בכיר באיחוד האירופי: "אני בטוח שישראל תהפוך ליצואנית גז"

את היחסים האנרגטיים בין אירופה לרוסיה אפשר לתאר כצינור של זהב. רוסיה, שבשנים האחרונות מיצבה את עצמה שוב ככוח נגד למערב, היא ספקית הגז הטבעי הגדולה והיציבה ביותר לאירופה, למרות חוסר שביעות הרצון של המנהיגים הפוליטיים. בשנה שעברה סיפקה גזפרום הרוסית 178 BCM גז טבעי לאירופה, המהווים כ-40% מהצריכה הכוללת ביבשת, במחיר תחרותי של 4.5 דולר בממוצע ליחידת חום. העוצמה הזאת מייצרת לגזפרום שיתופי-פעולה עסקיים עם שורה של חברות אנרגיה אירופאיות ושינוי במעמדה לא נראה באופק.

על רקע זה, ביקורו בישראל של נציב האנרגיה והאקלים של האיחוד האירופי, מיגל אריאס קנייטה הספרדי, הוא חלק מקרב בלימה שמנהל האיחוד נגד הדומיננטיות הרוסית. במסיבת עיתונאים שבה השתתף היום, לצד שר האנרגיה יובל שטייניץ ושרי האנרגיה של איטליה, יוון וקפריסין, חתמו הארבעה על הצהרה משותפת לקידום צינור גז באורך 2,000 ק"מ ממימי ישראל ועד איטליה, ש-1,300 ק"מ ממנו בתוך הים, מה שיהפוך אותו לצינור הימי הארוך בעולם.

באירוע שקיימו חמשת הפוליטיקאים במלון דן בתל-אביב הם הכריזו על הקמת קבוצת עבודה לקידום הקמת הצינור, המכונה איסט-מד (East-med), עד 2025, בהשקעה שנאמדת בקרוב ל-6 מיליארד דולר, ולהשגת הסכם בין-מדינתי משותף בעניין זה. המנהיגים הודיעו כי הם מאמצים את המסמך המקצועי המשותף שהכינו מנכ"לי משרדי האנרגיה של ארבע המדינות, המניח שיש לפרויקט היתכנות הנדסית וכלכלית.

השר שטייניץ אמר באירוע כי "ישראל על המפה" גם בתחום האנרגיה. "ההסכמה של כולנו להתניע את פרויקט צינור הגז הים-תיכוני, פירושה שישראל מתקבלת לא רק במזרח התיכון, אלא גם על ידי אירופה כשחקן משמעותי במשק האנרגיה הבינלאומי. יש לכך השלכות כלכליות ובוודאי השלכות מדיניות".

בראיון ל"גלובס" אומר הנציב האירופי אריאס קנייטה כי ביקורו נועד "לנתח את כל האתגרים בדרך של ישראל להיות שחקן מרכזי בשוק הגז הגלובלי העתידי. האיחוד האירופי מאוד נלהב ולכן אני כאן. אנחנו רואים בישראל ובמדינות האזור כולו שותפות טובות, בגלל שהאזור הולך להפוך בעתיד לשוק גז מאוד מרכזי".

המבקרים אומרים שהמספרים לא מסתדרים. שהגז הישראלי יגיע לאירופה במחירים שבין 7 ל-8 דולר ליחידת חום, לעומת מחיר ממוצע של 4.6 דולר בשנה שעברה באירופה.

"הדאגה העיקרית של האיחוד האירופי היא ביטחון באספקה. המדיניות האירופית לאורך השנים מתמקדת בגיוון מקורות האספקה ובגיוון נתיבי האספקה. אז בשבילנו, צינורות גז חדשים כמו מישראל הם עדיפות עליונה ולכן אנחנו מנסים לקדם פרויקטים מהסוג הזה. הדבר הראשון שאנחנו צריכים להבין הוא שהגז הולך להמשיך להיות חשוב גם בעתיד באיחוד האירופי. ב-2015 היתה צריכת הגז באיחוד 430 BCM, ולמרות הצמצום בצריכת דלקים פוסיליים כדי לעמוד בהסכם פריז, ב-2025 תהיה צריכה של לפחות 350 BCM.

"אנחנו צריכים להכיר בזה שהאספקה ממקורות עצמיים באירופה יורדת, ולכן היבוא חשוב מאוד. אני חושב שיש הזדמנויות מצוינות ליבוא גז לאיחוד האירופי מהאזור הזה, שנמצא בשכנות לנו. אנחנו לא צריכים לבנות צינורות ארוכים בצורה קיצונית".

