אחד הסיכונים הפוליטיים המדוברים ביותר השנה בעולם הוא הבחירות לנשיאות צרפת. עד כמה הסיכון ממשי? והאם הסיכון שמתומחר כיום בשווקים עשוי להפוך להזדמנות של כלכלת צרפת לשינוי הכיוון שהיא כה זקוקה לו? ננסה לבחון זאת תחילה באמצעות כמה נתונים כלכליים.
הצמיחה הכלכלית של צרפת ב-2016 היתה בשיעור של 1.2% - דומה לצמיחה ב-2015, שהיתה בשיעור של 1.3%. הרכב הצמיחה היה מעט שונה בשנה החולפת, אבל מנוע הצמיחה המרכזי המשיך להיות הצריכה הפרטית, שנתמכה מהירידה בשיעור האבטלה והעלייה בכוח הקנייה של משקי הבית בשל סביבת האינפלציה הנמוכה.
ב-2016 ניכר שיפור בהשקעה במשק הצרפתי, שנתמכה בריבית האפסית ובתמריצים שננקטו על ידי הממשלה לעידוד ההשקעות במשק, כמו הטבות מס והלוואות זולות בגיבוי ממשלתי. מצד שני, סביבת הסחר הגלובלית המדשדשת הכבידה על צרפת יותר מאשר על מדינות אחרות באירופה, על רקע חוסר התחרותיות של המשק הצרפתי ביחס לאחיותיו לגוש האירו - וזאת דווקא בתקופה שבה האירו נחלש והיה אמור לתמוך ביצוא הצרפתי.
להערכתנו, במבט ל-2017, איננו צפויים לראות שיפור משמעותי בסביבת הצמיחה בצרפת. ראשית, אנו צופים האטה מסוימת בצריכה הפרטית, על רקע העלייה בסביבה האינפלציונית שצפויה לשחוק את כוח הקנייה של משקי הבית הצרפתי (הערכה זו נכונה לכלל אירופה). שנית, אנו צופים האטה משמעותית בהשקעה במשק הצרפתי, על רקע האי ודאות הפוליטית הגדולה, שמאפיינת את צרפת בפרט, ואת אירופה בכלל, ב-2017. להערכתנו, פירמות אירופיות וצרפתיות צפויות לעצור החלטות השקעה משמעותיות, עד שעננת האי ודאות הפוליטית תתפוגג לאחר מערכות הבחירות לנשיאות ולפרלמנט הצרפתי.
עדות לירידה הצפויה בהשקעה ניתן לראות בסקר קציני האשראי של ECB (הבנק המרכזי האירופי), שמאותת על האטה משמעותית בביקוש לאשראי מצד המגזר העסקי בפתיחת 2017. מצד שני, אנו צופים שיפור בתנאי סחר החוץ של צרפת ב-2017, על רקע השיפור בפעילות הכלכלית בעולם - שיפור שצפוי לתמוך גם בסחר העולמי, ולכן גם ביצוא הצרפתי.
עם זאת, חשוב לציין כי למרות השיפור הצפוי בתנאי סחר החוץ, צרפת היא עדיין אחת המדינות הכי פחות תחרותיות באירופה, והיא נמצאת בחיסרון משמעותי מולן בתחרות על הביקוש העולמי. כאן צפוי להיכנס לתמונה הנשיא או הנשיאה החדשים, שייבחרו בחודש הבא. להערכתנו, כמעט ללא קשר לזהות המנצח בבחירות בצרפת, הכיוון הכלכלי שאליו ייקח את המשק צפוי להיות חיובי הרבה יותר ממה שראינו בשנותיו של הנשיא פרנסואה הולנד.
