"לא ייתכן שג'נט מפנסילבניה תרוויח ממובילאיי יותר מריקי כהן מחדרה"

"אקזיט זה דבר נפלא ודבר חשוב, וזה מה שמניע את כלכלת ההיי-טק. משקיעים לא נותנים כסף ליזמים מטעמי ציונות, אלא כדי לעשות עוד כסף. זו החלטה של בעלי המניות ולכן החלטה כזו היא מבורכת". כך, אמר יזהר שי, שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל ויזם היי-טק, במסגרת ערב כלכלה על הבר של "גלובס", בשיתוף בנק לאומי.

שי השיב לשאלתה של כתבת "גלובס" עירית אבישר, שהתייחסה לחלום האקזיט של היזמים העומד מנגד לשאיפה לייצר חברות טכנולוגיה עצמאיות וגדולות בישראל. בפאנל השתתפה גם לילך בר-דוד, מנכ"לית הבנק הדיגיטלי PEPPER מקבוצת לאומי.

הגודל כן קובע

שי הסביר כי "באקזיטים רבים אפשר לשמוע איזה פוליטיקאי שקם וזועק על כך שהטכנולוגיה שפותחה יוצאת מישראל, אבל כשהאקזיט הוא בממדים גדולים, כמו לדוגמה מכירת מובילאיי, זה לא קורה. לכן, אפשר להניח שדווקא פה הגודל כן קובע. בקונטקסט הישראלי, פה יש הרבה אקזיטים לא גדולים, זה גם טוב כי זה כידוע בישראל קשה לחיות, והוא נותן הזדמנות ליזמים לסגור פערים כלכליים. מלבד רווח של כמה מיליונים אותם יזמים גם משלמים מסים על האקזיט. אני לא זוכר שראיתי אקזיט שחשבתי שהוא לא טוב למדינה".

- מהם הטרנדים שמעניינים היום את המשקיעים?

"על טרנדים אנחנו לומדים מהיזמים שמגיעים אלינו, ובמקרים רבים זה קורה כשמתחילים להיתקל בסיפורים דומים שמגיעים מכמה יזמים שונים", אמר שי, "לדוגמה עולם הרחפנים. אם לפני 6-7 שנים היו אומרים לנו שזה עולם מעניין, כנראה לא היינו משקיעים בו. אבל פתאום, לפני 3-4 שנים התעורר הטרנד הזה, בזכות תנאים שאפשרו זאת והקרנות התחילו להשקיע בו, ולכן אפשר לדעת שזה טרנד. טרנד נוסף הוא הפינטק, למרות שקצת קשה לקרוא לו טרנד, כי תחום הפינטק הוא כבר עולם ומלואו. אבל בתוכו אפשר לזהות טרנדים כמו שירותי מובייל, דוגמה. טרנד נוסף הוא ה-IOT - האינטרנט של הדברים, שזה כבר הגל השני או השלישי בתוך העולם הזה, שעכשיו מתרחשים בו הרבה דברים מעניינים".

- ובמקרה של לאומי, מהו PEPPER ומה הופך אותו להיות הבנקאות החדשה ומבדיל אותו מיתר הבנקאות הדיגיטלית שאנחנו מכירים היום?

בר-דוד: "PEPPER הוא בנק חדש שקם אחרי כ-40 שנה שלא הוקם בארץ בנק חדש. בנק לאומי עומד מאחוריו, מה שנותן לו את הביטחון והתשתית, אבל זו פעם ראשונה שיש בנק שמבוסס כולו על טכנולוגיה, וללא סניפים, המכוון לדור ה-Y מבחינת חוויית משתמש ושירות, ומגדיר מחדש את חוויית הבנקאות. ב-PEPPER אנחנו מפתחים 3 מוצרים שונים - מוצר העו"ש שנמצא כרגע בגרסת הבטא ובתקופת ההרצה שלו, בו אנחנו משלבים בהדרגה לקוחות. מוצר שני הוא מוצר תשלומים הפתוח ללקוחות כל הבנקים, חינם ועם שפה של גיפים שמייצרים חוויית תקשורת בין אנשים שעוזרת לפתור את אי-הנעימות המתלווה לשיחה על כסף; והמוצר השלישי הוא עולם ההשקעות המהווה אלטרנטיבה לחיסכון ארוך טווח. בעולם ההשקעות של היום אפשר לראות הרבה חסמים, והרבה אנשים שנמנעים וחוששים ממנו. התכנית שלנו היא להנגיש אותו ולהקל על חסמים משמעותיים הקיימים בעולם זה, ולייצר אלטרנטיבה אמתית לכסף".

