בפורום ראשי הרשויות המקומיות Dun's 100, שהתקיים הבוקר (ב') במשרדי דן אנד ברדסטריט, בהנחיית עורך הנדל"ן של "גלובס" דרור מרמור, נשאלו ראשי הרשויות, על ההתנהלות מול הממשלה. "זרוע אחת של הממשלה מתכננת שכונה בגודל של ישוב, והזרוע השנייה מתעלמת מפתרונות התחבורה לשכונה", אמר ראש עיריית פתח-תקווה, איציק ברוורמן, בהתייחס לאישור התוכנית השלדית להקמת 12 אלף יחידות דיור במחנה סירקין.
"אין הסתכלות משותפת לעתיד. יש לממשלה משימה מיידית לבנות הרבה דירות, ולא אכפת משום דבר אחר. אם המדינה רוצה באמת לבנות במחנה סירקין, היא תצטרך לבוא איתנו בהסכמות. גם ראש העין וישובי הקו הירוק סובלים ממצוקת תחבורה, המצב בלתי נסבל כבר היום, ואנחנו נצא למאבק". לדברי ברוורמן, עיריית פתח-תקווה עומדת להגיש עתירה נגד המדינה נגד התוכנית.
לדברי סגן ראש עיריית ירושלים, עופר ברקוביץ, הבעיה נעוצה בהתערבות של השלטון המרכזי בשלטון המקומי. "למה צריך שלטון מרכזי, כששר הפנים יחשוב מה האינטרסים שלו בעניין, במקום שאנחנו נחשוב על מה טוב לתושבים. השלטון המרכזי תוקע תהליכים חיוביים ומשהו בפער בין השלטון המרכזי למקומי לא עובד".
"לא מעניין אותי כמה הנחה מקבלים בראש העין, אלא מה שתעשה התוכנית לשדרות"
מנגד, רשויות בפריפריה, הנשענות יותר על עזרה מהשלטון המרכזי, מסתכלות אחרת על הדברים: "בשדרות רבע מהדירות הן דירות עמידר או עמיגור" אומר ראש העירייה אלון דוידי. "המשמעות היא שמדובר באנשים שלא מסוגלים לשלם שכר דירה כראוי, וגם מקבלים מהרשות שירותי רווחה. לכן אנחנו מעוניינים בבנייה של יחידות דיור חדשות, כדי להשאיר את האוכלוסייה החזקה בעיר.
"מאז צוק איתן התחלנו במירוץ של בנייה, ושיווקנו למעלה מ-2500 יחידות דיור. זה מפחיד כי צריך במקביל ליצור פתרונות תעסוקה ולצאת ממכשול מענקי האיזון. לכן, בהסכמי הגג חייבים לקחת בחשבון צמיחה עסקית והכנסות. עיריית שדרות מונשמת מלאכותית על ידי המדינה במענקי איזון. אני קודם כל נותן מענה בנושא הבטחוני, ומאמין שבהמשך נשנה גם את הנושא הדמוגרפי. הרכבת עשתה מהפכה אדירה ואני סבור שהבשורה האמיתית היא מחיר למשתכן. לא מעניין אותי כמה הנחה מקבלים בראש העין, אלא מה שתעשה התוכנית לשדרות", לדבריו.
ראש עיריית הרצליה משה פדלון סבור גם הוא שמחיר למשתכן תשפיע על היכולת להשאיר את בני העיר בהרצליה: "אני ממליץ לראש עיריית פתח-תקווה להתעקש מול הממשלה בנושא התחבורה" אמר פדלון, "אנחנו הצלחנו להגיע להסכמות עם המדינה, שעל הקרקע הכי יקרה בארץ, המדינה תשווק דירות 3 חדרים ב-1.5 מיליון שקל, כשבקרקע ליד הקבלנים מוכרים דירות ב-3.5 מיליון שקל".
"ככל שיש פחות מגע עם הממשלה, כך טוב יותר לנהל את הרשות"
לדברי ראש עיריית גבעת שמואל יוסי ברודני, ככל שיש פחות מגע עם הממשלה, כך טוב יותר לנהל את הרשות. "למזלי אין לי אדמות מדינה ואין לי דין ודברים עם המדינה" אמר ברודני. "אני מקבל היטלי השבחה, ולכן לקחנו לידיים את נושא התכנון, ונלחמנו עם השלטון המרכזי כדי לא להגדיל את יחידות הדיור מעבר למה שאנחנו מסוגלים לקלוט. גם אנחנו סובלים מאוד מפקקים, כמו פתח-תקווה וכמו כל אזור המרכז. ולכן אם הממשלה לא תתעורר, אנשים לא ירצו לגור פה".
סגן ראש עיריית תל-אביב, אסף זמיר, התייחס גם הוא לסוגיית התחבורה: "אנחנו בדרך לקטסטרופה. קווי הרכבת שמתוכננים היום רחוקים מלתת את המענה, ואי-אפשר בכלל לבנות כבישים שיתנו מענה לכמות הרכבים. צריך לראות תחבורה ולא יחידות דיור. מעולם לא היה שר תחבורה שמכהן כל-כך הרבה שנים ושכל-כך הזניח את הנושא הזה בגלל שיקולים פוליטיים".
על רקע השריפה האחרונה שהיתה בחיפה, סבור גם ראש עיריית חיפה יונה יהב שהשלטון המרכזי מנותק מהצרכים של השלטון המקומי: "חיפה עברה שלוש קטסטרופות בשור האחרון: מלחמת לבנון השנייה, השריפה בכרמל, והשריפה האחרונה. מישהו בממשלה צילצל לשאול אחרי האסון מה המסקנות שלי? התשובה היא לא. 4 חודשים אחרי השריפה האחרונה 90% מהתושבים שביתם נפגע גרים בבתים המשופצים. אנחנו דאגנו שזה יקרה".
