הדרך לצמיחה - אג"ח ייעודי למו"פ בערבות מדינה

בעולם המורכב ועתיר השינויים שבו אנו חיים, רק צמיחה בת-קיימא של המשק לשנים רבות תבטיח את התעסוקה ואת המקורות להוצאות העתידיות. הקטר העיקרי המוכח לצמיחה הוא הכישרון הטבעי שקיים בישראל לחשיבה יוזמת ויצירתית, היזמות לסוגיה, ובמיוחד המחקר והפיתוח האקדמי והתעשייתי, שהובילו את ישראל להישגיה הכלכליים ולפיתוח יכולת תחרות בעולם.

ממשלות ישראל בנו לאורך זמן את כלי ההשקעה דרך המדען הראשי, האקדמיה והשיתוף ביניהם, כולל הסכמים בינלאומיים, שהביאו ברכה מרובה לנו, אבל הרבה יותר למשקיעי חוץ - וליצירת מקומות עבודה מעבר לים. בעיה נוספת היא שהתקציבים הממשלתיים הלכו וקטנו, וכתוצאה מכך סובל המחקר הבסיסי באקדמיה מחוסר אמצעים ומבריחת מוחות מבריקים. זאת, מכיוון שהמשקיעים הזרים מעדיפים להשקיע בנושאים שההיתכנות בהם כבר הוכחה ולא במחקרים בסיסיים עתירי סיכון.

הצעה אחת, מצוינת, שהועלתה לפתרון הבעיה היא לחייב את המוסדיים הישראלים לבצע השקעות מוגדרות בישראל. בהתאמה ובנוסף, אני ממליץ להוסיף רובד פוטנציאלי ענק של השקעות יזומות וולונטריות, שימשכו יחידים, גופים וגם מוסדיים מהארץ ומהעולם.

הצעתי היא לבנות כלי שיעודד את המשקיעים להשקעות משתלמות ולחזון ש"יגשים את עצמו" של הגדלת הצמיחה ולאורך זמן. מוצע כי המדינה עצמה, או בערבותה, תנפיק איגרות חוב ייעודיות דולריות לעשר שנים, אשר יהיו סחירות בבורסה (אפשר להוסיף גם אג"ח בלתי סחירות) אשר יושקעו אך ורק בפרויקטים של מחקר ופיתוח בתעשייה ובאקדמיה, דרך המוסדות הקיימים לנושא. התנאי יהיה כי השקעות אלה יתרמו בעתיד באופן ישיר או עקיף לייצוא.

הייחוד באג"ח אלה טמון בכך שהן יהיו בריבית משתנה הנתונה וידועה מראש, לפי טבלה מחייבת התלויה בגידול היצוא הכולל מישראל, או בגידול בערך המוסף הישראלי, באותן 10 שנים, או בגידול ביצוא ההיי-טק, כפי שיוגדר מראש.

כדי למנוע תלות בנתונים כלכליים ארעיים, החישוב יהיה על ידי מיצוע של שלוש שנים לפני תחילת התקופה וכך בסיומה. למשקיע תינתן האופציה להאריך את מועד הסיום לקראת סיום התקופה.

החלטה כי הנפקה כזו תבוצע בכל שנה תגדיל עוד יותר את פוטנציאל הכספים של השקעות כאלה, במיוחד על ידי גופים מוסדיים בארץ ובעולם ולמעשה על ידי כל אחד שמאמין ביתרון הישראלי, כי כך יוכח שמדינת ישראל רואה בכך מדיניות מהותית ארוכת טווח.

ככל שהיצוא יעלה, יהיה קל יותר למדינה הצומחת להיטיב עם המשקיעים בריבית גבוהה יותר שהוגדרה בטבלה האמורה. יהיה בכך היזון חוזר חיובי שיביא להשקעות נוספות תוך שיפור מתמיד של הכלכלה הישראלית. במקביל ובנוסף, יהיה בכך כדי לחסוך חלק מהתקציב הממשלתי הנוכחי. יודגש כי הכלי הזה של אג"ח ייעודיות ידוע בעולם הכלכלי ואיני מחדש דבר.

מנהיגות עם חזון צריכה לעודד יוזמה רב שנתית כזו ועשויה להביא לגיוס של מספר מיליארדי דולרי בשנה, בכל שנה, והכל במסגרת מהלך אסטרטגי להבטחת צמיחה בת-קיימא בעולם משתנה.

■ הכותב הוא מנכ"ל חברת אלתא לשעבר