עוד ציינה בר-דוד כי "הצעד של לאומי להקים את PEPPER הוא אמיץ, מאמץ גישה דיסטרפטיבית לתעשייה, ומאפשר להמציא משהו חדש בעולם הבנקאות שמשופע בחסמים רגולטוריים - בין אם של הון ובין אם של צרכנים שאדישים לתעשייה אבל לא אוהבים שינויים. לכן הגיבוי של הרגולציה והאמון מצדו של לאומי סייע לתת לנו להמציא משהו מאפס, מהאנשים ודרך הטכנולוגיה, החזון, השיווק, השירות, המותג והכל בעצם, והכל נעשה בגיבוי מלא".

הבנקים יוצאים מאזור הנוחות

גם שי התייחס לשינוי שמנסה PEPPER לייצר ואמר כי "כשגדלתי, ההורים שלי היו הולכים לבנק כחלק מהסידורים שלהם; את הילדים שלי עדיין הכרחתי לבוא אתי לבנק. אבל הילדים שלהם בכלל לא יבינו שהיה פעם סניף בנק. העולם הולך ומשתנה והבנקים מבינים את זה ועושים את השינוי בהתאם. אני לא חושב שהבנקים ייעלמו מהר, אבל יהיו גופים פיננסיים חדשים, והבנקים - במקום להילחם בהם - התחילו לאמץ חברות בתחום בישראל ובחו"ל. לכל בנק גדול בארץ ובעולם יש תכניות של שיתוף ותמיכה שמחייבים את הבנק לצאת מאזור הנוחות שלו ולעבוד עם קהילת היזמים, לכן ניתן להניח שבעתיד נראה עולם מעורב של בנקים ענקיים שיותר משתפים פעולה עם חברות סטארט-אפ שבאות משום מקום ותוך כמה שנים בודדות שוות כמה מיליארדי דולרים, ואותם גופים יחיו זה לצד זה".

- בנקים מסורתיים יוכלו להתחרות בגופי ענק כמו פייסבוק ואמזון שלא מן הנמנע שיהפכו גם הם לגופים פיננסיים?

בר-דוד: "זה כנראה יקרה במודל אחר מהיום, כי פייסבוק היא חברת טכנולוגיה שמייצרת את המוצרים הכי טובים בהרבה תחומים. בסופו של דבר בנקים רוצים להתחרות בחברות כאלה, וזה לא פשוט, לכן כל המודלים שהבנקים אימצו, דוגמת מעבדות חדשנות, תכניות יזמות, ועוד, עושים שינוי".

שי: "השאלה היא לא האם הם יהפכו לגופים פיננסים, אלא מתי זה יקרה". לדבריו, יש להם את כל הנתונים הכי חשובים על הלקוחות שיאפשרו להם לתת את השירות הזה. לכשגופי הענק הטכנולוגים יחליטו ללכת על הכיוון הפיננסי, תהיה פה מלחמה קשה בין החברות לרגולטורים.

- PEPPER פונה לדור ה-Y. למה החלטתם להתמקד דווקא בו, ולמה המוצר הזה מתאים דווקא להם?

