טראמפ בנעלי רייגן

בין ציוץ לציוץ בטוויטר מקדם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במרץ תוכנית כלכלית אמיצה, שלא לומר הרפתקנית, הטומנת בחובה הזדמנויות גדולות לכלכלת ארה"ב - לצד סיכונים לא מבוטלים. ממשל טראמפ חותר לנתץ את תקרת הזכוכית של הצמיחה הכלכלית האנמית בארה"ב בשנים האחרונות, ולהזניק את הצמיחה מקצב שנתי של 2% בממוצע לצמיחה שנתית בקצב של 4%.

במטרה להאיץ את הפעילות הכלכלית בארה"ב, חותר טראמפ להשמיש בעוצמה רבה את הנשק הפיסקאלי (מיסוי, גירעון) אשר העלה בשנים האחרונות אבק במחסנים לשעת חירום ולא נעשה בו שימוש.

התוכנית הפיסקאלית העתידית כוללת ככל הידוע רפורמה ענקית במערכת המס של ארה"ב, אשר כמותה לא נראתה מאז ימי ממשל רייגן בשנת 1986. בניגוד בולט לרפורמה במס של הנשיא רייגן דאז, אשר חתרה לשינוי מערכת המס האמריקאית תוך הקפדה על ניטרליות תקציבית, מציאת מקורות איזון פנים-תקציביים ואיתור וסגירת פרצות מס למימון הפחתות המס הגדולות, התוכנית של טראמפ העומדת על הפרק צפויה להגדיל את הגירעון התקציבי של ארה"ב, תוך שאיפה שהקיטון בשיעור המס יזניק את הפעילות הכלכלית ויתרום לגידול בהכנסות ממיסים.

הנשיא רייגן בחר לקדם את הרפורמה במס לאחר 5 שנים כנשיא מכהן ובשל; מנגד, עבור טראמפ וממשלו מדובר ביריית הפתיחה בבית הלבן, והצלחתה של התוכנית תקבע במידה רבה את מקומו של ממשל טראמפ בדפי ההיסטוריה.

הגישה הלוחמנית של טראמפ מגדילה את התיעוב כלפיו בצד הדמוקרטי של המפה הפוליטית, וזאת בניגוד לגישה החיובית של הנשיא רייגן אשר קירבה את הדמוקרטים אליו, ואיפשרה לו להשלים שינויים גדולים במערכת המס.

נזכיר, כי רייגן חתר להגיע להסכמות עם הדמוקרטים, ואילו טראמפ הולך במסלול של התנגשות והתנגחות פוליטית, תוך שהוא מסתמך על הרוב שיש לו בשני בתי הנבחרים. הכישלון שלו בסוף השבוע האחרון, לביטול רפורמת הבריאות של אובמה, "אובמה-קר", ממחיש זאת, שכן הרוב בבית-הנבחרים לא אפשר לממשל לקבור את תוכנית הבריאות, בשל ריבוי אויבים פוליטיים מחוץ למפלגה הרפובליקנית ומקרבה.

בניגוד לחוב הציבורי הקטן שירש הנשיא רייגן בתחילת שנות ה-80, אשר עמד על רמה של 26% מהתוצר, כיום החוב הלאומי של ארה"ב עלה לכ-104% מהתוצר, ולפיכך הגמישות הפיסקאלית של ממשל טראמפ היא מוגבלת. למרות שליטת הרפובליקנים בקונגרס ובסנאט, ספק רב אם תוכנית הפחתת מיסים חדה אשר אינה ממומנת במידה מהותית ממקורות תקציביים אחרים, תאושר.

הרפתקנות פיסקאלית של הממשל האמריקאי עשויה להביא לייקור דרמטי של עלות מימון החוב הלאומי של ממשלת ארה"ב, ולפיכך ברור כי הממשל הנכנס יידרש לפשרות ניכרות ביחס לרטוריקה של הנשיא בקמפיין הבחירות.

המרכיבים המרכזיים של התוכנית הרפובליקנית כוללים הפחתת מס חברות, הפחתה ופישוט של מס הכנסה על משקי הבית, מתן הטבת מס מוגבלת בזמן לחברות אמריקאיות בינלאומיות על מנת שישיבו לארה"ב רווחים מעבר לים; וכן אי-הכרה בהוצאות ריבית על חוב ופחת מואץ על השקעות הוניות.

התוכנית, שלה ממתינים בקוצר רוח בשווקים הפיננסיים, עתידה לכלול הפחתה חדה בשיעור מס החברות הגבוה. מס החברות בארה"ב הוא 35%, והמגמה של הממשל החדש היא להפחיתו ל-20%. הפחתת מס החברות צפויה להגדיל את שורת הרווח של החברות האמריקאיות, ולהגביר את כושר התחרות של המשק.

