המשטרה, הגוף האחראי על שמירה ואכיפה של שלטון החוק במדינת ישראל, עושה דין לעצמה ועוברת על חוקי התכנון והבנייה. תחקיר "גלובס" מגלה כי קיים חשש כי משטרת ישראל ביצעה שורה של עבירות תכנון ובנייה במכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש, העלולות לסכן את הנוכחים במקום. בנוסף, המתחם האזרחי במכללה, הכולל אתר הנצחה, מוזיאון ואמפיתאטרון, פעל ללא רישיון עסק כנדרש בחוק.
בשנת 2009 פרסמו משרד האוצר והמשרד לביטחון פנים מכרז להקמת מרכז הדרכה ארצי למשטרת ישראל, על שטח של 230 דונם בדרום מערב העיר בית שמש. המרכז נועד להוות מערך הדרכה תחת קורת גג אחת עבור אלפי שוטרים, והוא החליף יותר מ-20 בתי ספר שהיו פזורים ברחבי הארץ. המכללה החדשה כוללת קרית אימונים, מתקני הדרכה, מטווחים וסימולטורים לירי, מתקן לבעלי חיים, מתקני ספורט ועוד.
המכרז נעשה בשיטת PFI, לבחירת זכיין פרטי שיקים את המתקן המשטרתי ויממן אותו ממקורותיו. בתום הליך המכרז, בינואר 2011 הוכרזה כזוכה קבוצת פוליסיטי, שבבעלותן המשותפת של שיכון ובינוי (מקבוצת אריסון) וחברת G4S (השמירה ישראל). התשלום השנתי עומד על 135 מיליון שקל, בנוסף למענק הקמה של 150 מיליון שקל, ובסך-הכול כ-3 מיליארד שקל. הזכיין נדרש לתפעל את המתקן למשך 22 שנה, בתמורה לדמי זיכיון רבעוניים שמשלמת המדינה.
מועדון ומספרה
פוליסיטי התחילה בעבודות ההקמה באפריל 2012. היא נדרשה להשלימן בחלוף שלוש שנים, אך סיימה את הפרויקט ארבעה חודשים מוקדם יותר ומסרה אותו למשטרה. עלות הבנייה הוערכה ב-600 מיליון שקל.
המכללה נפתחה לפני כשנתיים, ויכולה לאכלס 1,750 שוטרים ואנשי סגל בעת ובעונה אחת וכ-1,050 חניכי קורסים יכולים להישאר ללון בו, עבורם נבנו מעונות, חדרי אוכל, מעדנייה, מועדון פנאי ואפילו מספרה.
כחצי שנה אחר-כך נפתח גם המתחם האזרחי בצפון מזרח המכללה, הכולל אתר הנצחה, אמפיתאטרון ומוזיאון, שנועדו בין היתר לביקור של אזרחים ושל תיירים מבחוץ.
עם השקת המכללה אמר מפקדה תנ"צ אלון אסור כי המתחם העצום נועד "לשרת את החזון, שהוא להיות בית יוצר שמעצב תרבות ערכית של מקצוענות ומצוינות של משטרת ישראל".
אבל למרות החזון ל"תרבות ערכית", מסתבר שמשטרת ישראל עושה כרצונה במתחם האזרחי, ייתכן שאף בניגוד לחוקי התכנון והבנייה שהיא אמונה לאכוף ברחבי ישראל, וכמובן שגם אצלה בבית.
לאחר שפוליסיטי העבירה למשטרה את המפתחות למתחם האזרחי, החליטו שם על דעת עצמם לבצע "תיקונים" בבנייה במקום.
כך למשל, הבמה עצמה של האמפי נבנתה פעמיים - בתחילה לפי ההיתר, ולאחר מכן היא הורחבה ביציקת בטון פי שניים לפחות - ללא קבלת היתר בנייה, זאת על חשבון שטח מעבר שיועד לפי הבקשה המקורית (הגרמושקה) למיקום של חמישה כיסאות גלגלים וכן על חשבון שטח מעבר שיועד במקור לשמש מסלול הימלטות במקרה של סכנה.