- המשמעות היא שהאיחוד האירופי יסבסד את הקמת הצינור מישראל?

"האיחוד האירופי כבר עכשיו תומך בפרויקטים האלה, נתנו חצי מהמימון למחקר הטכנולוגי לפרויקט הזה (בגובה 2 מיליון אירו - נ"י), ועכשיו צריך להתקדם עם המחקר ותכנון הפרויקט, ונמשיך לממן חלק ממנו. הפרויקט הזה מוגדר פרויקט של 'אינטרס משותף' באיחוד, ולכן יש לו תמיכה פוליטית, והוא יגיש מועמדות לשמור על המעמד הזה גם בהמשך כדי לקבל מימון למחקר העתידי.

"מדובר בפרויקט מאוד מאתגר טכנולוגית וצריך לוודא שהוא אפשרי. נדרשת פה טכנולוגיה עילית בגלל עומק הים, וצריך גם לוודא שהפרויקט ישים מבחינה כלכלית. אז אנחנו צריכים להמתין לסיום המחקר ולראות מה הנתיב להתקדמות הפרויקט הזה. המימון שניתן למחקר ולתכנון הפרויקט יהיה גבוה מ-5 מיליון אירו.

"אחרי שנראה את תוצאות המחקר נוכל לבדוק אם הפרויקט עומד בתנאי תוכנית Connecting Europe Facility, שהיא כלי שאנחנו משתמשים בו כדי לממן פרויקטים שאינם כלכליים. במקרים כאלה, אם כל התנאים מתמלאים יכול להיות מימון, אבל זה צריך להיות מאוד ברור וחד. אחד התנאים שיכולים להצדיק מימון כזה הוא הגדלת הביטחון האנרגטי. אבל אנחנו עוד לא שם. אנחנו צריכים לראות קודם כל מה התקציב של הפרויקט הזה ולראות אם הוא יהיה תחרותי".

- תחת הנחות שמרניות, עלות הצינור תהיה קרוב ל-6 מיליארד דולר והוא יוכל לספק לא יותר מ-15 BCM בשנה. זאת לא כמות גדולה.

"יכול להיות מצב שבו הצינור יהיה בסוף גם של 20 BCM, צריך להמתין ולראות מה יהיו תוצאות המחקר".

- אתה מאמין שישראל יכולה לייצא גז במחיר תחרותי?

"אני די בטוח שהאיחוד האירופי יהיה שוק גז חשוב. אנחנו רוצים גיוון באספקה, ואני גם די בטוח שישראל תהפוך ליצואן אמין מאוד".

- יש תסריט שבו האיחוד האירופי מסבסד צינור כזה במיליארדי אירו? זאת הרי המשמעות כדי להפוך את הצינור לכלכלי.

"נוכל לבחון את כל התסריטים רק כשיהיו לנו את כל המספרים. אנחנו חייבים לדעת בדיוק מה יהיו העלויות, התועלות, המימון. ואז יש לנו את אפשרויות המימון וכלים נוספים. יש לנו את הקרן האירופית להשקעות אסטרטגיות (EFSI - European Fund for Strategic Investments), שבה אנחנו משתמשים כעת כדי לממן חיבורים בתוך האיחוד האירופי, וזה כלי פיננסי מוצלח למימון פרויקטים כאלה בעלויות נמוכות. יש עוד קרנות שעשויות להתאים, מגוון של כלים פיננסיים, בהם הלוואות וגם מענקים במקרים שהתנאים המשפטיים מתאימים".

- במיליארדי אירו?

"באחוזים מתוך פרויקטים. נכון לעכשיו, מהבדיקות הראשוניות שעשינו, אנחנו מאמינים שהפרויקט אפשרי טכנולוגית ויכול להיות ישים גם כלכלית".

יעד של 315 מיליון אירו

הקרן האירופית להשקעות אסטרטגיות שעליה מדבר קנייטה הציבה לעצמה בשנה שעברה יעד להשיג מימון של 315 מיליארד אירו מהמגזר הפיננסי לפרויקטים תשתיתיים בתחומים מגוונים עד 2020, בין השאר באמצעות ערבות של 21 מיליארד אירו מהאיחוד ומהבנק האירופי. הקרן מגדירה את מטרתה כסיוע לפרויקטים בעלי סיכון גבוה, אך הם עדיין צריכים להיות כלכליים, מה שעלול להפוך את הצינור הישראלי ללא רלוונטי בשבילה.

