צו מניעה בבג"ץ נגד החלטת רשות החשמל בנושא אגירה שאובה

שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, הוציא אתמול (ב') צו מניעה זמני, המונע מרשות החשמל ומשר האנרגיה לאשר סגירה פיננסית לפרויקט כוכב אגירה שאובה, עד לדיון בנושא שיתקיים לא יאוחר מסוף מאי.

את העתירה לבג"ץ הגישה אלומיי אגירה שאובה, בעקבות החלטת רשות החשמל מ-20 בפברואר לתת לכוכב ארכה של חודש וחצי להשגת סגירה פיננסית וכן ארכה של 15 חודשים להשלמת הקמת המתקן.

הרקע למאבק בין החברות הוא החלטת רשות החשמל להותיר את מכסת ייצור החשמל באגירה שאובה על 800 מגה-ואט. כל אחת מהחברות מתכננת מתקן של 340 מגה-ואט, ולצד המתקן שבנייתו מתקדמת בגלבוע, מצטבר כושר ייצור של 980 מגה-ואט, שעלול לגרום לאחד הפרויקטים ליפול.

כוכב אגירה שאובה נמצאת בבעלות תהל (40.5%), קבוצת האצ'יסטון ווטר (40.5%) וחברת טריפל אר (19%), ולאחרונה דווח כי קרן נוי עשויה לרכוש את אחזקות תהל, ויחד עם אופציות לרכש אחזקות טריפל-אר היא עשויה להחזיק 59.5% בפרויקט.

עלות הקמת הפרויקט נאמדת ב-2 מיליארד שקל, במימון ל-18 שנה מהפועלים ולאומי. הבנייה אמורה לארוך 4.5 שנים מרגע הסגירה הפיננסית, ולהתבצע על-ידי קונסורציום של סינו-היידרו הסינית ואלסטום הצרפתית.

אלומיי אגירה שאובה, המוחזקת ב-75% על-ידי אלומיי קפיטל של שלמה נחמה, חמי רפאל ורן פרידריך, כתבה בבקשתה לבית המשפט כי לרשות החשמל אין סמכות להאריך את הרישיון המותנה, בשל העיכוב בסגירה הפיננסית. בקשה נוספת של אלומיי, לפסול ארכה של 5 חודשים שניתנה באוגוסט האחרון, נדחתה בינואר, אך הפעם בית המשפט סבר כי יש לבחון את הדברים. את אלומי אגירה שאובה ייצגו שוקי חורש וליאור מימון ממשרד ש. הורוביץ ואורית מרום ממשרד שיבולת.

מרשות החשמל נמסר בתגובה: "כפי שמציינת החלטת בית המשפט, הצו ניתן נוכח הסכמתה של כוכב אגירה שאובה בע"מ, היא המשיבה 3 בעתירה, ושנגד אישור הסגירה הפיננסית שלה הוגשה הבקשה לסעדים זמניים. אנו סבורים כי סיכויי העתירה נמוכים, והיא תידחה, וכוכב אגירה שאובה יוכלו להתקדם עם הפרויקט שלהם".

פרויקט הגלבוע: תשלום זמינות של 7 אגורות לקוט"ש

היום (ג') סייר שר האנרגיה יובל שטייניץ בפרויקט האגירה השאובה בגלבוע, שחוזה ההפעלה והתחזוקה שלו נמצא בבעלות משותפת של שיכון ובינוי וקבוצת אלקטרה (50%-50%). היקף הפרויקט הכול הוא 1.5 מיליארד שקל והביצוע עד כה הוא של 1.2 מיליארד.

בחודש האחרון הושלמו שתי אבני-דרך עיקריות בפרויקט בגלבוע: סיום חציבת מנהרת הצינור בין המאגרים; והגעת הציוד הראשי לאתר. במקביל הושלמה הקמת שני מאגרי המים בפרויקט, שכל אחד מהם מכיל 2.7 מיליון מ"ק, והושלמה הקמת תחנת המיתוג. ייצור החשמל במתקן נעשה באמצעות נפילה של המים מגובה 490 מטר בצינור בקוטר 5.5 מטר, ומשם עוד 800 מטר אופקית לעד לטורבינות.

בתחילת 2018 יתחילו הבדיקות במתקן וברבעון השלישי של השנה הוא אמור להתחיל לייצר חשמל. מודל ההפעלה של המתקן הוא תשלום על זמינות של 7 אגורות לקוט"ש, כאשר היחס שנקבע בין החשמל הנדרש להעלאת המים למאגר העליון (ממנו הם נופלים ומניעים טורבינה) לחשמל המיוצר במתקן הוא 76%. אם יצליחו מפעילות המתקן להשיג יחס טוב יותר, הן יקבלו תשלום גם על החשמל המיוצר מעבר לכך, ואם היחס יהיה קטן יותר, ישלמו על החשמל המיותר המשמש להעלאת המים.

לדברי יוחנן אור, מנכ"ל אלקטרה זכיינות, היחס באתר צפוי להתקרב ל-80%, בזכות יעילות גבוהה יותר של הטורבינות ושל הצינור בו נופלים המים. אור סבור כי המאבק בין כוכב לאלומיי ייפתר בסופו של דבר על-ידי הגדלת המכסה לאגירה שאובה ל-1,000 מגה-ואט לפחות, משום שההתפתחות הצפויה של תחום האנרגיות המתחדשות תחייב גיבוי באגירה של 1,500 מגה-ואט, שמהם 1,200 באגירה שאובה ו-300 מגה-ואט בסוללות.

לפני 10 חודשים מכרו אלקטרה ושיכון ובינוי 49% מחוזה הזכיינות להפעלת המתקן לקרן אינפרא-רד, בעוד שתיהן ממשיכות להחזיק 51%. העסקה, בהיקף 172 מיליון שקל, הניבה לכל אחת מהחברות תזרים של 86 מיליון שקל, ואלקטרה רשמה בעקבותיה רווח נקי של 22 מיליון שקל.