חיבורי ביוב
בנוסף, בקצה האמפי, מקום שמסומן בבקשה להיתר הבנייה כמיועד להצבת מאות כיסאות זמניים על שטח אדמה חולי, יצקה המשטרה בטון על השטח החולי והניחה בו כיסאות קבועים.
מעבר לכך, על-פי חוק שינויים בפתחים מחייבים קבלת היתר בנייה מחודש. אבל במשטרה הוסיפו דלת כניסה לבמת האמפיתאטרון, ללא בקשת היתר כנדרש.
כשמשרד הבריאות דרש מהמשטרה לדאוג לשטח שעליו יוצבו שירותים ארעיים (בעת עריכת טקסים וכו'), יצקה המשטרה מתחם להצבת שירותים כאלה - כוללל חיבורי ביוב וכד', במיקום אחר מזה שאליו כיוונו במשרד הבריאות וללא בקשה להיתר.
המשטרה: "ככל שיובא מידע הוא ייבדק"
מהמשטרה נמסר כי העבודות המצוינות בוצעו לאחר אישור מהנדס וקונסטרוקטור, "מעבר לזה שהתקבל עם הקמת המתקן". עם זאת, הדגישו שם, "ככל שיובא מידע שגורס אחרת הרי שזה ייבדק".
ומעבר לכך, למרות התוספות, במשטרה לא טרחו לעדכן כנדרש את הבקשה לרישיון עסק למקום. ובכל מקרה, הרישיון המקורי פקע בחודש שעבר ובינתיים קיבל הארכה בחודש בלבד.
בנוגע לרישיון העסק שפקע במארס ושלא עודכן בעקבות השינויים במבנה הדגישו במשטרה כי "בניגוד לאמור קיים למתקן רישיון עסק בתוקף". עם זאת, בקשתנו לראות את הרישיון לא נענתה. בכל מקרה, קבלת רישיון עסק חדש מותנית בהצהרה שלא נעשה שינוי בנכס, מה שעלול להיות בעייתי בנסיבות הקיימות.
עמית נשרי, מנכ"ל חברת א. לאפיס המנהלת את הרישוי של בית הספר לשוטרים (בזמן ההקמה וכיום), מסר בתגובה כי הוא אינו אחראי על השטח האזרחי. לדבריו, "כל המתקנים שנמצאים בתוך הגדרות נמצאים בהיתרי בנייה ובעלי רישיונות עסק בתוקף ואישורי כבאות בתוקף". נשרי הדגיש כי "לפני כשנה הפסקנו לטפל בשטח האמפי והוא אינו תחת אחריותנו".
עד כמה צריך להיות מופתעים שהמשטרה עצמה עוברת על העבירות שהיא עצמה אמונה על שמירתן? לדברי גורם שמעורב מאוד בפרטים, "זו המשטרה, ומי שצריך לטפל בזה זו מח"ש. זה אותם שוטרים שגם נוסעים מעל המהירות המותרת בחוק גם כשהם לא בתפקיד".
זרוע אכיפה? "המבקר מעיר בחומרה למשטרת ישראל"
ואם כך נראה בית הספר המכשיר את השוטרים של מדינת ישראל, מה הפלא שחוקי התכנון והבנייה בישראל נרמסים באופן תדיר ברגל גסה, ובתי המשפט כבר הגדירו אותם לא אחת "מכת מדינה"?
דוח מבקר המדינה שפורסם בשנה שעברה ציין כי על-פי נתוני היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה, בשנים 2012-2015 היא הגישה למשטרה 224 בקשות לסיוע בביצוע של צווי הריסה מינהליים ושיפוטיים, אולם הסיוע הנדרש ניתן רק ל-68 (30%) מהבקשות.
בשנת 2014 ביקשה היחידה מהמשטרה סיוע באכיפתם של 58 צווים בכל המחוזות, אולם המשטרה סייעה לה באכיפתם של תשעה צווים בלבד, כולם במחוז ירושלים.
על-פי נתוני רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בשנים 2013 ו-2014 היא הגישה למשטרה 200 בקשות לסיוע בביצוע של צווי הוצאה לפועל, אולם קיבלה את הסיוע הנדרש רק לגבי 45 (23%) מהבקשות.
