תעשיית הבריאות הדיגיטלית בישראל גייסה ב-2016 כ-183 מיליון דולר, גידול של 30% לעומת השנה הקודמת. כך עולה מדוח של חברת סטארט-אפ ניישן סנטרל שהופק לקראת שבוע MIXiii Biomed שיתקיים בתל אביב בסוף מאי.
מדובר בסכום אבסולוטי נמוך יחסית לכלל ההשקעות בטכנולוגיה בישראל ב-2016 (4.8 מיליארד דולר ב-2016, מהם כ-800 מיליון במדעי החיים). אולם, בהתחשב בכך שתחום זה הוא חדש יחסית, ובהינתן שההשקעות הדרושות כדי להקים חברה בתחום הן נמוכות לעומת הדרוש להקמת חברת תרופות ומכשור רפואי, מדובר בהיקף גיוס יפה לתחום.
הקפיצה בסכום לעומת שנה שעברה, היא בעיקרה כתוצאה ממספר קטן של גיוסים גדולים, חריגים לעומת ההיקפים שהיו מקובלים עד כה בתחום, וביניהם: MedCPU (מערכות מומחה בתחום הרפואי - 35 מיליון דולר), Earlysense (מערכת ניטור בתוך מיטות וכסאות בבתי חולים אשר מתריעה על הידרדרות במצב החולה - 25 מיליון דולר), Simplee (מערכת לתשלום עבור שירותי בריאות - 20 מיליון דולר), HealthWatch (חולצה לאיתור התקפי לב - 20 מיליון דולר), LifeBeam (קסדה לספורטאים המשלבת חיישן רפואי עם מאמן אישי ממוחשב - 20 מיליון דולר) ו-Zebra Medical Vision (יכולות עיבוד תמונה חדשניות לתחום ההדמיה - 12 מיליון דולר).
חברה בשלב הסיד (הגיוס הראשון) בתחום הבריאות הדיגיטלית בישראל, גייסה השנה בממוצע 1.6 מיליון דולר, לעומת 900 אלף דולר בממוצע בשנה שעברה (הממוצע מוטה קצת מעלה כתוצאה מהשקעת סיד גדולה במיוחד של הסטארט אפ Nanit, אשר פיתח מערכת חדשה לניטור שנת תינוקות). נתון זה מעיד על כך שהחברות בתחום הבריאות הדיגיטלית בישראל נוטלות על עצמן פרוייקטים שאפתניים יותר והמשקיעים נותנים בהם אמון ר יותר כבר בשלב הראשוני.
יצויין כי בשנה האחרונה יצאו לדרך שלוש חממות טכנולוגיות בתמיכת רשות החדשנות (חמממת מיינד אפ בחיפה, חממת ehealthventures בת אביב וחממת סנארה וונצ'רס ברעננה) אשר פועלות בתחום הבריאות הדיגיטלית ומגובות על ידי החברות והארגונים המובילים בתחום. חממות אחרות, הן בתמיכת רשות החדשנות והן חממות עצמאיות (למשל החממה המופעלת על ידי עמותת בריינטק או הקרנות Elevator Fund ו-OurCrowd Qure), תומכות גם הן בפרוייקטים בתחום הרפואה הדיגיטלית, כחלק מן הפעילות שלהן.
התפלגות הגיוסים
מבין תתי התחומים הכלולים תחת מטריית הבריאות הדיגיטלית, תחום ניתוח המידע גרף את חלק הארי - 32% מסך ההשקעות, או 58 מיליון דולר. זוהי ירידה לעומת 84 מיליון דולר ב-2015. תחומים נוספים שקיבלו השקעות משמעותיות הם ייעול העבודה השוטפת של מוסדות בריאות - 55 מיליון דולר (30% מהשקעות) וסנסורים לבישים- 46 מיליון דולר (25% מהשקעות). בשני התחומים ההשקעות הללו התרכזו במספר סבבים מצומצם בסכומים גבוהים.
