לא רק לראש הממשלה, בנימין נתניהו, הייתה עדנה אחרי 8 השנים הרזות של ממשל אובמה. נשיא מצרים, עבדל פתח א-סיסי, שהיה מוקצה מחמת מיאוס בממשל הקודם, זכה אמש (ב') לקבלת פנים חמה ביותר בבית הלבן, כיאה ל"בחור פנטסטי", כפי שהגדירו באחרונה מארחו, נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. א-סיסי לא היה יכול לחלום על חיבוק חזק כזה בממשל של הילארי קלינטון.
זה ביקורו הראשון של ראש מדינה מצרי בבית הלבן מאז 2009, בשלהי שלטונו של חוסני מובארכ. מאז נשטף מובארכ מארמון הנשיאות על-ידי גל של תנועת האחים המוסלמים. מנהיגה, מוחמד מורסי, אמנם נבחר בבחירות דמוקרטיות חופשיות (עד כמה שניתן לדעת), אך ביולי 2013 הוא נבעט לכלא ע"י א-סיסי, שהיה אז שר-ההגנה.
הוא רמס באכזריות רבבות מפגינים, תומכי מורסי. על פי Human Rights Watch, ארגון לשמירה על זכויות האדם, נהרגו כ-1000 מפגינים ברחבי מצרים במאמץ לשבור את תנועת האחים המוסלמים. רבבות נעצרו, חלקם עונו ומקצתם "נעלמו", על פי הארגון. א-סיסי נבחר לנשיאות ב-מאי 2014 עם תמיכה של 97% (!) מקולות הבוחרים, ומשטרו מאופיין מאז בהגבלות קשות של חירויות האזרח.
עם רקורד כזה, אין פלא שא-סיסי היה אישיות בלתי רצויה בממשל אובמה. הנשיא הקודם השעה את הסיוע הצבאי למצרים, בסך 1.3 מיליארד דולר, ל-18 חודשים. הדוחות השנתיים של הסטייט דיפרטמנט על מצב זכויות האדם במדינות תבל בשנים שחלפו האשימו את א-סיסי בהחנקת חירויות בסיסיות, עינוי מתנגדים פוליטיים, מעצרים שרירותיים והריגה ללא הליכים משפטיים. כ-40 אלף מתנגדים למשטר עודם נמקים בבתי-כלא.
אך הדגשים של ממשל טראמפ שונים מאלה של קודמו וכך, אמש, בחילופי דברים בלשכה הסגלגלה, אמר טראמפ לא-סיסי: "אני רוצה שכולם ידעו, אם בכלל היו ספקות בנושא, שאנו מתייצבים במידה רבה מאוד מאחרי הנשיא א-סיסי. הוא עושה עבודה פנטסטית בנסיבות קשה מאוד. אנו ניצבים במידה רבה מאוד מאחורי מצרים והעם במצרים".
"אני רק רוצה לומר לך, אדוני הנשיא, שיש לך ידידים ובעלי ברית חזקים - ארה"ב ואני עצמי", המשיך טראמפ. הוא ציין, אמנם, כי יש חילוקי דעות "בכמה נושאים" בין קהיר לוושינגטון, אך הוא לא הזכיר את מצב זכויות האדם במצרים, ששיבש את היחסים בין שתי המדינות בממשל הקודם.
א-סיסי אמר, שהוא מעריך את העובדה שטראמפ "ניצב במלוא העוצמה... נגד אידיאולוגיה זדונית".
בעקבות השיח הפומבי לפני כתבים, המשיכו טראמפ וא-סיסי בשיחה בארבע עיניים. גורמים מצריים אמרו לפני הפגישה, שקהיר שואפת להגדיל את סכום הסיוע הצבאי השנתי שהיא מקבלת מארה"ב. השניים אמורים לדון גם על אפיקי פעולה פוטנציאליים לקידום תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים.
טראמפ בונה על המדינות הסוניות, ובראשן מצרים, בסיס למדיניות מזרח-תיכונית, שבמרכזה תעמוד פעולה מתואמת לניתוץ הטרור האיסלמי. במקביל, הוא ינסה לנצל את ההתקרבות בין ישראל למדינות הסוניות המפרץ הפרסי, וכמובן את יחסיה עם מצרים וירדן, לאתחול המו"מ בין ישראל לפלסטינים. סביר להניח, שישראל תתבקש, אם לא תידרש, לגלות גמישות בסוגיה הפלסטינית כדי לקדם את שתי המטרות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.