איך יכול המשקיע הפשוט ליהנות מהמובילאיי הבאה?

העסקה הגדולה ביותר של המשק הישראלי במסגרתה חברת האוטו-טק מובילאיי נמכרה לאינטל העולמית תמורת 15.3 מיליארד דולר, מחזקת שוב את מעמדה של ישראל כמובילה בתחום ההיי-טק. למעשה, ניתן לומר כי החל מאמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת, מנוע הצמיחה המרכזי של ישראל הוא יצוא היי-טק. לכן, אין זה פלא שמשקיעים מכל העולם מעוניינים לרכב על גלי ההצלחה של הפלא הישראלי ולהיחשף לחברות הסטארט-אפ והטכנולוגיה המקומיות. כיצד המשקיע הפשוט עשוי ליהנות ממובילאיי הבאה ומהגאות בהיי-טק הישראלי? על כך בהמשך, אבל לפני כן קצת על התפתחות הענף והפיכתו למוביל ומצליח כל כך.

ההיסטוריה של אומת הסטארט-אפ

החדשנות, התעוזה והדמיון, הם מאפיינים בלתי נפרדים מתעשיית הטכנולוגיה הישראלית מאז החלה לצבור תאוצה. בדומה לארה"ב, תעשיית ההיי-טק המקומית התפתחה עוד בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת בתוך גופי המחקר והתעשיות הבטחוניות כגון רפא"ל, התעשייה האווירית ויחידות המחשוב המיוחדות של צה"ל. תאגידי הטכנולוגיה הבינלאומיים כגון מיקרוסופט, אפלייד מטיריאלס, אינטל וסימנס זיהו את הפוטנציאל של ההון האנושי בישראל ופתחו כאן במהלך שנות ה-80 מרכזי מחקר ופיתוח.

הגעתן של חברות הענק תמכה בהאצת תעשיית ההיי-טק ובסיוען של קרנות הון-סיכון הוקמו בארץ מאות סטארט-אפים וחברות טכנולוגיה חדשות, שהפכו בהדרגה למקור הצמיחה המרכזי של המשק. כך, המכירות של ענפי ההיי-טק הסתכמו בכ-מיליארד דולר בתחילת שנות ה-80 וצמחו לרמה של 7 מיליארד דולר ב-1997, כאשר מעל 75% מהמכירות היו מבוססות על יצוא.

ההיסטוריה של תעשיית ההיי-טק הישראלית רצופה בסיפורי הצלחה פנומנליים שהסתיימו באקזיטים חלומיים. אחד הבולטים שבהם היה זה של חברת מיראביליס, שפיתחה את תוכנת המסרים המיידיים איי.סי.קיו (ICQ) ונמכרה לענקית התקשורת האמריקאית AOL תמורת כ-407 מיליון דולר. השיא הבא בתעשייה המקומית נרשם במהלך שנות בועת ההיי-טק העולמית, כאשר חברת הסטארט-אפ הישראלית כרומטיס נמכרה בשנת 2000ללוסנט בכ-4.8 מיליארד דולר.

הגאות הבאה בתעשיית ההיי-טק הישראלית הגיעה בין השנים 2003-2014, כאשר לפי נתונים של חברת המחקר IVC, בשנים אלו נרשמו יותר מ-770 אקזיטים בסכום כולל של כ-43 מיליארד דולר. ענף ההיי-טק הפך במהרה למנוע הצמיחה המרכזי של המשק ויצוא הסחורות והשירותים של מגזר ההיי-טק התרחב באותן שנים בקצב ממוצע של כ-10%, גבוה בהשוואה לשאר ענפי הייצור.

פריחת ההיי-טק המקומי בשנים אלו הביאה עימה אקזיטים בולטים כגון מכירת NDS הישראלית לסיסקו תמורת כ-5 מילארד דולר; מכירת אם-סיסטמס של היזם דב מורן לסנדיסק תמורת כ-1.6 מיליארד דולר ומכירת אפליקציית הניווט הישראלית וייז (WAZE) לגוגל במיליארד דולר.

