גל"צ: המאבק על ההגמוניה והשליטה הגיע גם לתחנה הצבאית

היחסים העכורים במחלקת החדשות של גלי צה"ל הגיעו אתמול (ד') לנקודת רתיחה. ראש מחלקת התחקירים בתחנה, אבנר הופשטיין, קיבל זימון לשימוע לקראת פיטורים, ופגישה של עובדי התחנה עם המפקד, ירון דקל, בוטלה. בלב היחסים הללו עומד מי שמונה לפני קצת יותר משנה לראש חטיבת החדשות והאקטואליה בתחנה, אבי ברזילי.

שורה ארוכה של עובדים - מטאלנטים בכירים ועד עובדים בדרגות הנמוכות יותר - מעלים סדרה של טענות קשות גם על ההתנהלות האישית שלו ויחסי האנוש שלו, וגם על החלטותיו המקצועיות והתבטלותו בפני לחצים שונים, הפוגעת בתפקוד העיתונאי של התחנה.

כל הטענות הללו מתערבבות בתהליכים אחרים, מורכבים יותר, שעוברים על התחנה: שינויים בעמדות ההגשה ומעבר להגשה זוגית בחלק מהתוכניות, במטרה מוצהרת להכניס גיוון ופלורליזם לשידור, וגם קיצוצים כספיים המתחייבים מתוקף התהליכים שעוברים על צה"ל, שאליו שייכת התחנה.

העימותים האחרונים בתחנה נוגעים כאמור קודם כל לתפקודו של ברזילי, שמונה בפברואר 2016. עוד לפני ההיבטים העקרוניים של הקו שמוביל ברזילי בגיבויו של דקל, נדמה שכדאי להתעכב על ההתנהלות האישית, כפי שהיא עולה משיחות עם גורמים רבים בתחנה, שמתוקף הנסיבות מבקשים כולם לשמור, לפחות בשלב זה, על עילום-שמם.

"לדעתי, 90% מהאזרחים בתחנה כבר לא מדברים אתו", אומר גורם במחלקת החדשות. "אי-אפשר לנהל אתו שיחה או ויכוח, הוא צורח. את ההוראות שלו הוא מנחית בצרחות. אם יש לו איזושהי השגה לגבי אייטם, זה בדרך-כלל בצעקות, ואם זה בטלפון, זאת לרוב שיחה שנגמרת בטריקה".

"הבן אדם לא יכול לפקד על חיילים", אומר גורם אחר מדרג זוטר יותר בתחנה, "זה לא עניין של חוסר נחמדות, זה עניין של התעמרות, זה עניין של איומים. אתה צריך כל הזמן לשמוע דברים כמו 'יש עוד אלף כמוך', 'אני יכול להעיף אותך'".

לזכותו של ברזילי - אם אפשר לומר זאת בהקשר הזה - יחסי האנוש הקשים שלו אינם שמורים רק לדרגים הזוטרים או לדרגי הביניים. "הדיון אתו הוא בצרחות גם מול האנשים במעמד הבכיר ביותר, רק שאלה לא חוששים להתעמת אתו", מציינים בתחנה.

"הדיבור הוא דיבור מאוד כוחני", מציין גורם שלישי, "ובסוף זה משפיע גם על העיתונות. בטח כשזה נוגע לחיילים שהם חבר'ה צעירים שצריכים לספוג דיבור מאוד כוחני ומאוד פוגעני, וכל הרצון לעבוד ולייצר נפגע מזה. אבל הפגיעה היא גם מכך שקבוצה מאוד בכירה של עיתונאים מתעסקת בדבר הזה, וזה גוזל ממנה זמן ומשאבים".

בהנהלת התחנה טוענים מנגד כי מה שמרגיז את העובדים הוא השינויים שנכפו עליהם לאחר שנים של קיפאון, וכי ברזילי - בין אם ההתנהגות הבין-אישית שלו היא אכן קשה ובין אם לאו - שיפר אותה והפך אותה להרבה יותר רלוונטית.

בקרוב תמלא שנה לשינויים המרכזיים האחרונים שהתבצעו בתחנה, בהם: שילובו של יעקב ברדוגו כמגיש 4 ימים בשבוע לצדו של ירון וילנסקי ב"יומן הערב" והעלאת התוכנית החדשה של אראל סג"ל 4 ימים בשבוע ב-11 בבוקר (וגם העברת התוכנית "המילה האחרונה" לשעה שש בערב). שינוי נוסף שבוצע בחודשים האחרונים נוגע לשילוב של מגישים אורחים לצדו של רזי ברקאי, מה שכבר הסתיים בפיצוץ משנה קטן לפני כמה ימים כשהשתתפותה של נועה ירון הופסקה, לבקשתו של ברקאי.

