התחזית הכלכלית לישראל בטווח הקצר חיובית, אך בטווח הארוך עלייה בשיעור החרדים והערבים באוכלוסיית גיל העבודה בישראל עלולה להאט את הצמיחה הפוטנציאלית במשק ולהביא לגידול בעוני. הסיבה: שיעור ההשתתפות הנמוך של קבוצות אלה בכוח העבודה במשק והתפוקה הממוצעת (הירודה) שלהן - כך קובע דוח קרן המטבע הבינלאומית בעקבות הביקור השנתי של משלחת הקרן בישראל בפברואר.
חברי המשלחת נפגשו עם שר האוצר, משה כחלון; נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג; וכלכלנים בכירים במשרד האוצר ובבנק ישראל. ההתייעצויות בין הקרן למדינות החברות בה מתקיימות בהתאם לסעיף 4 באמנת הקרן.
דוח הקרן מציין שישראל נהנית מצמיחה כלכלית חזקה, שנשענת על התאוששות היצוא ועל ביקושים מקומיים חזקים. רמת הביקושים הגבוהה נובעת בחלקה מעליות במכירות מכוניות לפני העלאת המס על כלי רכב. על פי הערכה ראשונית, שיעור הצמיחה בישראל ב-2016 היה 4%. הצפי ל-2017 הוא 2.9%, ל-2018 - 3%, ול-2019 - 3%.
שיעור האבטלה במשק ירד ל-4.4% ברבעון הרביעי של 2016 ונרשמה עלייה ברמות השכר, קובע דוח הקרן. בכל זאת, שיעור האינפלציה נותר מתחת לטווח המטרה של בנק ישראל( 1%-3%). עובדה זו משקפת השפעה של גורמים חיצוניים ושל צעדים ממשלתיים להוריד את יוקר המחיה.
מחירי הדיור בישראל רשמו עלייה ממוצעת של 7.5% ב-2016 בהשוואה ל-2015, ובמונחים ריאליים מחירי הדיור כמעט הוכפלו מאז 2007. שיעור העלייה בהלוואות לרכישת דיור עלה ב-7.5% וחוב משקי הבית הוא עתה 74% מההכנסה הפנויה.
באחרונה מסתמנת התרככות מסוימת בשוק הדיור ונרשמה האטה בהיקף המשכנתאות ובמכירות של יחידות דיור, מציין הדוח. בסוף 2016 נרשמה ירידה במחירי הדירות. מגמה זו עשויה לשקף עלייה בשיעורי ריביות המשכנתאות.
מערכת הבנקאות בישראל יציבה, נאמר עוד בדוח. הממשלה נוקטת שורת צעדים לקידום יעילות ותחרות במגזר הבנקאי, לרבות הפרדת חברות כרטיסי האשראי משני הבנקים הגדולים בישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.