כך לדוגמה, מציין המבקר, המשטרה לא נענתה לבקשות של רמ"י לסייע בביצוע של צווי פינוי והריסה שיפוטיים הנוגעים למקרקעי ישראל בכפר קאסם. המבקר הדגיש כי אי היענותה של המשטרה במקרה זה לא עלתה בקנה אחד עם פסק דין של בית המשפט העליון ועם החלטת היועץ המשפטי לממשלה שבהם נקבע כי על המשטרה לתת לרמ"י את הסיוע המבוקש.
בדוח נכתב עוד כי "משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה למשטרת ישראל על שאינה מסייעת במימוש של צווים והחלטות שיפוטיות חלוטות. על המשטרה, כזרוע אכיפה המייצגת את שלטון החוק, לפעול בהתאם להחלטות אלה, ויפה שעה אחת קודם".
משטרת ישראל נגד העסקים הקטנים
עשרות אלפי עסקים נסגרים בישראל בכל שנה, בין השאר בשל הכבדת נטל הביורוקרטיה והרגולציה על בעלי אותם עסקים. רק השבוע הציגה חברת דן אנד ברדסטריט את נתוני 2016, שהצביעו על שיא במספר העסקים שנסגרו ברחבי ישראל בשנה שעברה - 43,500 עסקים, לעומת 42,500 עסקים שנסגרו בשנת 2015.
ראש הממשלה בנימין נתניהו נדרש בעצמו לא פעם לסוגיה, והבטיח לייעל ולהפחית רגולציה, בעיקר מהעסקים הקטנים. בעקבות ועדת טרכטנברג, שהוקמה לאחר המחאה החברתית בשנת 2011, הוחלט לבצע טיוב רגולציה בכל משרדי הממשלה. אחד הנושאים החשובים שטופלו היה חוק רישוי עסקים חדש, שנועד להפחית דרישות מבעלי העסקים.
בפועל, התנהגות משטרת ישראל מצביעה על מגמה הפוכה לגמרי. המשטרה פרסמה עשרות דרישות חדשות - הנחיות ומפרטים חדשים להוצאת רישיון עסק בישראל. מדובר בהליך הכולל בין השאר בדיקה ואישור של משטרת ישראל שהעסק אכן עומד בדרישות הרישוי הרלוונטיים של המשטרה.
המשטרה, שדורשת להחיל את כל המפרטים החדשים באופן מיידי, החליטה למשל שבכל מקום שבו מוצב מאבטח נושא נשק מוכרחים להקים גם "חדר נשק". בנוסף, עסקים בישראל נדרשים להציב מצלמות 24/7 ואתרי תשתיות (כל עסק שיש בו למשל מיכל דלק) נדרשים להציב מאבטחים 24/7.
מעבר לכך, משטרת ישראל החלה לדרוש התקנת כספות מסוג מסוים (בבתי מרקחת ועוד), שמבחינה לוגיסטית והנדסית לעתים כלל אינן ניתנות להתקנה או שעלותן גבוהה מאוד.
דוגמה נוספת היא הדרישה לליווי אדם נוסף במקרה של הפקדת סכום של 50 אלף שקל ומעלה בבנק על-ידי בעל עסק. בבתי מרקחת דורשת כעת המשטרה למגן את הקירות הפנימיים. אם הקיר עד היום יכול היה להיות קיר קל, מעתה עליו להיות מבטון מזוין.
לדברי עמית נשרי, מנכ"ל חברת א. לאפיס, עלות הדרישות החדשות מסתכמת בעשרות אלפי שקלים לכל בית עסק. "מלבד העלויות העצומות, הדרישות הללו מעמיסות רגולציה ובירוקרטיה על בעל העסק הקטן", מדגיש נשרי.
מהמשטרה נמסר כי מרבית ההנחיות אותן אימצה המשטרה נועדו דווקא להקל על בעלי העסקים."משטרת ישראל פועלת כל העת לייעל ולהקל על האזרח מחד, אך במקביל לשמר ולשפר את יכולת הפיקוח והבקרה בנושא מורכב וחשוב זה מאידך".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.