את עיקר הזעם בתחנה מפנים לכיוון שילובו של ברדוגו כמגיש. "מה הבעיה עם ברדוגו?", שואל ומסביר אחד הגורמים, "ברור שלטאלנטים יש אמירה לגבי התוכן בתוכניות שהם מגישים, וזה בסדר, אבל כאן יש מצב של בן אדם שהוא לא עיתונאי, שמקבל כוח כמעט בלתי מוגבל בידיים שלו. הוא מסתובב במסדרון ואומר 'אני מחליט הכול, אני זה שקובע' - ומקבל לזה גיבוי".

ההתנהלות הזאת הגיעה לפיצוץ לאחרונה לאחר ויכוח על שידור ראיון עם נתן אשל, מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאותו ביקש ברדוגו לקיים, תוך הסכמה שאשל לא יישאל על הפרשה שהביאה להתפטרותו ממשרד ראש הממשלה. האירוע, שעליו פורסם ב"דה מרקר", הסתיים בחילופי צעקות עם מי שערך באותו יום את התוכנית, ובהמשך הוזזו מהתוכנית העורך הקבוע שלה עד אז, דן דובין, והמפיקה (שבהמשך חזרה לתפקידה).

זה כאמור היה הפיצוץ האחרון, אך לעובדים יש בטן מלאה על כל ההתנהלות של ברדוגו, שמואשם בחוסר אתיקה עיתונאית. גם וילנסקי, כך נראה, לא רווה לאחרונה נחת מהשילוב, ובמהלך התוכנית ששודרה ביום שני השבוע השניים אף נקלעו למעין עימות קטן בשידור חי, כשברדוגו ניסה לבטל טענה של עמיתו, ווילנסקי לא התאפק והשיב לו.

"וילנסקי המציא במידה מסוימת את ברדוגו, הוא היה מעלה אותו כפרשן פוליטי, ועכשיו זה קצת מתנקם בו", אמר אחד הגורמים שעמם שוחחנו. "אני יודע שהבהירו לו שברדוגו הוא הכוכב".

בתחנה מבקרים כאמור גם את יתר השינויים שהוכנסו לפני כשנה, ובכללם התוכנית של סג"ל. "אין שום בעיה, תביא ימניים אם אתה חושב שהתחנה היא שמאלנית", אומר אחד הגורמים. "קלמן ליבסקינד, למשל - עם כל כמה שקשה לי להגיד את זה אחרי שהוא כל-כך יורד עלינו וכל-כך שונא את גלי צה"ל - הוא בכל זאת עיתונאי שעשה דברים ותחקירים. אבל לא הביאו את קלמן, הביאו את ברדוגו. וגם סג"ל, מעבר לזה שהוא ימני, יש לו סגנון מסוים, למה צריך להביא דווקא מישהו בסגנון כזה לתחנה, שכותב על סגן הרמטכ"ל וורמאכט?"

- הסגנון של רינו צרור למשל פחות בוטה? אולי ההבדל הוא שהוא בוטה לכיוון השמאלי?

"לרינו יש הבלחות כאלה, אבל זה לא הדבר שבו הוא מאופיין, הוא מתאפיין בהרבה דברים שהם ממש לא סגנון אלים".

אבנר הופשטיין, ראש מחלקת התחקירים בגלי צה"ל בשנתיים האחרונות, העדיף שלא לדבר היום. בפוסט שכתב בעמוד הפייסבוק שלו, הוא ציין כי המשכורת שלו בגלי צה"ל עומדת על 7,000 שקל ברוטו עבור חצי משרה. "זה פחות מחצי ממה שהרווחתי ב'ידיעות' לפני 16 שנה למשל, פחות מחצי ממה שהרווחתי בערוץ 10 לפני 5 שנים", כתב (הכוונה היא כנראה למה שהרוויח שם במשרה מלאה). "מה אני נותן בשביל 7,000 שקל? ובכן, סיפורים בלעדיים, תחקירים... וגם: לילות בלי שינה, איומים משפטיים והצקות אללה-יוסטור מלמעלה".

