיב את הסכומים לציבור.
מהבקשה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין צחי פיסטל ועדי ערמן ממשרד בן-ארי, פיש, סבן ושות', עולה כי בדוח תקופתי של החברה לשנת 2015 נאמר כי היא הבעלים ההיסטוריים של כ-400 יחידות דיור בקריית ים, שהוקמו על קרקע שבבעלותה הפרטית של החברה, ושהוחכרו לרוכשים פרטיים לתקופות של 99 שנים ומעלה, כאשר דמי החכירה שולמו במלואם מראש. גב ים נותרה הבעלים של הקרקע עד היום.
עוד עולה מהבקשה כי בהתאם להסכמי החכירה שנחתמו בין גב ים לבין החוכרים, ביניהם התובעת, התחייבה גב ים לעשות שימוש ב-50% מהכספים שיתקבלו אצלה מהחכרת הדירות ולהשקיע אותם במפעלים לטובת הציבור - בין אם במפעלים קיימים או כאלה שיוקמו בקריית ים.
אלא שלמרות ההתחייבות המפורשת הזו, נטען, בדוח השנתי צוין כי "החברה משמשת כחברה משכנת ליחידות דיור אלה, ואין לה כל הוצאות בגינן. לחברה אין הכנסות מיחידות דיור הללו, וההכנסות המזדמנות הנובעות ממכירת זכות הבעלות, מדמי הסכמה להעברת זכויות או מדמי הסכמה להרחבת הדירה, בקיזוז ההוצאות הכרוכות בהן, הן מזעריות ביותר".
לטענת זאבי, גב ים פועלת בניגוד להתחייבות שלה אל מול כ-400 החוכרים. כמו כן, נטען כי למרות שגב ים היא חברה ציבורית, הכנסותיה מיחידות דיור אלה אינן באות לידי ביטוי בדוחותיה הכספיים.
במסגרת הבקשה דורשת התובעת מבית המשפט להורות לגב ים לגלות מהן הכנסותיה מיחידות הדיור הללו ולהורות לה להשקיע מחצית מהכנסות אלה בצרכים ציבוריים בשטחי יחידות הדיור.
מקור התביעה ברצונה של התובעת, שהיא בעלת זכויות החכירה באחת הדירות, להרחיב את ביתה. במהלך 2013 ביקשה זאבי להרחיב את שטח הבית, שעמד על 80 מ"ר. התובעת שכרה מהנדס שהעריך את עלויות הבנייה ב-300 אלף שקל. היא קיבלה גם את אישור מהנדס העיר, ועל-מנת לקבל את האישור הסופי מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה, התבקשה זאבי להציג אישור מבעלת הקרקע - גב ים.
להפתעתה קיבלה זאבי תשובה מגב ים, לפיה כתנאי לקבלת הסכמת החברה להרחבת הדירה, עליה לשלם לחברה "דמי הסכמה" בסך של 113,850 שקל - שהם שליש מעלות שיפוץ הנכס. בשיחה עם נציג החברה התברר לזאבי כי חישוב דמי ההסכמה נעשה על-פי נוהל פנימי של החברה, שאינו מועבר לגורמים חיצוניים, ועל-פי הערכת שמאי חיצוני שגם היא אינה גלויה לציבור.
לטענת התובעת, אין מקור חוקי גם לדרישת הוועדה המקומית לקבלת הסכמת גב ים לאישור התוכנית, ולמרות זאת, בשנים האחרונות נדרשו מספר ניכר של חוכרים לשלם דמי הסכמה לגב ים, על-מנת לקבל אישור להרחבת הדירות.
לטענת התובעת, גב ים גובה סכומי-עתק מבעלי זכויות החכירה ב-400 יחידות הדיור, בהסתמך על הוראות סעיף מסוים בהסכם, אולם החברה עצמה אינה עומדת על קיום הוראה אחרת בהסכם, לפיה עליה להשקיע מחצית מהכספים בעיר עצמה ולרווחת התושבים.
מגב ים נמסר בתגובה: "התביעה שהומצאה לנו היא מופרכת ומשוללת כל יסוד עובדתי, והאמור בה מוכחש מכל וכל. אנחנו רואים בחומרה רבה את הניסיונות להטיל דופי בהתנהלותה של החברה, בייחוד בנושא דוחותיה הכספיים, וזאת ללא כל בסיס, והחברה שומרת על כל זכויותיה בעניין זה. כמובן שגם הטענות בנושא זה מוכחשות מכל וכל. גב ים פעלה, פועלת ותמשיך לפעול, בהתאם לכל דין, והיא תגיב לתביעה לגופה ותגיש את תגובתה המלאה לבית המשפט המוסמך".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.