1. מי צריך את קרן קיסריה. לא מעט נכתב ב"גלובס" על שערוריית קרן רוטשילד קיסריה, אותו גוף חצי-ממשלתי וחצי חשאי שנולד ב-1962 בעסקת פתקיות בין ממשלת בן-גוריון ואשכול לברון אדמונד דה רוטשילד, וקיבל לניהולו את מתחם הנדל"ן היקר ביותר בישראל (שוויו המדויק אינו ידוע, אך נאמד במיליארדים). הגוף הזה נהנה מפטור גורף ממסים ולא עומד בהתחייבותו לתרום כספים למערכת ההשכלה הגבוהה (לפי דוחות מבקר המדינה), והשבוע התברר שהאוצר קרוב לסיכום עם הקרן שיעגן את הפטור תמורת התחייבויות נוספת לתרום כספים לאוניברסיטאות.
כיצד יחולקו הכספים ועל בסיס אילו קריטריונים? מי לידינו יתקע שהקרן, שצפצפה עד היום על התחייבויותיה, תהפוך לפתע את עורה? מה אנחנו יודעים על המו"מ החשאי שמנהלים בשמנו אנשי האוצר, בראשות סגנית הממונה על התקציבים יעל מבורך וסגן השר יצחק כהן מש"ס?
נציג הקרן במגעים מול המדינה היה האלוף במיל' שלמה ינאי, לשעבר מנכ"ל טבע. באוגוסט הוחלף ינאי בגיא סברסקי, בנקאי לשעבר בגולדמן זאקס ו"בעל ניסיון עשיר בניהול הון בארץ ובחו"ל" כפי שפורסם בעת מינויו לתפקיד. "מנהלי הקרן הרבה יותר מתוחכמים מהפקידים שיושבים מולם", הודה השבוע באוזני "גלובס" גורם ממשלתי המעורב במו"מ, "הם מסובבים את כולם על האצבע הקטנה". אז מה צריך לעשות עם הקרן? פשוט מאוד: "לפרק אותה", אומר הגורם הממשלתי. גם בנימין נתניהו, תושב קיסריה, צריך להיות מעוניין בחיסול השריד הזה לשלטון מפא"י.
2. לא ממש ז'בוטינסקי. אז מה עבר בראשו של שר האוצר משה כחלון כשהחליט להצטלם ישוב על אדן החלון בלשכתו בתל-אביב, מבטו המהורהר שלוח אל האופק? מישהו שם לב שהתצלום של כחלון - שנמרח על כל עמוד השער של "ידיעות אחרונות", זהה לתמונתו ההיסטורית של זאב ז'בוטינסקי בעת שהיה כלוא בבית הכלא בעכו. מכאן קצרה הדרך להשערות ולתיאוריות כיד הדמיון הטובה: כחלון משדר לנו שהוא מרגיש כמו אסיר בכלא ונפשו כמהה להשתחרר מהממשלה, הציע מישהו. שר האוצר מבקש להעביר לנתניהו (שאביו היה מזכירו של ז'בוטינסקי) מסר סמוי שאם ימשיך לשגע אותו עם התאגיד - הוא עוד עלול לקפוץ מהחלון, גרס אחר. מנהיג "כולנו" מבקש להבהיר לציבור שהוא יורשו האמיתי של ז'בוטינסקי, שיער שלישי.
והאמת? כבוד שר האוצר היה עייף והתחשק לו מאוד למתוח רגליים. כיוון שבחדר לא היה מקום פנוי הוא התמקם על אדן החלון. יובל קרני מ"ידיעות אחרונות" פתח במקרה את הדלת וחשב שיהיה נחמד לצלם את שר האוצר בפוזה של תיכוניסט חולמני, שלף את הסמארטפון - והשאר היסטוריה. מוסר השכל: תשאירו את ז'בוטינסקי לבני בגין ואל תנסו לעשות מכחלון מה שהוא לא.
4. פלוג מתקשה לפרגן. מה עבר בראשה של נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, כשהחליטה לפתוח מחדש את החזית מול שר האוצר? פעם אחת במהלך הקדנציה שלו כשר אוצר חרג כחלון ממנהגו ותקף את פלוג אישית. זה היה בתגובה לביקורת שנמתחה בדוח בנק ישראל לשנת 2015 על תוכנית "מחיר למשתכן". המסר לא היה יכול להיות ברור יותר: מי שתוקף את "מחיר למשתכן" מקפיץ לשר האוצר את סעיף העצבים. השבוע פרסם בנק ישראל את הדוח שלו ל-2016. האמירות על "מחיר למשתכן" חזרו על עצמן, וביתר שאת, בלי שניתנה לכחלון ולאנשיו זכות להשמיע את עמדתם (לטענת האוצר).
בשנה האחרונה היו לנגידה ולבכירי הבנק כמה תקריות לא-נעימות בוועדת הרפורמות שבראשות מפלגת כולנו, ובכל זאת היה נדמה שפלוג וכחלון למדו לעבוד יחד, שהמתיחות סביב ועדת שטרום שככה. אז פלוג תגיד שהיא לא מבינה מה רוצים ממנה. הדוח שלה מקצועי לחלוטין ושיקולים פוליטיים לא השפיעו עליו - לא לטוב ולא לרע. אצל כחלון הכול פוליטי. אין סיכוי שהוא יקנה את ההסברים של הנגידה.
אבל התחושה היא שפלוג באמת לא רוצה לפרגן לשר האוצר. לאחר פרסום הדוח הנגידה התראיינה לגלי צה"ל. המראיין הרים לה כדור להנחתה: "אתם אומרים שכלכלת ישראל במצב די טוב - את יכולה לשים את האצבע איפה מתחילה ההצלחה הזאת, האם היא תלויה בשר כזה או אחר, במדיניות כזו או אחרת?" שאל המראיין יועז הנדל. "יש לכך הרבה סיבות", השיבה הנגידה, "אבל גם המדיניות של בנק ישראל וגם המדיניות התקציבית תמכו בהתפתחויות החיוביות במשק". עולה לה בבריאות להגיד מילה טובה על שר האוצר.
amiram-b@glboes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