הביקורת של יהב התייחסה גם לנושא פיתוח הפריפריה: "צריך להסתכל לא על מיליון יחידות דיור, אלא על מיליון בני אדם, שצריכים גם תעסוקה. הממשלה שמה את כל יהבה על הדרום, מעבירה את הצבא לשם, ומקימה שם מעצמת סייבר. ומה עם הצפון? בצפון רק 21% מהתושבים הם יהודים. אין ראייה הוליסטית איך תיראה המדינה כולה. כל יחידות הדיור שבונים בשדרות לא שוות, אם לא יוקמו שם מקומות תעסוקה.
"אנחנו מקימים היום 5 שכונות חדשות בחיפה בגלל שיש לנו את פארק העסקים מת"מ שגדל מ-70 אלף מ"ר ל-400 אלף מ"ר. כל התעסוקה בתל-אביב? שר האוצר רוצה עכשיו להקים בית משפט לכלכלה בחיפה, אבל זה כל הזמן נכשל. למה? בארה"ב בית המשפט הכלכלי נמצא בקלורדו, לא בניו יורק. ביזור הוא דבר הכרחי. אין מדינה בעולם שמתבססת על מרכז כלכלי אחד. אז אנחנו רוצים להמציא את זה?".
אחת הבעיות הנפוצות שמתעוררות ברשויות מקומיות בנושא הדיור, הוא ההתמודדות עם תוכניות ארציות כמו תמ"א 38 שמביאה מלבד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה גם הגדלת מספר יחידות דיור, כשלא תמיד ניתן מענה לתשתיות. "נס ציונה התפתחה מאוד, אבל אני תמיד גדל בהתאם לשירותים שאני יכול לתת" אומר יוסי שבו ראש העירייה.
"הבעיה היא שתכנון הערים הופקע מהאדריכלים, ועבר לכלכני האוצר וזה אסון. תהייה פה בעתיד הלא רחוק קטסטרופה, ושיכוני הרכבת יחזרו הפעם בגובה . לא יכול להיות שתכנון מופקד בידי אדריכלים. התחדשות עירונית זה אסון מוניציפלי. אני לא יכול להכפיל אוכלוסייה פי 4 או 5 על אותו שטח, בלי שירותים. על מנת שיוזמות כאלה יצליחו, התכנון צריך לחזור למתכננים, והיכן שרוצים להגדיל אוכלוסייה ואין שירותים לתת, צרכים לתת ניוד זכויות אל קרקעות מדינה. הכלכלנים לא מבינים את זה כי אותם מעניין רק מספרים ולא איכות חיים".
שמאית המקרקעין דניאלה פז-ארז הביעה תמיכה במתן סמכויות לרשויות המקומיות: "העברת הכח לשלטון המקומי הוא מבורך. יוזמות ארוכות-טווח נעשות יותר טוב על ידי רשויות מקומיות מאשר על ידי השלטון המרכזי, במידה והרשויות מסוגלות לכך. במקומות שהרשויות נאבקות יום יום על תקציבים וכדי לתת מענה מינימלי לתושבים, יש הכרח שהשלטון המרכזי יתערב וייתן מענה כמו תמריץ למפעלים להגיע לאותם מקומות. הסכמי גג למשל, זה מילה אחרת לשיתוף אינטרסים. למדינה יש אינטרס לשווק דירות, ולרשות לתת שירותים לתושבים. הסכם הגג הוא הפיתרון. הרעיון הוא מתן כלים לרשויות שחסר להם, ומתן יד חופשית לרשויות שמסוגלות לפעול בעצמן".
מתן הסמכויות לרשויות המקומיות, מעלה מיד את החשש לשחיתות מצד ראשי הרשויות, כפי שבאה לידי ביטוי במעצרים האחרונים. "ברשויות המקומיות יש את פוטנציאל השחיתות הכי גדול" אמר ראש עיריית פתח-תקווה, איציק ברוורמן. "השאלה מי עומד בראש. מי שלקח לכיסו שוחד עבור הטבות הוא פושע.
"הבעיה היא שיש לפעמים טשטוש גבולות. יזמים רוצים לשבת איתי על תוכניות, ואם אני מכיר אותם מלפני כהונתי כראש עיר כשהייתי עו"ד? מותר לי לשבת איתם? עמותות דתיות שולחות מתנות הביתה לחג, כי מבחינתן זה מצווה. זה מותר? השוקולד במשלוח מנות מותר, ויין במקרה אחר אסור? יום אחד ישאלו אותי על טובות הנאה או על ניגוד עניינים. שמישהו יסביר לנו מה מותר ומה אסור. רוב ראשי הערים הם ישרים והגונים, בסוף זה אופי של אנשים".
אחד הפתרונות לנושא יעילות הרשויות המקומיות הוא סוגיית איחוד הרשויות. "נכון לאחד רשויות מקומיות" אמר סגן ראש עיריית תל-אביב אסף זמיר. "נכון לאחד רשויות. יש הרבה אנשים בעיר שזה נוגד את האינטרס שלהם, בעיקר פולטיקאים, אבל בתחזית שלי זה יקרה בסוף, ומי שיכול לעשות היסטוריה זה השר דרעי. כשעיר קטנה מתאחדת עם גדולה בסוף זה ישרת את הרשות הקטנה".
מנגד, העלה ברודני חשש מאיחוד רשויות: "מי שיפגע מאיחוד רשויות בסופו של יום זה התושב, שפתאום יגידו לו שגן הילדים שהוא שייך אליו, נמצא רחוק מאוד מהבית שלו. מנגד, איחוד רשויות יכול לייצר גם שטחים לרשויות שסובלות ממחסור בשטחים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.