לה פן ומקרון מובילים בסקרים
לפחות ממה שהסקרים מספרים, צרפת נמצאת לפני שינוי פוליטי גדול. האירוע הדרמטי ביותר הוא דווקא ההתרסקות של מפלגת השלטון הנוכחית - המפלגה הסוציאליסטית, בראשות הנשיא הולנד. כדי להבין את גודל השינוי, בבחירות לנשיאות ב-2012, הולנד זכה ב-29% מהקולות בסיבוב הראשון וב-52% בסיבוב השני (מול ניקולא סרקוזי). בבחירות שהתקיימו לאחר מכן לפרלמנט, הסוציאליסטים זכו ב-30% מהקולות בסיבוב הראשון, וקואליציית השמאל של הולנד זכתה ב-57% מהמושבים בפרלמנט בסיבוב השני, כשהסוציאליסטים זכו ב-48%.
לעומת זאת, בסקרים הנוכחיים, מועמד הסוציאליסטים בנואה המון מקבל רק כ-12% מהקולות, ומפלגתו צפויה לאבד את כל כוחה בבחירות הקרובות לפרלמנט. ב-2017, מסתמן כי השמאל לא רלוונטי בכל הנוגע לבחירות לנשיאות, שכן המרוץ כיום הוא תלת-ראשי, בין מועמדת החזית הלאומית (הימין הקיצוני) מארין לה פן, שמובילה בסקרים עם כ-26% תמיכה, מועמד הרפובליקנים (ימין-מרכז) פרנסואה פיון עם כ-18% תמיכה, ומועמד מפלגת En Marche (המרכז) עמנואל מקרון עם כ-25% תמיכה. לפחות על פי הסקרים, עד כמה שניתן לסמוך עליהם בימינו, בסיבוב השני ירוצו לה פן ומקרון, כאשר האחרון צפוי לזכות בנשיאות.
ממבט על מצעי הבחירות של המועמדים - כן, אפילו על זה של לה פן - התוכניות הכלכליות של כל אחד מהם צפויות לקחת את צרפת לכיוון של רפורמות משמעותיות בשוקי העבודה, הפחתות מסים דרמטיות - ומבחינתה של לה פן, הליכה לכיוון פרוטקציוניסטי יותר, עם העדפה של עסקים צרפתיים על פני עסקים זרים, באופן דומה להצעות של הנשיא דונלד טראמפ בארה"ב.
לאחר שנים של ממשל סוציאליסטי עם רמות מסים גבוהות במיוחד, רגולציה חונקת ושוק עבודה קשיח, נראה כי צרפת הולכת לכיוון אחר לחלוטין בשנים הבאות. כשמביאים זאת בחשבון יחד עם השיפור הניכר בנתוני המאקרו השוטפים בפתיחת 2017, אנו מעריכים כי סנטימנט המשקיעים כלפי צרפת צפוי להשתנות.
בכל מקרה, לה פן צפויה לקבל חיזוק משמעותי בבחירות הקרובות, אם כי סביר להניח שהיא לא תזכה בבחירות לנשיאות (עד כמה שאפשר להסתמך על סקרים בימים אלה). התרחיש הסביר ביותר הוא שמקרון יהיה הנשיא, ותחתיו תהיה ממשלה שתאחד סביבה את רוב המפלגות המתונות.
לכן, רמות הסיכון המתומחרות כיום בשווקים, נראות מעט גבוהות, ובמקרה הסביר, שבו מקרון ייבחר לנשיאות, תשתחרר אנחת רווחה בשווקים, שתיטיב גם עם האג"ח של ממשלת צרפת וגם עם המניות. כך, הפרמיה של האג"ח ל-10 שנים של צרפת מעל אג"ח ממשלת גרמניה גבוהה ב-30-40 נקודות בסיס (נ"ב) מעל הרמה שאפיינה אותה בשנתיים האחרונות, וה-CDS (Credit Default Swap, או בפשטות ההסתברות שהשווקים נותנים לחדלות פירעון) ל-5 שנים עלה מ-35 נ"ב ליותר מ-60 נ"ב - רמה הדומה ל-CDS של ישראל. חשוב לציין כי גם לאחר העלייה, עדיין מדובר בפרמיית סיכון נמוכה יחסית.