מבחינת מספר החברות ופיזור ההשקעות, התחום הסוער ביותר הוא תחום הפלטפורמות האישיות (לרוב, אפיליקציות) לניהול הבריאות, המונה היום 174 חברות ישראליות. זהו תחום עם חסם כניסה נמוך יחסית, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה רגולטורית, אולם בשנים האחרונות הרף להשתתפות אמיתית במשחק הזה עולה - האפליקציות שמביאות ערך ומושכות השקעות הן אלה שמאחוריהן מערכות ניתוח נתונים עוצמתיות ו/או כאלה שיכולות להביא הוכחה קלינית לשיפור שהן מביאות במצבם של החולים.
התחום השני בגודלו הוא כלים אנליטיים המנתחים מידע רפואי, עם כ-85 חברות, שכאמור הוא הגדול ביותר מבחינת היקף ההשקעה.
מהדו"ח עולה כי חברות ישראליות מתמקדות היום בצרכן - 65% מהחברות הן בעלות מודל עסקי של B2B2C או של B2C. גם כאן מדובר כנראה בשיקולים של חסמי כניסה, כאשר רוב מתכנני הפלטפורמות לצרכן מתחילים ממודל זה, אך מצהירים על כוונתם לערב בהמשך את חברות התרופות, את בתי החולים או את המשלמים (קופות החולים וחברות הביטוח).
אף ש-78% מהחברות בתחום ניהול המידע האישי הן בשלב הסיד או הפרה-סיד, 80% מהם כבר מציגים מוצרים שלמים, 50% מהם מוצרים מסחריים של ממש ו-275 בשלב האלפא או הבטא. בתחום מערכות ניהול המידע, 54% מהמוצרים כבר הושלמו למרות ש54% מהחברות מומנו רק עד שלב הסיד.
השלב הבא עבור חברות אלה הוא שלב השיווק, התובעני מבחינת משאבים כלכליים, משאבי ידע וניסיון וקשרים. חברות רבות לא יצלחו כנראה את המשוכה הזו, ודרושה תמיכה כדי למצות את הפוטנציאל מהעסקים שהוקמו.
"ישראל משחקת תפקיד משמעותי בעיצוב פניה של הרפואה הדיגיטלית"
גיא הילטון, סמנכ"ל השיווק של סטארט-אפ ניישן סנטרל: "עם מערכת בריאות מהמתקדמות בעולם, לצד ניסיונה העשיר בתחומי המידע, התקשורת והסייבר, ישראל מהווה בשנים האחרונות קרקע פורייה לטכנולוגיות ניתוח ועיבוד מידע רפואי, ועל כן משחקת תפקיד משמעותי בעיצוב פניה של הרפואה הדיגיטלית. מכיוון שרבים מן הפתרונות המפותחים בארץ מבוססי תכנה ומיועדים ישירות לצרכן, ניתן להטמיעם במקומות רבים ובתפוצה רחבה".
רותי אלון, יושבת ראש משותפת של הכנס, ומנכל"ית ומייסדת Medstrada: "כדי שתחום זה יממש את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות החדשניות, יש צורך בתובנות ובהבנה של מערכות הבריאות והשווקים הבילאומיים. כנס הביומד משמש מצע מעולה למפגשים בין חוקרים, רופאים, מנהלי בתי חולים, בכירים בחברות ביומד, אקדמיה ותעשייה מהארץ ומהעולם".
ד"ר בני זאבי, יושב ראש משותף של הכנס ושותף מנהל בקרן הון סיכון Tel Aviv Venture Partners: "הרפואה הדיגיטלית תשנה באופן מהותי את הדרך בה אנו צורכים ומקבלים שרות רפואי ותגרום לתוצאות רפואיות טובות יותר ולחסכון עצום בהוצאות הבריאות. ישראל כמובילה בטכנולוגיות מידע, תקשורת, סייבר ואחרות, יכולה להיות מובילה עולמית בתחום".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