אחד התחקירים של הופשטיין שכן שודר ברדיו הורד מהאתר של התחנה, ולטענת הופשטיין, כפי שפורסמה בעבר, תחקירים אחרים שלו צונזרו.

אבל העובדים בתחנה כועסים גם על העניין הכלכלי. לדבריהם, אמנם יש צורך לקצץ בתחנה בהתאם לתוכנית הכלל-צה"לית "תר"ש גדעון", אבל קשה לקבל את ההסבר שהקיצוץ הזה צריך להגיע דווקא על-ידי ביטול התחקירים, כשלתחנה מובאים טאלנטים אחרים בשכר שאינו נמוך.

כאן צריך להבין כי מה שנדרשים לקצץ בתחנה הוא תקנים ולא שכר באופן ישיר. אחד הפתרונות שנמצאו לכך הוא שכירת אנשים שמגיעים על תקן "יועצים". שכרם של "היועצים" מגיע מההכנסות שמתקבלות מפרסומות וחסויות שמשודרות בתחנה, ועמם נמנים למשל המגישים האורחים שמשדרים עם ברקאי או סג"ל. בתחנה טוענים כי כל אורח כזה מקבל 700-1,000 שקל לתוכנית, ועל-פי אחת הטענות, גורי אלפי, שצוות להגשה יום בשבוע עם ברקאי, נהנה משכר גבוה אף יותר.

"פעם הכסף של החסויות היה הולך למשל לעורכים בכירים של תוכניות, כדי שחיילים לא יערכו אותן כפי שמתחיל לקרות כיום", אומר אחד הגורמים. "למה אי-אפשר לדאוג לכך שהופשטיין יוגדר כיועץ, וכך תימשך העסקתו?", תוהה אחר.

בהנהלת התחנה מבהירים כי אין דרך להכניס את הופשטיין כראש דסק לתקן של "יועץ", וכי באותה מידה הם נאלצו להיפרד מעובדים אחרים שאינם עיתונאים, מה שכמובן לא מעורר התעניינות תקשורתית. לטענתם, הזימון לשימוע שקיבל הופשטיין אינו שונה, ואין לייחס לו כל משמעות מעבר להליך הקיצוצים שנכפה על התחנה על-ידי צה"ל.

כל הטענות הללו אמורות להתנקז אל מפקד התחנה ב-5 השנים האחרונות, ירון דקל. לאחר סדרה של מגעים, העובדים היו אמורים להיפגש אתו היום. בשעת כתיבת הידיעה העובדים מובילי המאבק נועדו כדי לבחון את המשך צעדיהם.

חלק מהעובדים מסבירים את ההתנהלות של דקל, שמסרב לבלום את ברזילי, בכך שהוא כבר עסוק בתפקידו הבא. אחרים מסבירים שאם ייאלץ לפטר כעת את ברזילי, או יגרום לו ללכת, זה יהפוך לכישלון ברזומה שלו.

"הגולם קצת קם על יוצרו כאן", מסביר אחד הגורמים, "ירון לא התכוון שיהיה לו כזה ברדק במחלקת החדשות. זה גם פדיחה מבחינתו עכשיו, זו הרי לא תעודת כבוד שהמינויים הכי בולטים שלו הולכים פייפן".

מגלי צה"ל נמסר בתגובה: "ההחלטה לצאת לתהליך הקשה והכואב של קיצוץ כוח-האדם של התחנה היא של הצבא. כשהצבא מקצץ בטייסות ובגדודי שריון, גם גלי צה"ל נדרשת לקצץ בכוח-אדם, ועל כן נשקלת סגירת דסק התחקירים, שהוקם לפני כשנתיים בלבד. זאת לצד תקנים נוספים שלצערנו עלינו להמשיך ולקצץ. זהו תהליך כואב, אך אנו מחויבים לעמוד בדרישות הצבא, וכך גם נעשה. בכפוף לשימוע שיתקיים, נעביר המלצתנו למרכז תע"צ, אשר הוא הגוף המאשר".

"הימים בהם עובדים או גורמים מחוץ לתחנה, שלא נושאים בשום אחריות שהיא, ושחשבו שהם מנהלים את התחנה נגמרו מבלי שוב. נמשיך לפעול לטובת התחנה ומאזיניה, למורת רוחם של אלו שחושבים שיש לשמור רק על האינטרס האישי שלהם. עובדי התחנה, בכירים ככל שיהיו, לא ינהלו אותה".