מרכיב מהותי נוסף בתוכנית העתידית של ממשל טראמפ, הוא הפחתת מס-הכנסה על יחידים. אולם בפועל מניתוח הפרסומים התקשורתיים בנדון, נראה כי מדובר בתוכנית לאיחוד מדרגות מס מרמה קיימת של 7 מדרגות מס לרמה מתוכננת של 3 מדרגות מס, ולא ברור עד כמה לשינוי מדרגות המס על יחידים תהא השפעה כלכלית מתמרצת. על פניו, איחוד מדרגות המס וההפחתה המתוכננת של מדרגות המס העליונות, עתידים להיטיב בעיקר עם בעלי ההכנסות הגבוהות אשר ייהנו מביטול מדרגות המס הגבוהות; במקביל, התוכנית עשויה להעלות את שיעור המס של מעמד הביניים, ולתרום תרומה שולית להגדלת ההכנסה הפנויה של בעלי ההכנסות הנמוכות.

נזכיר שוב, כי ביום שישי האחרון ספג ממשל טראמפ מפלה קשה, ונאלץ לדחות למועד בלתי ידוע את היוזמה לבטל את תוכנית הבריאות של הנשיא הקודם ברק אובמה, ולהחליפה בתוכנית בריאות חלופית וזולה יותר עבור הממשל האמריקאי. הרפובליקנים ייחלו לכך שקיצוץ בהטבות שניתנו במסגרת "תוכנית הבריאות" של אובמה יהוו מקור מהותי למימון הפחתות המסים. הכישלון האמור, מעבר למשמעותו התדמיתית הקשה, עשוי לקצץ מהותית את המקורות הכספיים הזמינים לטובת השקת תוכנית פיסקאלית רחבת היקף. כישלון זה של ממשל טראמפ מעלה סימן-שאלה גדול על כושר המשילות של ממשלו, ועל יכולתו של טראמפ לקדם רפורמות משמעותיות.

בממשל החדש שוקלים בכובד ראש לממן חלק מהותי מהפחתות המס באמצעות הטלת מס על יבוא. הכוונה הנבחנת היא לא להכיר בסחורות מיובאות כהוצאה, ובמקביל לעודד את החברות היצואניות באמצעות מתן פטור ממס.

חקיקה כזו צפויה להביא את ארצות-הברית להתנגשויות עם שותפות הסחר, ובמקביל להביא להתחזקות מהותית בשער-החליפין של הדולר מול מטבעות הסחר. התחזקות דרמטית של הדולר נחוצה בתוכנית כזו על מנת לעקר לחצים אינפלציוניים שינבעו מייקור הסחורה המיובאת לארה"ב. אולם היא תפגע קשות ביצוא האמריקאי. אם הדולר לא יתחזק בשיעור חד, אזי התייקרות מחירי היבוא עשויה להזניק את האינפלציה בחדות, ולגרום לפד להעלות ריבית בקצב מהיר, וכך תתייקר עלות מחזור החוב האמריקאי בחדות.

נוכח המורכבות של הטלת מס גורף על היבוא לארה"ב, סביר יותר כי בסופו של דבר יוחלט על הטלת מיסוי נקודתי בענפים מסוימים, ולא יוטל מיסוי גורף על היבוא.

בעוד פרטים רבים וחשובים בכל האמור לתוכנית הכלכלית של טראמפ עדיין לוטים בערפל, דומה כי בשווקים הפיננסיים כבר הכריעו כי טראמפ עתיד לנפק את הסחורה הפיסקאלית המיוחלת, ולפיכך השווי המצרפי של שוק המניות האמריקאי זינק בטריליוני דולרים מאז נודעו תוצאות הבחירות.

הנשיא טראמפ אשר לומד בימים אלו על בשרו את אתגרי המשרה מספר אחת בעולם, נחפז ליטול קרדיט פומבי על האופוריה בשווקים הפיננסיים כמוצא שלל רב. אולם כעת לאור הציפיות הכלכליות האדירות שמתומחרות בשווקים הפיננסיים, ובייחוד לאחר הכישלון המהדהד בביטול רפורמת הבריאות של אובמה, אזי יותר מתמיד, חובת ההוכחה הכלכלית מוטלת על ממשלו, תוכנית פיסקאלית מקוצצת תביא עימה אכזבה עצומה בשווקים הפיננסיים, וההישג הגדול שבו התגאה טראמפ יהפוך לחרב-פיפיות.

■ הכותב הוא אסטרטג ראשי בקבוצת איילון