ביטן: "דחייה של פתיחת התאגיד בחודשיים - תנאי לכל פשרה"

אם מישהו משחק פה "צ'יקן", נראה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו נחוש לראות את שר האוצר משה כחלון ממצמץ ראשון. ל"גלובס" נודע כי נתניהו שרטט עבור כחלון את נתיב הנסיגה במשבר הנוכחי, שכולל דחייה נוספת של חודשיים בהפעלת תאגיד השידור הציבורי החדש ("כאן").

מבחינת כחלון, אין זה דבר של מה בכך, שכן לצד הסכמות או לכל הפחות אדישות בכל הקשור להדחת ראשי התאגיד ובאשר להצעת החוק השנויה במחלוקת להכפפת כל הגופים המשדרים למועצה מפקחת אחת שחבריה ימונו על-ידי הדרג הפוליטי, על דבר אחד הוא הצהיר עד היום שלא יסכים להתפשר: מועד העלייה לשידור של התאגיד. לכן מה שנראה כמו נתיב לנסיגה יכול באותה מידה להתפרש כאות לפיצוץ הבא.

לפי הערכות, החשש העיקרי של כחלון מפני דחייה נוספת היא שמדובר בפתח לעוד דחייה שתגיע אחריה, ובסופה קבורת חמור של תאגיד השידור.

מנגד, גורמים בליכוד מבהירים כי מובן מאליו שהדחייה הנוכחית תהיה חלק בלתי נפרד מפשרה כוללת, שממנה לא ניתן יהיה לסגת. אם נתניהו אינו מייצר משבר לשם משבר בניסיון לתרץ הליכה לבחירות מוקדמות, "הבטחת הסוף" עשויה להניח את דעתו של כחלון במקרה כזה.

"התנאי לכל פשרה הוא דחייה של חודשיים", מבהיר יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, בשיחה עם "גלובס". לדבריו, הדבר הכרחי משום שהכנסת נמצאת בפגרה, וכל פשרה שיש בה שינוי מהותי במתכונת של התאגיד החדש תחייב הליך חקיקה מסודר.

"אם הפשרה כוללת את השארת התאגיד במתכונתו בתמורה להעברת 'חוק הפיקוח על התקשורת', אין טעם לדחות את הפעלת התאגיד. אבל אם הפשרה כוללת שינוי משמעותי כמו סגירת התאגיד או איחוד מסוים בין התאגיד לרשות השידור, זה חייב לכלול דחייה", הוא מסביר.

לפי ח"כ ביטן, קליטה מסיבית יותר של עובדי רשות השידור, כפי שהציעו יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן וכחלון עצמו, אינה מחייבת שינוי חקיקה, אולם לדבריו, "זה לא יסתיים בזה".

"תזוזה חיובית"

ביטן מסכים כי ניכרת "תזוזה חיובית", וכי "נבדקות כל מיני הצעות הגיוניות ששני הצדדים יכולים לחיות איתן", אולם הוא לא מוכן לפרט על מה מדובר. על-פי הדיווחים הקודמים, הוצע בין היתר למזג את חטיבת החדשות של הערוץ הראשון בטלוויזיה בתאגיד החדש ולשנות את הרכב ההנהלה בתאגיד, כלומר הדחה בפועל של היו"ר גיל עומר והמנכ"ל אלדד קובלנץ.

מה שבטוח - נתניהו מבקש להדק את המעורבות הפוליטית בשידור הציבורי, כפי שעשה ברשות השידור במהלך הקדנציה השנייה שלו כראש ממשלה. "חוק הפיקוח" שגיבש יחד עם אנשיו במשרד התקשורת נחשב רדיקלי במיוחד' והוא אמור יותר מלהניח את דעתו, משום שהוא מאפשר רגולציה פוליטית על כלל הגופים המשדרים (ציבוריים ומסחריים כאחד), אולם תזכיר החוק כבר זכה לסייגים רבים מצד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט' ונראה כי נתניהו מבין שייאלץ להתפשר גם בעניין הזה.

מבחינת ח"כ ביטן, עיקר ההתפשרות צריכה להגיע מכיוונו של כחלון. "נכון להיום יש משבר, ופתרון המשבר לא יהיה כזה שיניח רק את דעתו של כחלון - אחרת יהיו בחירות. המשבר הוא לא על התאגיד, אלא על מידת השפעתו של הליכוד. לא כל מפלגה של כמה מנדטים יכולה לקבוע לליכוד את המדיניות, ולכן הפשרה צריכה לבוא מהכיוון של כחלון".

בסביבתו של כחלון בכלל לא מבינים איך עניין התאגיד "נפל עליהם", והם משוכנעים שמדובר בתרגיל של נתניהו שנועד להוציא את שר האוצר רע בכל תרחיש ובכל מחיר. מצד שני, אנשיו של נתניהו תמהים מדוע כחלון טיפס לשיטתם על העץ כשחזר והדגיש כי לא יסכים לדחיית מועד ההפעלה של התאגיד.

המנדט של כחלון כשר האוצר הוא לדאוג אמנם למסגרת התקציבית, ודחייה כזו עולה כסף רק למשלם המסים, אולם כמו כל ראשי מפלגות הקואליציה, הוא מחויב להסכמים הקואליציוניים, שלפיהם המנדט בענייני תקשורת נתון רק בידי ראש הממשלה. אם כחלון לא היה מתעקש, אף אחד לא היה צריך לתת לו עכשיו סולם.

חיבוק הדוב של יאיר לפיד

בינתיים, מי שבא לברך אבל עשוי לצאת מקלל (לפחות מבחינת התאגיד) הוא יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד. האחרון צייץ היום (ג') בחשבון הטוויטר שלו: "בהנחה שהעובדות עוד משנות למישהו, לתאגיד דווקא יש פיקוח, ועוד איך. הפיקוח הוא על-ידי מועצה ציבורית בלתי תלויה, שחבריה נבחרו על-ידי ועדת איתור בלתי תלויה בראשותו של שופט. חברי המועצה עברו תהליכי מיון לבדיקת כשירותם, מקצועיותם ובדיקת אי-זיקתם הפוליטית".

הציוץ הזה של לפיד - בדומה למינוי של גאולה אבן-סער למגישת החדשות המרכזית בתאגיד ולהודעה הטרייה מהשבוע על רצועת שידור בהנחיית ג'ודי שלום ניר-מוזס לצד בנה - עשוי לחזק עוד יותר את הרצון של נתניהו להביא לסגירת התאגיד.

במערכת הפוליטית זועמים על עצם המעורבות של נתניהו בענייני התאגיד והתקשורת בכלל, אחרי שהודיע לבג"ץ שהוא מתפטר מתפקידו כשר התקשורת, לאור העתירות שהוגשו בעניין על רקע חקירות המשטרה בפרשת 2000 (נתניהו-מוזס). המעורבות המתמשכת גם לאחר ההתפטרות גררה פניות נוספות לבג"ץ מצד יו"ר המחנה הציוני יצחק הרצוג, והיום גם מצד יו"ר מרצ זהבה גלאון.

לא רק שנתניהו מתבטא בעניין התאגיד, הוא אף קיים פגישות בעניין עם השר כחלון וגורמים נוספים. בתגובה לשאלה בעניין מצד העיתונאית טל שניידר, הפתיע מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, מקורבו של נתניהו, כשהשיב בטוויטר כי השתתפותו של נתניהו בפגישות אושרה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה.