משחק חדש

בשבוע שעבר הגדרתי את הופעתה של נגידת בנק ישראל בוועדת הכספים כרעידת אדמה. כבר שנים אני חוזר וטוען כי הסיבה העיקרית לתיסוף היתר של השקל איננה גז, הייטק ומובילאיי. פעילות ספקולטיבית שהפכה למניפולטיבית- הרצת שערים על כל המשתמע מכך היא הגורמת לתיסוף המטורף - 10% תוך שנה!

בנק ישראל החל מחודש ינואר לאסוף נתוני פעילות מהבנקים והתוצאות לא אחרו לבוא. בוועדת הכספים הודה אנדרו אביר, מי שאחראי על פעילות המט"ח בבנק ישראל, כי מרבית הכספים שהגיעו ארצה מתחילת השנה הם כספים ספקולטיביים. בראיון שנערך עמו בשבוע שעבר הוסיף אביר - לראשונה מאז אני מסקר את מעורבות בנק ישראל בשוק המט"ח - את פעילות האלגו (מכונות המסחר), שתרמה גם היא לתיסוף החד. במשך שנים נהגו בבנק ישראל לעצום עין מהתופעה שמתרחשת כמעט מדי יום, בלילות ובסופי שבוע. עכשיו הכול ברור, יש כאלו שיאמרו מאוחר מדי אבל אני אומר שאף פעם לא מאוחר מדי, רק צריך להבין ובעיקר להפנים שדרך ההתמודדות חייבת להיות שונה בתכלית השינוי.

אז מה עושים? בשורה התחתונה אני סבור שהדרך היחידה לגרום לאותם גופים רבי עוצמה להדיר את רגליהם ממגרש המשחקים שלנו היא הצבת רצפה לסל המטבעות. בנק ישראל פוחד ממהלך זה פחד מוות והוא שוגה. ראשית כי התנאים היום שונים בתכלית השינוי מהתנאים ששררו כאן בעידן הקודם של רצועת הניוד. אין היום ריבית בשקלים ובמצב כזה בו הריבית בארה"ב עולה וממשיכה לעלות, רק מטורפים יהמרו על השקל כשיש רצפה - ואם יש מטורפים כאלו, אז "Welcome". שיביאו טריליון דולר בריבית אפס ובנק ישראל יקבל על הכסף 1.5-2% לשנה. מהר מאד יעברו הדו"חות של הבנק לרווח ומדינת ישראל תהנה 

שנית, אחרי שקראת לילד בשמו וברור לכל בר-דעת שללא התנגדות המניפולציה רק תלך ותגבר ושהנזק למשק עולה לאין ערוך על התועלת, יש למדינה את כל הלגיטימציה להכריז כי מי שלא רוצה להשקיע בכלכלה שלנו שילך לחפש מגרש משחקים אחר. את המשקיעים הריאליים זה לא ירתיע. את הספקולנטים כן.

אולם גם ללא פתרון זה שלא יהיה כנראה מנוס ממנו, חייבים בבנק ישראל להבין מה הן טכניקות האלגו, מהן פקודות STOP LOSS וכיצד מנצלים זאת לטובתך. הבנה של השיטה תשנה לחלוטין את אסטרטגיית הקנייה של בנק ישראל. לא עוד קניות לפי סכומים. לא עוד רכישות שבלוניות.

קחו את השבוע למשל. בסוף השבוע שעבר וביום שני לקראת פקיעת האופציות התחזק השקל ביותר מאחוז. התירוץ אותו שמענו מפי ה"מומחים" היה כישלון העברת הרפורמה של טראמפ. תירוץ, כבר אמרנו? הדולר בעולם התחזק במהלך השבוע פי 2 ויותר ממה שנחלש באותו סוף שבוע. הוא נחלש אז מ 1.08 ל-1.09 דולר לאירו, אבל תוך ארבעה ימים התחזק ל-1.065. והשקל? כמעט ללא שינוי.

אם בנק ישראל היה מרכז כוח קניה ביום שישי האחרון, היה יכול בקנייה לא גדולה יחסית להחזיר את הדולר לרמה של 3.70 ואף למעלה מכך. בשלב מסוים היו נתפסות פקודות STOP LOSS ומאיצות את התהליך. כל מה שהיה צריך בנק ישראל לעשות אחר כך זה לשמור על הרמה החדשה באמצעות פקודות LIMIT פשוטות למדי. לא מספיק להבין שיש כאן בעיה. זה בהחלט שלב ראשוני וחשוב, אך בשלב הבא חייבים גם להבין כיצד מתמודדים מולה - והמסקנה המתבקשת היא שמה שהיה נכון 8 שנים, כבר לא נכון עכשיו.

דיברתי כאן על שיתוף פעולה עם האוצר. אחרי הפיאסקו האחרון בכיכובו של שר האוצר ושבוע ההתנגחויות ההדדיות בין שני הגורמים שאמורים לשמור עלינו, זה נראה כמו חלום. בעיני הבנקים הזרים והספקולנטים זה נראה כמו בדיחה וזה משרת היטב את מטרותיהם. אינני מבין מה קורה באוצר ומדוע אינם מתגייסים במלוא המרץ, לפני שהקטסטרופה תתרחש. הם יתעוררו כנראה כשהצמיחה תרד שוב ל 2% כפי שהיה בגל ההתחזקות הקודם.

בינתיים ניתן לומר שבנק ישראל נכשל נכון לסוף הרבעון הראשון בהשגת אחת המטרות שלו והיא הגנה על התעשייה והיצוא. את כישלונו מרגישים כבר עובדים שקיבלו השבוע מכתבי פיטורים. חבל שהטפטוף יהפוך לשטף. כאן גם המקום להזכיר את התאחדות התעשיינים. השקט מכיוון זה מפתיע ביותר - שרגא ברוש של הקדנציה הראשונה היה כבר שובר שולחנות ולוחץ היכן שצריך, במיוחד כשברור לכולם שחלק ניכר מעוצמת השקל בשנים האחרונות מיוחס לספקולציות ומניפולציות. אחרי שבנק ישראל כבר הודה בכך, אחרי שהנגידה ובכיריה אומרים בלהט כי לא יתנו יד לסגירת מפעלים, אני מצפה שההתאחדות תהיה הרבה יותר אגרסיבית במהלכיה.

■ יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.