ביום חמישי הקרוב יפרסמו שני הבנקים הגדולים - פועלים ולאומי, את דוחותיהם השנתיים. כמדי שנה הדוחות יכללו גם רשימת מקבלי שכר הבכירים, אלא שהשנה תתפרסם בנוסף גם רשימת מקבלי השכר הגבוה, כולל ההפרשה שבוצעה בגין זכויות העבר של המנהלים. מדובר בהפרשות גבוהות למדי, אשר לפי הערכות יביאו לכך שבמקרים מסוימים עלות שכר גם תגיע לסכומים של מעל ל-10 מיליון שקל.
עוד נציין כי להערכת גורמים במערכת הבנקאית, צפויים לככב ברשימות חלק מחברי הנהלה הצעירים יחסית בגיל, אך בעלי ותק בבנק. הסיבה לכך היא פנסיית גישור שמוצעת בשני הבנקים הגדולים למנהלים העוזבים לפני גיל הפרישה: ככל שגיל המנהל צעיר יותר, משך השנים בהן הבנק משלם פנסיית גישור גדל, וכך הוצאותיו.
נזכיר כי באוקטובר אשתקד נכנס לתוקפו חוק שכר הבכירים, אשר מגביל בפועל את שכר הבכירים במגזר הפיננסים ל-2.5 מיליון שקל. אלא שבשל נוסח בעייתי של החוק, לא ברור היה האם זכויות העבר שצברו העובדים נכללות במגבלה זו. בעקבות עתירה לבג"ץ, נקבע כי החוק אמנם לא יחול על זכויות העבר, אך מדובר הייתה באמירה כללית של בג"ץ ואינה מחייבת בכל המקרים.
במקביל להליך זה, דרש בנק ישראל מהבנקים לבצע הפרשות בדוחותיהם הכספיים של זכויות העבר של עובדים עם חבילות פרישה הגבוהות מ-2.5 מיליון שקל. מדובר בעובדים, שהיה חשש כי יעדיפו לעזוב ולא להסתכן בכך שחבילות הפרישה ייפגעו. כתוצאה מההנחיה בנק הפועלים הפריש 67 מיליון שקל ולאומי הפריש 117 מיליון שקל במאזניהם.
כעת בשלב פרסום הדוח השנתי ופירוט שכר הבכירים, דורש בנק ישראל כי יבוצע פירוט של המנהלים בגינם הופרשו הסכומים. במכתב ששלח בנק ישראל לבנקים בחודש שעבר הוא כתב: "נבקשכם לכלול בדוחות לשנת 2016 ואילך, במסגרת הגילוי על שכר בכירים, גילוי על חלק התגמול שנרשם בשנת הדיווח בגין זכויות שנצברו לפני הכניסה לתוקף של החוק. זאת, עבור כל אחד מנושאי המשרה אשר נכללו בגילוי על שכר הבכירים". על אף שמדובר בהפרשה חשבונאית, ולא בכסף ממשי שקיבלו אותם מנהלים, בבנקים כבר נמצאים בכוננות ספיגה לקראת פרסום המספרים הגבוהים ביום חמישי הקרוב.
ומה באשר לשכר הבכירים עצמו? בנק לאומי הציג תוצאות טובות בתשעת החודשים הראשונים של 2016, עם תשואה על ההון של 12.7%. הרבעון הרביעי עשוי להיות חלש יותר בבנק, בדומה למצב בבנקים אחרים, אבל עדיין קיים סיכוי טוב שלאומי יסיים את 2016 עם תשואה על ההון דו-ספרתית, שתביא כנראה לבונוסים נאים לחברי ההנהלה ובראשם המנכ"לית רקפת רוסק-עמינח.
לעומת זאת בבנק הפועלים, בניהולו של אריק פינטו, המצב פחות ורוד. אמנם רמות השכר בהנהלת הבנק נחשבות לנדיבות. אולם, כזכור, הבנק פרסם בסוף השבוע אזהרת רווח לרבעון הרביעי, כך שאת שנת 2016 הוא צפוי לסיים עם תשואה על ההון פושרת של 7%-8%, כשלפי הערכות מדובר בתשואה גבולית לחלוקת בונוס. ההחלטה הסופית בסוגיה זו תוכרע בימים הקרובים. בכל אופן בדוחות הכספיים של השנה הבאה, הנתונים כבר יהיו הרבה פחות "מעניינים", ושכר המנכ"לים ויושבי הראש של הבנקים יתיישר לרף ה-2.5 מיליון שקל.
לשם השוואה יצויין כי בשנת 2015 עמדה שכרה של מנכ"לית לאומי רקפת רוסק-עמינח על 8.1 מיליון שקל, ואילו עלות שכרו של ציון קינן שהיה אז מנכ"ל בנק הפועלים הגיעה ל-7.9 מיליון שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