מניה מומלצת: Essilor
הנטייה הטבעית שלנו כשאנו מבצעים אנליזה על חברות באירופה בכלל, ובצרפת בפרט, היא לאתר חברות מעניינות להשקעה בתחום האופנה. כן, צרפת מתקשרת לנו באופן טבעי עם תעשיית האופנה, ולא בכדי. ואולם סקירה של החברות הציבוריות בתחום זה מעלה לרוב חברות שנסחרות במכפילים גבוהים, עם החזר נמוך באופן יחסי על ההשקעה. אז התרחקנו קצת מתחום האופנה לטובת חברה מתחום הבריאות, עם נגיעה קלה בתחום האופנה - חברת אסילור (Essilor), שעוסקת בשיפור איכות החיים באמצעות שיפור יכולת הראייה שלנו (Improving lives by improving sight). החברה צפויה להעמיק את החשיפה שלה לתחום האופנה, אם תצליח בעסקת המיזוג עם החברה האיטלקית המצליחה לוקסוטיקה (Luxottica), בעלת מותג משקפי השמש המצליח ריי-באן (Ray-Ban).
אסילור פועלת כבר כ-170 שנה בייצור והפצה של עדשות למשקפיים וציוד רלוונטי לאנשי מקצוע בתחום העיניים, ונסחרת כיום לפי שווי של כ-25 מיליארד אירו. בתחילת השנה הודיעה החברה כי היא פועלת לביצוע מיזוג ענקי עם חברת לוקסוטיקה, שהיא בעלת שווי שוק דומה לשלה. העסקה, שטרם נסגרה, צפויה להתבצע באמצעות החלפת מניות, ולהוליד חברה גלובלית, מובילה בתחום העדשות והמסגרות, בהיקף של 50 מיליארד אירו.
מיזוג בין החברות צפוי להוליד חברה גלובלית מובילה בתחום העדשות והמסגרות, עם נתח שוק עולמי של 15%, עם יכולת הפצה בינלאומית ופוטנציאל סינרגיות ברבדים השונים, ובעיקר מיתון התחרות האגרסיבית שהתפתחה כתוצאה מעלייה ברמת התחרות הכללית בענף. זו האחרונה הובילה להידוק התחרות בין שתי חברות ענק אלה, ומיזוג ביניהן צפוי להוביל לאפקט הפוך ולשיפור מעמדן התחרותי כחברה מובילה בשווקים הבינלאומיים.
החברה הממוזגת צפויה ליהנות ממכירות צולבות ללקוחות קיימים של שתי החברות. נוסף על כך, קיימות גם סינרגיות תפעוליות ושיווקיות, שצפויות להוביל, בין השאר, לייעול וחסכון כספי ולהגדלת הרווחיות התפעולית. עוד צפויה החברה הממוזגת ליהנות גם מניצול יכולות לוגיסטיות וערוצי הפצה באופן מיטבי, ויכולת טובה יותר בפיתוח הפעילות בשווקים מתפתחים, הקטנת צורכי ההשקעה ברכוש ונכסים קבועים ובצורכי ההון החוזר ביחס לסך המכירות של החברה הממוזגת.
העסקה כפופה בעיקר לאישור בעלי המניות ולאישור הרגולציה (הרשות להגבלים עסקיים), שעל פי הערכות, אינו אמור להוות מכשול להשלמת העסקה, אף שהחברה הממוזגת צפויה להיות בעלת נתח שוק של 15% בעולם. זאת, בעיקר נוכח העובדה שמדובר במיזוג אנכי, ולנוכח הפיזור הגדול הקיים בשוק מבחינת מספר המותגים והיקף הפעילות הכללית בכל שוק בנפרד. על פי ההערכות, בעיה רגולטורית עשויה להתעורר בארה"ב - שם לשתי החברות יש נתח שוק גדול מאוד.
אי אישור העסקה הופך את ההשקעה בחברה למסוכנת יחסית, אבל אם העסקה תאושר, אנו מעריכים כי היא צפויה בשנים הבאות לייצר ערך רב לחברה הממוזגת.
*** הכותבים הם מנהל מחלקת מאקרו, מערך המחקר והאסטרטגיה בפסגות ומנהלת מחלקת מחקר ברוקראז' בבית ההשקעות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול-דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע.
צרפת גרמניה-אגח ממשלתיות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.