השאלה הראשונה שעלתה בדעתי לנוכח ההחלטה למנות משנה למנכ"ל במשרדי ממשלה המונים מעל 150 עובדים היא מדוע התפקיד הזה נדרש? הרבה לפני העיסוק בשאלה האם ראוי שהמשנה הנ"ל ימונה כמשרת אמון או באמצעות מכרז, חשוב להבין למה בכלל צריך עוד מנהל בכיר שמגיע מרופד בצוות עובדים, יועצים, לשכה נאה ורכב צמוד, ועולה מאות מיליוני שקלים נוספים על חשבון משלם המסים.
מועמדים תלויים על בלימה
מה תפקידו של המשנה? מה תחומי האחריות שלו? האם צוות המנהלים הקיים- הממונים על, ראשי המנהלות, הרשויות, החטיבות, האגפים- לא מספיקים כדי לעשות את העבודה? אם לשפוט לפי החלטת הועדה ברור שהתשובה שלילית. מבחינתה הפונקציה הזו קריטית לטיוב עבודת משרדי הממשלה, להגברת המשילות, לקיצור תהליכי הגיוס וכו'.
האמת שלרגע השתכנעתי (במיוחד אחרי ששמעתי את תיאורו הציורי של השר ארדן על מועמדים "התלויים על בלימה יותר משנה"), אבל בכל זאת החלטתי לבדוק מה קורה במגזר העסקי. אחרי הכל מדובר במגזר קצת יותר איכותי ויעיל שאינו נוטה לזרוק כסף על משרות מיותרות, מה גם שתהליכי העבודה בו טוייבו כבר מזמן.
איך בודקים? הדרך הפשוטה היא להיכנס לפורטל דרושים גדול ולבדוק כמה חברות בישראל מחפשות ברגע זה משנה למנכ"ל. למרות שמרבית המשרות במגזר העסקי כלל אינן מתפרסמות, במיוחד הבכירות שבהן, הבדיקה הזו נותנת פרופורציה של נפיצות משרה יחסית למשרות אחרות ועל כן היא מדד לא רע בכלל. ומה מצאתי? מתוך 35 אלף המשרות המתפרסמות ברגע נתון אחת בלבד היא לתפקיד משנה למנכ"ל (בחברת אלקטרוניקה שזהותה וגודלה לא פורסמו).
רק לצורך קנה מידה בדקתי את הביקוש למשרות סמנכ"ל, וכשהגעתי ל 60 הפסקתי לספור. כלומר, השוק מחפש פי 60! (לפחות) יותר סמנכ"לים מאשר משנים למנכ"ל, כאשר גם המשנה האחד אותו מחפשת חברת האלקטרוניקה הוא למעשה ראש חטיבה עסקית שבנוסף הוצמדה לו גם ההגדרה 'משנה למנכ"ל'. מדוע? כנראה במטרה למשוך בכירים עם פרופיל גבוה, כאלה שהחברה הזו לא מספיק אטרקטיבית עבורם, פרקטיקת גיוס ידועה ולא בלתי יעילה.
קידום מדומה
האם מסקנת "המחקר" היא שאין במגזר העסקי משנים למנכ"ל? בוודאי שיש, רק שכמעט 100% מהם משמשים כסמנכ"לים, ראשי חטיבות או אגפים, שבנוסף לתפקידם הוצמדה להם גם ההגדרה 'משנה למנכ"ל' (למשל שלמה זוהר משופרסל העומד בראש אגף מו"פ ונכסים, ומוגדר כמשנה למנכ"ל). בחלק מהחברות יש מספר משני מנכ"ל, ופה ושם תמצאו גופים כמו בנק הפועלים למשל, שמגדירים את כל כפיפי המנכ"ל כמשנים, הגדרה שהיא סמנטית בלבד, כי בפועל הם סמנכ"לים לכל דבר ועניין, בדיוק כמו עמיתיהם הסמנכ"לים בלאומי ובדיסקונט (רק עם אגו יותר גדול).
מדוע המגזר העסקי זקוק למשנים למנכ"ל? משלל סיבות. לעיתים קידום סמנכ"ל לתפקיד המשנה נעשה במסגרת עתודה, דהיינו כחלק מתהליך הכשרתו לתפקיד המנכ"ל הבא של החברה, אך ברוב המקרים מטרת המינוי היא לסמן לעולם שהסמנכ"ל הנ"ל בכיר יותר מהקולגות בהנהלה, ולמצב אותו בדרגה אחת מעליהם. לעיתים המניעים לכך ענייניים/עסקיים, לעיתים כדי לייצר תחושה של קידום לאחר שכבר מוצו כל ההגדרות האחרות בכפיפות למנכ"ל (סמנכ"ל בכיר / EVP וכו'), לפעמים כתחליף לתגמול כספי.
כי הוא יכול
אך למרות התועלות שמוצא המגזר העסקי בתפקיד המשנה למנכ"ל, נדיר מאד למצוא (אם בכלל) משנה שזהו כל תפקידו, בטח שלא בחברה המונה 150 עובדים. מדוע? כי אין בו שום צורך. לו היה, מרבית החברות היו מגייסות משנים למנכ"ליהן כבר מזמן, אבל מרביתן מסתפקות בצוות הסמנכ"לים הקיים ובכל זאת מצליחות להגיע להישגים. אז למה משרד ממשלתי המונה מעל 150 עובדים כן צריך משנה למנכ"ל? כי הוא יכול. כשהכסף הוא ציבורי ואין בעל מניות שצריך לתת לו דין וחשבון הכל כשר, כולל מינוי מקורבים למשרות מיותרות שתכליתן היחידה היא פוליטית, ועוד בלי מכרז. לתפארת מדינת ישראל.
■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