- היו הרבה כותרות על הסרת ההתנגדות של האיחוד לפרויקט נורד-סטרים 2 של גזפרום הרוסית, להנחת שני צינורות שיעבירו 55 BCM גז טבעי בשנה ישירות לגרמניה.

"אנחנו לא מחשיבים את הפרויקט הזה כפרויקט שמשפר את הביטחון האנרגטי של אירופה אלא להיפך. אנחנו לא מגדירים את הפרויקט הזה כפרויקט של אינטרס משותף. אנחנו לא נותנים לפרויקט הזה שום מימון משום סוג, ואנחנו לא נאפשר לפרויקט הזה להתקדם בוואקום משפטי, ועוד ננהל מו"מ על הפרויקט, כדי שיעמוד ברגולציה האירופית. זה בדיוק ההיפך מהצינור הישראלי, שנותן מקור אספקה נוסף, מספק אמין ונתיב שונה.

"אלה פרויקטים הפוכים לחלוטין. כאן אנחנו נותנים תמיכה פוליטית מלאה בעוד הפרויקט השני הפוך לאסטרטגיה שלנו של ביטחון באספקה. זה אותו מספק ואותו נתיב. צינור האיסט-מד הוא פרויקט שמאחד, בעוד נורד-סטרים הוא פרויקט שמפלג. אלה לא רק אוקראינה ופולין שמתנגדות לו, אלא מדינות רבות אחרות באיחוד".

- אבל עדיין, כמויות הגז שאפשר לייבא מישראל לאירופה מאוד קטנות לעומת נורד-סטרים, שכבר מספק 55 BCM ומתכנן להכפיל את עצמו.

"אם משקללים את כל האזור, יש יותר מ-10 BCM באיסט-מד, 17 BCM של גז נוזלי שאפשר יהיה לייבא ממצרים, מה שמקרב אותנו כבר ל-30 BCM, שזאת כמות גדולה פי שלושה מהמסדרון הדרומי (צינור הגז מאזרבייג'ן לאירופה דרך טורקיה), בשילוב בין גז נוזלי לגז שמגיע בצינורות".

פרויקט TNAP שמזכיר קנייטה כולל צינור ממאגר הענק שאח דינז המכיל כ-1.1 טריליון מ"ק גז טבעי, כמעט כפול ממאגר לוויתן. חברת BP מובילה פרויקט ענק של 28 מיליארד דולר להקמת תשתית הולכה מהמאגר לגיאורגיה, טורקיה ומשם לאירופה. על פי התוכנית, השלב השני של המאגר, המפותח כעת, יספק לטורקיה 6 BCM בשנה ועוד כ-10 BCM לאירופה, באמצעות רשת צינורות שתעבור ביוון, אלבניה ואיטליה.

על פי מחקר של מכון האנרגיה של אוניברסיטת אוקספורד מיולי 2016, מחיר הגז האזרי בשוק המקומי היה 2 דולר ליחידת חום בזכות פיקוח על המחיר שמשיתה המדינה. הגיאורגים קיבלו מהשלב הראשון של שאח דינז גז במחיר של 4.6 דולר ליחידת חום, והטורקים צפויים לקבל גז בכ-5.5 דולר, מה שאומר שלאירופה הגז יגיע במחיר של לפחות 6 דולר. החשיבות שנותן האיחוד האירופי לפרויקט מלמדת, שבדרך להחלשת הדומיננטיות הרוסית, המחיר הוא לא השיקול היחיד.

ראיה נוספת לכך נותן קנייטה בהתייחסותו לאסטרטגיה האנרגטית של האיחוד: "נכון לעכשיו, בשביל הביטחון האנרגטי שלנו, פיתחנו אסטרטגיה של יבוא גז נוזלי. אנחנו בונים מתקנים לקבלת הגז הנוזלי והכנסה שלו למערכת האירופית, ומבחינתנו מדובר בחלופה לגז בצינורות, בין שזה מגיע מארצות-הברית, מקטאר או ממקום אחר".

- למרות שזה יותר יקר?

"בוא נראה מה יקרה. אנחנו רואים התקרבות במחירים בין החלופות, בהתחלה היה פער גדול יותר. צריך לראות מה יעשה השוק. מה שאנחנו כן יודעים בוודאות הוא שהמשאבים כאן במזרח הים התיכון גדולים מאוד. האזור הזה הולך להיות שחקן מרכזי בתחום הגז הטבעי ויצואן גז טבעי לאירופה. אנחנו נותנים את כל התמיכה הפוליטית כדי שזה יקרה".

