דילמת המימון

מה עדיף? יכולת לגייס כסף מן הציבור למימון הגירעון התקציבי, או הכנסות ממיסים, המגיעים מגידול בצמיחה, בצריכה, ובכלל מן הפעילות הכלכלית? לכאורה, מיסים הן הבחירה האופטימאלית: לא צריך להחזיר אותם, אפשר להגדילם בצורה די מגוונת, ובגדול הם בשליטה מוחלטת מצד השלטון. אבל, השאלה שנשאלה מעלה בכל זאת מהווה דילמה שעומדים בפניה הרבה מן הפוליטיקאים היום בעולם המפותח, כי מיסים חונקים את היזמות ואת רמת החיים המביאה לצריכה וצמיחה.

יש ציניקנים שיאמרו שטובים השניים מן האחד, ולמה לא לחלוב את הפרה משני עטיניה? אבל, הבעיה היא שלא תמיד העולם מושלם עבור פקידי האוצר. מה שמתחיל להסתמן בארה"ב הוא מצב של הכרעה קרובה בסוגיה, וזאת מן הסיבה הפשוטה שכלי הגיוס העיקרי, דהיינו האג"ח הממשלתי, מתחיל להיות מושפע קשות מתופעות הלוואי הסביבתיות. במיוחד מאלו המוניטאריות

לא מזמן ראינו את הפדרל רזרב מעלה ריבית לסף ה-1%. משהו עגול ויפה המהווה תמיד סמל, ונקודה ציון. העלייה הייתה צפויה ו-"הוכנסה" במחירים של הנכסים המושפעים ישירות מן המהלך: הדולר, והאג"ח המדינתי. זה האחרון סבל מאוד, מאז אמצע 2016, כאשר חברו המטבעי נהנה באופן כללי ממדיניות השיפור הזוחל כלפי מעלה של הריבית על האשראי הדולרי.

יש להבין דבר חשוב אחד: התשואה על האג"ח המדינתי, וזאת לא רק בארה"ב כמובן, מהווה בסיס לקביעת אשראי באינסוף מקרים. הריבית הרשמית של הבנק המרכזי מעניינת רק את הגופים הפיננסים היכולים לקבל את הכסף מן ה"חלון" המיועד להם אבל לנו, בני התמותה, נותר לקבל משכנתא, הלוואה לרכב, או השלמה הונית לצרכים אחרים על בסיס מה שקורה בשוק.

במקרה הזה השוק אומר כרגע כ-2.5% מול ה-1% של הפד. תוסיפו את כל המתווכים ותקבלו הפרשים גדולים בין מה שגברת יילן מצדיקה בנאומיה, ומה שהצרכן משלם בפועל. אגב, אותו הפרש היה אחד מכלי תזרים המזומנים העיקרי לחידוש הבריאות ההונית של המערכת הבנקאית האמריקאית אחרי סיום סערת 2007-2009.

ולמה הזכרתי את הבחירה בכלי המימון הרצוי על ידי הממשלה, בתחילת דבריי? בין מכירת אג"ח ומיסים? כי בימים אלו אנו רואים מצב שבו שני המהלכים נראים קצת בעייתיים: מצד אחד אג"ח ממשלתי באזורים נמוכים, ומצד שני מדיניות מוכרזת של צמצום דרמטי במיסוי. אם כן, מאיפה יבוא הכסף לתקציב? על זה בהמשך. בינתיים הסתכלות על הגרף השבועי של תעודת הסל TLT המייצגת הכי טוב את שוק ההשקעה האג"חית הסולידית:

 משה שלום טלט 28-03

בזמנו, פרסמתי כאן גרף דומה אשר הילל את תפקודם הקלסי של קווי המגמה 1-2 ו-3. כאשר 3 היה מבצר שנשבר נתן לנו הזדמנות נדירה בצד היורד של הדברים. מה גם שהסטייה השלילית (חיצים סגולים) עבדה שעות נוספות להנחיל בנו ביטחון עצמי באותו כיוון נמס מטה.

עכשיו, כאשר המחיר תקוע בין שתי רמות מחיר מעניינות, 123 ו-116 (1 סגול), אותן ניתן לזהות בקלות כאזור תיקון החצי של כל העלייה המגמתית שקדמה לירידה האחרונה (4 סגול), אנו שואלים את עצמנו לגבי ההמשך. האם יש עכשיו סיבות להיכנס לצד השלילי, או החיובי דווקא?

ספרי הניתוח הטכני אומרים לנו שיציאה מדשדוש תעשה, בדרך כלל, בכיוון הכניסה אליו. במקרה שלפנינו יהיה זה הכיוון מטה. כמו כן, חייבים לזכור שההיגיון אומר לנו שבכל רגע נתון אנו חייבים לחשוב כאילו הייתה זו נקודת הכניסה הראשונה של עמדה, גם כאשר אנו נמצאים כבר בעמדה קיימת בנכס.

אבל מה אומרת לנו הסביבה הטכנית המורחבת יותר? המומנטום, ב-2 סגול, אשר נתן לנו את הסטייה השלילית היפה, מתחיל לתת לנו סימני שיקום קטנים: היסטוגרמה ירוקה, המכוונת לתאוצה חיובית, ועלייה של האינדיקטור מן השאול המספרי שלו. ומה קורה בזרימת ההון? ב-3 סגול? חזרה למצב ה-0, דהיינו אי המשך לבריחה של כסף משם. האם כל זה אומר חיוב גדול? לא ולא, אבל זהו כבר אינו מצב של שלילה אגרסיבית. רחוק מזה.

האם לפנינו רמז על בחירתו של הממשל? האם התעודה הזו מצביעה על רצון של האטה בנזק האג"חי? לדעתי, כן. יתר על כן, באזור תיקון ה-50% יש הגיון גדול לסמן שטח הגנה מצד קובעי המדיניות, וזה מה שכנראה עושים עכשיו הקובעים בשוק הזה. תוסיפו לכך את המימוש בשוק המניות, זה אשר החל ביום שלישי של השבוע שעבר, וקבלתם סביבה קצת יותר תומכת.

רוצים עוד רמז, והפעם מצד המטבע? ראו מה עשה הדולר מייד אחרי החלטת הריבית של הפד: ירידה די חדה, ובכמויות אדירת מימדים. שילוב מעניין שמריח משהו קצת יותר מכוון מאשר איזון טבעי שבין ביקוש והיצע.

משה שלום - מנתח שווקים פיננסיים. ניתן למצוא אותי בפייסבוק ב: financial blog of moshe shalom.

*** אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.