מנדלבליט השתתף בעצמו בפגישה שעסקה בתאגיד השידור

יו"ר המחנה הציוני וראש האופוזיציה, חבר הכנסת יצחק הרצוג, פנה היום (ה') פעם נוספת ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בדרישה למנוע מראש הממשלה בנימין נתניהו לעסוק בתחום התקשורת - זאת בהתאם להודעה שנתניהו מסר בעצמו לבג"ץ במקביל להתפטרותו מתפקיד שר התקשורת ועל רקע חקירות המשטרה בתיק 2000 (מוזס-נתניהו).

באופן אירוני, לא רק שמנדלבליט לא נענה עד עתה לקריאות של הרצוג ושל חברי כנסת נוספים בעניין, אלא שאמש (ד') הוא אף השתתף בעצמו בפגישה של נתניהו עם שר האוצר משה כחלון בעניין עתיד תאגיד השידור הציבורי. מדובר בפגישה החמישית במספר של נתניהו וכחלון מאז תחילת השבוע, ומנדלבליט הגיע לראשונה כדי להשמיע את הסתייגויותיו ממתווה הפשרה העיקרי שנמצא על השולחן - ככל הנראה מיזוג בין חטיבת החדשות של הערוץ הראשון אל תוך התאגיד החדש ושינוי מבנה הפיקוח על התאגיד כך שהדרג הפוליטי יהיה מעורב במינויים.

במכתב ששלח הבוקר הרצוג, באמצעות עורכי הדין ערן מרינברג ושמעון בראון, הוא מזכיר למנדלבליט כי מכתבו הקודם ששלח לו כבר לפני 10 ימים טרם נענה. "נכון ליום מכתבי זה טרם התקבלה כל תגובה לבקשת מרשיי , זאת למרות הזמן שעבר וחרף העובדה כי בפועל ממשיך ראש הממשלה לפעול ולעסוק בתחום התקשורת, תוך התעלמות מוחלטת ובוטה מניגודי העניינים בהם הוא מצוי", כך לשון המכתב. "דומה כי העובדה כי במסגרת הבג"ץ שהוגש על-ידי מרשיי ובג"ץ שהוגש על-ידי התנועה לאיכות השלטון שבגינם הוצא צו על-תנאי, לא היוותה בעיני ראש הממשלה כל תמרור אזהרה, כפי שמן הראוי היה, והוא ממשיך בשלו ללא כל ריסון אישי", נכתב עוד.

"לאור האמור חוזרים מרשיי על דרישתו כי תפעל, ללא דיחוי, במסגרת סמכותך על-מנת לקבוע את ההגבלות שחלות על ראש הממשלה באופן אישי גם בתפקידו כראש ממשלה בכל הקשור לתחום התקשורת במדינת ישראל, כמו כן כי תורה לראש הממשלה לחדול מעיסוקיו בתחום התקשורת עד לגיבוש הסדר עניינים ראוי", כך עוה"ד מרינברג ובראון. השניים חותמים את המכתב בהתרעה, לפיה אם לא יפעל היועמ"ש בהתאם לדרישותיהם הם ינקטו בכל הצעדים העומדים ברשותם לרבות פנייה נוספת לבג"ץ.

בינתיים, כפי שהערכנו כאן אתמול, "משבר התאגיד" נראה על סף סיום. על כך מעידות בין היתר תדירות הפגישות בין נתניהו לכחלון, השמירה על איפול תקשורתי באופן יחסי וההשתתפות של גורמים מקצועיים בדיונים. על-פי הערכות, הפשרה צפויה לכלול מיזוג או קליטה משמעותית של עובדי רשות השידור במסגרת התאגיד החדש לרבות בדרג הניהולי, ושינוי במבנה הפיקוח על התאגיד כך שהדרג הפוליטי יהיה מעורב לכל הפחות בקביעת חברי מועצת התאגיד. מהלך כזה מחייב שינוי חקיקה, ועל כן הפשרה צפויה לכלול דחייה של חודש ימים לפחות במועד תחילת השידורים של התאגיד שנקבע כיום על-פי חוק לסוף אפריל.

במקביל, אנשיו של נתניהו מבקשים לקדם גם את מה שמכונה "חוק הפיקוח על התקשורת", במסגרתו תוקם מועצה מפקחת אחת על כלל הגופים המשדרים - ציבוריים ומסחריים כאחד. על-פי טיוטת תזכיר החוק שגובשה בעניין, הדרג הפוליטי יהיה מעורב באופן ישיר בקביעת חברי המועצה ובכך באופן חסר תקדים ושנוי מאוד במחלוקת, לפוליטיקאים תהיה מעורבות מוסדרת גם בערוצים 2 ו-10. במשרד המשפטים מסתייגים מהנוסח הקיים של תזכיר החוק, אולם השר כחלון כבר הודיע כי הוא לא מתנגד לחקיקה באופן עקרוני.