מה לא דיווח המשנה ליועמ"ש שנכח בפגישות על התאגיד?

הדרתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (לעניינים מיוחדים), עו"ד אבי ליכט, מהשיחות שהולידו את הפשרה השנויה במחלוקת בסוגיית תאגיד השידור הציבורי, כפי שחשף עיתונאי "הארץ" גידי וייץ, עוררה זעם לא רק בעולם התקשורת אלא גם במערכת הפוליטית - במיוחד כיוון שהדרתו נבעה מהידיעה שליכט צפוי היה להתנגד באופן חריף למתווה. היום (ב') אנו חושפים פרטים לגבי מי שכן השתתף בשיחות - המשנה ליועץ המשפטי לעניינים כלכליים, עו"ד מאיר לוין.

מתברר כי בעת התמודדותו על התפקיד לפני כחצי שנה, לוין לא ציין בשאלון הנוגע לניגודי עניינים את העובדה שהוא חתנו של מו"ל "ישראל היום", אשר בהרב. זאת, אף שזיקתו של העיתון לראש הממשלה אינה שנויה במחלוקת, במיוחד בשל התנהלותו בפרשת חוק "ישראל היום". 

בשלב ההתמודדות של לוין עדיין לא נחשפה קיומה של חקירת משטרה בעניין שיחותיו של נתניהו עם מו"ל "ידיעות אחרונות" שנגעו בין היתר להיקף ההפצה של "ישראל היום", אך החקירה כבר התנהלה מאחורי הקלעים.

לפי עדכון מיוחד לפרוטוקול ועדת האיתור בראשות היועמ"ש אביחי מנדלבליט, שהגיע לידי "גלובס", עולה כי דבר הזיקה של לוין ל"ישראל היום" הגיע לידיעת הוועדה רק לאחר שזו פרסמה את המלצתה למנות אותו, ואחרי ששרת המשפטים איילת שקד אימצה אותה. הפנייה לוועדה הגיעה מחבר הוועדה עו"ד אלי בכר.

"בהתאם להנחיה של היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה, התבקש המועמד להתייחס לתיאור קשריו המשפחתיים, מקצועיים או אחרים לעיתון או לבעליו; והסבר לעניין אי-ציון נקודה זו במסגרת המועמדות", נכתב בעדכון. "תשובתו של המועמד הייתה כי חמו אינו הבעלים של עיתון 'ישראל היום' אלא המו"ל של העיתון שבבעלות חברת 'ישראל היום', והוא משמש כמנהל בחברה. החברה היא חלק מקבוצה המוציאה לאור את העיתונים 'ישראל היום' ו'מקור ראשון' ומנהלת את אתרי של 'ישראל היום', 'מקור ראשון' ו-NRG".

בעניין אי-ציון הפרטים בשאלון, נכתב: "המועמד ציין כי לא נשאל על כך".

לפי עדכון הפרוטוקול, שנכתב חודש לפני התפוצצות פרשת "מוזס-נתניהו", התקיימה התייעצות נוספת בין חברי ועדת האיתור ובסופה נערכה פנייה נוספת למועמד, "ובה התבקש להבהיר אם קיימת או שהייתה קיימת זיקה בין חמו לבין ראש הממשלה (בהתאם להגדרות הזיקה בסעיף 11 לשאלון המועמדות) וכן לפרט על זיקה כאמור ככל שקיימת".

מה השיב לוין? "בתשובה לכך", לשון הפרוטוקול, "הבהיר המועמד כי לאחר וידוא נוסף עם חמו, אין ולא הייתה לחמו זיקה לראש הממשלה".

הדלפת השיחות בין נתניהו למוזס, כפי שהוקלטו ונמסרו למשטרה, מעידות דווקא על זיקה ברורה לכאורה בין "ישראל היום" לראש הממשלה, לאחר שהאחרון ניהל משא-ומתן על היקף ההפצה של העיתון והבטיח לשוחח בעניין עם "הג'ינג'י" - הכוונה לבעלים שלדון אדלסון, כשנציגו בארץ הוא בהרב. 

ואולם, מהפרוטוקול עולה כי ההסבר של לוין סיפק לחלוטין את חברי הוועדה: "לאחר קבלת תשובה זו, הוועדה התכנסה שוב באופן טלפוני, ולאחר שנחה דעת חברי הוועדה לעניין הרקע לאי-מסירת המידע בשאלון (וזאת בין היתר על רקע הניסוח בשאלון), נדרשה הוועדה לשאלת השפעת המידע על התאמת המועמד לתפקיד. לאחר ליבון, הסכימו חברי הוועדה כי אין בזיקה האמורה כדי לשנות מהחלטת הוועדה".

יצוין כי אי-דיווח על ניגוד עניינים לכאורה הביא בעבר בחלק מהמקרים להעמדה לדין משמעתי.

בוועדה חברים, מלבד מנדלבליט (היו"ר), עו"ד אלי בכר, נציב שירות המדינה משה דיין, מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור ונציגת האקדמיה פרופ' צילי דגן.

עוד עולה מהפרוטוקול כי מנדלבליט הציע כי הוועדה לא תמליץ על שני מועמדים סופיים, כאשר הכוונה ללוין ולאורי שוורץ מרשות ההגבלים העסקיים. מנדלבליט טען כי יש מקום להמליץ על אדם יצירתי שחושב "מחוץ לקופסה", וחברי הוועדה החליטו להתיישר על-פיו. בכר אף הסביר כי מכיוון שמנדלבליט הוא זה שצריך לעבוד בצמוד לאדם שנבחר, מוטב לקבל המלצתו למועמד יחיד.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "ועדת האיתור לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי (משפט כלכלי) החליטה פה-אחד להמליץ לשרת המשפטים על מינוי המועמד המתאים ביותר לתפקיד. השאלון למועמדים בוועדות איתור (המשמש את נציבות שירות המדינה בכל ועדות האיתור) אינו כולל שאלות הנוגעות לעיסוק של קרוב משפחה בהקשר הרלוונטי.

"משפורסם הנושא בתקשורת, ולמעלה מן הצורך, נדרשה לכך הוועדה, ולמען הבהירות והשלמת התמונה ביקשה מעו"ד לוין לפרט בנושא. לאחר שהוועדה בחנה את התייחסותו עו"ד לוין, היא לא מצאה לנכון לשנות מהחלטתה להמליץ על עו"ד לוין לתפקיד.

"מכל מקום, וכמקובל, הסדר ניגוד העניינים שנערך לעו"ד לוין לפני כניסתו לתפקיד כולל התייחסות לסוגיה ואינו מטיל עליו מגבלות מלעסוק בענייני תאגיד השידור".