- האם במסגרת הזאת אתה מסייע לממשלת ישראל להביא הנה חברות שישתתפו במכרז חיפושי הגז שמנהלת ישראל?

"אנחנו בקשר עם כל חברות הגז והנפט באירופה כדי לקדם את ההזדמנויות הטובות ביותר".

- אבל אין לנו כרגע שוק שאפשר לייצא אליו כלכלית.

"יש לכם את השוק האירופי שהוא הגדול והיציב ביותר בעולם".

"ההחלטות צריכות להתקבל עד סוף השנה"

במסיבת העיתונאים הבוקר הביעו כל השרים תמיכה גורפת ביצוא גז מישראל וקפריסין לאירופה בצינור המתוכנן. הם הדגישו שהשלב הראשון של מחקר ההיתכנות הסתיים בהצלחה וכי עכשיו יש לעבור לשלב הבא שהוא בדיקה מפורטת יותר של ההיתכנות הטכנולוגית. בתחילת האירוע דיבר כל אחד מהפוליטיקאים כמה דקות.

השר לפיתוח כלכלי של איטליה, קרלו קלנדה, אמר כי "אספקת גז טבעי בשבילנו היא אתגר קריטי, משום שאיטליה היא היצרנית השניה בגודלה באירופה ואנחנו צריכים לראות קדימה איך ייעשה המעבר מהשימוש בפחם. הבטחת אספקת הגז הטבעי בשבילנו נמצאת אצלנו בלב התוכנית האסטרטגית האנרגטית העתידית שלנו, שעליה נכריז בשבוע הבא. החשיבות שאנחנו מייחסים לביטחון באספקת הגז היא אחת הסיבות לכך שהפרויקט הזה הוא מבחינתנו בעל עדיפות עליונה* ומהווה אחד מעמודי התווך של האסטרטגיה האנרגטית שלנו בעשורים הבאים.

"ההתעניינות שלנו נובעת גם מכך שחברת אדיסון האיטלקית מעורבת במחקר המקדים לפרויקט הצינור והנתונים הראשונים שהיא הציגה מצביעים בבהירות על כך שהפרויקט אפשרי טכנולוגית וכלכלית. עכשיו עלינו להאיץ את התהליך כדי לוודא שזה נכון.

"זה ייקח זמן, אבל החלטות צריכים להתקבל עד סוף שנה זאת משום שאנחנו צריכים לדעת אם אנחנו יכולים להסתמך על אספקת הגז מכאן לאיטליה. בשבוע הבא נארח את פיסגת ה-G7 ונציג שם את הפרויקט* לא נשתמש בגז רק לייצור חשמל אלא גם לתחבורה. באיטליה יש לנו את הכמות המשמעותית ביותר של מכוניות מונעות בגז".

שר האנרגיה היווני גיורגוס סטאטקיס (Giorgos Stathakis) אמר כי "יוון היתה מחויבת מההתחלה לגיוון מקורות האנרגיה ונתיבי הגז ובאותו זמן לקחה ברצינות את סוגיית אבטחת האספקה הרציפה. כמדינת מעבר ובגלל מיקומה הגיאוגרפי, ליוון תפקיד מרכזי בתהליך גיוון המקורות ותמכנו במספר פרויקטים בתחום. בפרויקט איסט-מד תמכנו בפרויקט פוסידון (שמבצע את מחקרי ההיתכנות לפרויקט, נ"י), המשותף שווה בשווה לחברות יווניות ואיטלקיות משום שאנחנו מאוד מאמינים בפרויקט.

"אנחנו גם צריכים להדגיש את העובדה שיוון עוברת מהלך לפיתוח משק הגז שהופך להיות מרכיב מרכזי בתמהיל האנרגיה שלנו ונהיה מסוגלים לספק לישראל אפשרויות יצוא אמינות מאוד. צריך גם לזכור שליוון יש פוטנציאל להפוך למדינה מפיקה המחויבת לפתח את המקורות הנמצאים במימי הכלכליים".

שר האנרגיה של קפריסין, יורגוס לקוטריפיס אמר כי לארצו יש "תפקיד כפול" בפרויקט, כמדינת מעבר וכמפיקה עתידית. "מהסיבה הזאת אנחנו מוכנים לעבוד עם עמיתינו לקידום ההסכם בין הממשלות. אנחנו מאמינים שהפרויקט הזה יכול ליצור מסדרון (אספקת גז, נ"י) נוסף לאירופה".

 נורד-סטרים 1*