שוק ההון לא נשאר אדיש

כיום, עשרות חברות היי-טק ישראליות נסחרות בבורסה המקומית והאמריקאית. ניתן להיחשף אליהן באופן ישיר או באמצעות קרנות ותעודות סל. חברת המדדים האמריקאית "בלוסטאר" לא נשארה אדישה לפריחת ההיי-טק המקומית והשיקה את מדד TA-Bigitech, שעוקב אחר נבחרת מובילה של חברות טכנולוגיה ישראליות עם שווי שוק מינימלי של 60 מיליון דולר. מובילאיי היא בין המניות הבולטות במדד (עם משקל של כ-15%) כך שמי שהחזיק בתעודה או קרן סל העוקבת אחר המדד, נהנה מאפקט האקזיט של מובילאיי, שזינקה בכ-30% בוול סטריט ביום שבו פורסמה העסקה עם אינטל.

אחד היתרונות הבולטים של המדד שהשיקה בלוסטאר, הוא חשיפה למניות הטכנולוגיה הישראליות, לא משנה היכן הן נסחרות, בת"א, בניו-יורק או בבורסות אחרות בעולם. לצד מובילאיי, המדד מורכב בין היתר ממניות כגון צ'ק פוינט, טאואר, וויקס, נייס ומלאנוקס. מתחילת השנה המדד טיפס בכ-13%, לעומת תשואה של כ-4.4% ב-2016 ותשואה שלילית ב-2015. יתרון בולט נוסף הוא פיזור ענפי במדד, שכולל מניות של חברות טכנולוגיה מתחומים כגון סייבר, ביוטק, חומרה, תוכנה ואף אנרגיה נקייה.

עם זאת חייבים לזכור כי חברות הטכנולוגיה הישראליות, בדומה לסקטור הטכנולוגיה וההיי-טק העולמי, נסחרות בשיא ובמכפילים לא אטרקטיביים במיוחד. בנוסף לרמות השיא בהן נסחרות מניות הטכנולוגיה, ענף ההיי-טק בארץ עומד בפני אתגרים לא פשוטים. לפי נתונים שפרסם בעבר האוצר, בשנים האחרונות ניכרת האטה מסוימת בהשקעות של קרנות הון-סיכון בענף ההיי-טק, ובמקרה של משבר כלכלי עולמי אחד הענפים הראשונים שייפגעו, הן מבחינה ריאלית והן בשוק המניות, הוא ענף הטכנולוגיה עתיר הסיכונים. אתגר מהותי נוסף הוא מחסור חמור בכוח-אדם מיומן בענפי ההיי-טק. עדות לכך היא העלייה המתמשכת בשכר המוצע לעובדים בענף.

אז איך ניתן להשקיע?

דרך אחת להיחשף לסקטור הטכנולוגיה היא להשקיע במניות הטכנולוגיה ובחברות ההזנק הציבוריות באופן אקטיבי תוך בחירת מניות סלקטיבית. עם זאת, חשוב לזכור כי השקעה בחברות טכנולוגיה ובייחוד בחברות סטארט-אפ חדשניות, נושאות עימן סיכון גבוה מאוד. לכן, קיימת אפשרות לפזר סיכונים ולהשקיע במוצרים פאסיבים כגון תעודות או קרנות סל. כך למשל מיודעתנו בלוסטאר, שמציעה קרן סל (ETF) שעוקבת אחר מדד ה-TA-Bigitech ונסחרת בנאסד"ק לפי סימול ITEQ. ואם אינכם מעוניינים להמיר מט"ח ולהשקיע באמצעות ברוקר זר, תוכלו להיחשף למדד של בלוסטאר במטבע שקלי (עם חשיפה דולרית) באמצעות תעודת סל שמציעה חברת "קסם" (מס' נייר: 1137959).

בשורה התחתונה, ענף היי-טק והטכנולוגיה הישראלי נחשב לחוד החנית בעולם. אחרי מאות אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות לצד טכנולוגיות חדשניות פורצות דרך בתחומי הביוטק, הרפואה והמחשוב ב-25 שנים האחרונות, אין זה מפתיע שישראל זכתה לכינוי "אומת הסטארט-אפ". אומנם ענף היי-טק והטכנולוגיה הוא ברובו ענף עם סיכונים לא מבוטלים, אך בכל הנוגע להשקעות, גודל הסיכון כגודל הסיכוי. אפשרות אחת לנהל בצורה נבונה את הסיכונים היא להיחשף לתחום באמצעות קרנות/תעודות הסל שקיימות בשוק, ובפרט אלו שעוקבות אחר מניות הטכנולוגיה הישראליות.