בר-דוד: "רוב חברות הטכנולוגיה ממוקדות בדור הזה כי הוא הכי צומח. זה דור שמניע את הכלכלה, לא רגיל למצב הדברים הקיים והוא הדור שמניע שינוי. יש הרבה קטגוריות בולטות שהדור הזה אימץ, פייסבוק, חברות תעופה, תיירות וכו'. הדור הזה הוא מניע לשינוי, והדורות האחרים מאמצים את אותם שינויים בהתאמות הנדרשות. אבל בסופו של דבר Pepper מתאים לכולם, כי אם הוא מתאים לדור ה-Y, אז בגרסה אחרת הוא יכול להתאים גם לאחרים. דור ה-Y הוא קהל היעד המרכזי, אבל אנחנו לא מתכננים את PEPPER ספציפית להתנהגויות הספציפיות שלהם, אלא לתפיסת העולם שלהם, לאהבה שלהם לטכנולוגיה ולמובייל ולתפיסת שירות אחרת שיש להם. כך לדוגמה, הבנקאים שלנו עובדים ונותנים שירות 24 שעות ביממה, כי התפיסה היא שאם ללקוח מתחשק להתקשר לבנק ב-2 לפנות בוקר, אז אנחנו צריכים להיות זמינים בשבילו. זה מניע עבורנו חשיבה אחרת לקהל הזה".

- יותר סטארט-אפים פונים היום לדור ה-Y?

שי: "התחזיות הן שבעשור הקרוב כ-75% מדור העבודה בארה"ב יהיו ה-Y. זה הדור ששוטף היום את העולם והוא זה שיקבע את העתיד. זה דור מאוד גדול שפתוח לשינויים, ושכל העולם הטכנולוגי נראה לו טריוויאלי. יש הרבה דברים שמאפיינים אותו, כמו תפיסת המוביליות, תפיסה שחפצים גשמיים פחות חשובים לו ויותר להיות מאושר ועוד כל מיני דברים טובים. כך נוצרים גם הרבה רעיונות טובים". שי סיפק כמה דוגמאות - "כבר יש שירות שמאפשר לקחת חדר בדירה בפריז במקום חדר במלון, לא רק בגלל שזה יותר זול אלא גם בגלל שזה יותר נחמד - זה הרעיון שיצר את Air bnb - שירות שנולד בשביל דור ה-Y. גם Uber זו חברה של אנשי דור ה-Y וזו עוד חברה נוספת ששווה כיום כמה עשרות מיליארדי דולרים, וגם חברת Wework, שמתחברת לצעירים שפחות מתחברים למשרדים מפוארים, אלא מעדיפים לשבת במתחם אחד יחד. עכשיו גם רעיון זה ייסד את Welive, ואפשר להמשיך עוד ולעבור על כל תחום בחיים ולזהות את ההשפעה של דור ה-Y. ההזדמנויות הם אינסופיות, ואנחנו כמשקיעים מקשיבים ומשתדלים לפעול בהתאם".

הקשר שבין סנאפצ'ט לבין בנקאות

אבישר הציגה את הקשר בין אפליקציית החוויות סנאפצ'ט ל-PEPPER משום שהוא בא לידי ביטוי בקונספט של לקחת מוצרים פונקציונליים ולהפוך אותם לחווייתיים. בר-דוד הסבירה: "סנאפצ'ט הפכו עולם שלם לחוויה, ואנחנו רצינו להפוך את כל עולם התשלומים לחוויה. היום האפליקציות של הבנקים לא מספקות חוויה ללקוח, אבל אין סיבה שבנקאות לא תהיה חווייתית. יש לנו עולם שלם של גיפים שאנחנו מעצבים בעצמנו לפי קטגוריות ותחומים, וכך אנחנו הופכים את תחום התשלומים הזה לחווייתי יותר, כדי לנסות לייצר אינטראקציה מתמשכת ויומיומית עם הלקוח, שתייצר עבורו פאן. בכך קיבלנו השראה מסנאפצ'ט וגם מחברות נוספות".

שי הוסיף כי "אחד המשקיעים בחברה חזר ערב אחד הביתה וראה את הבת שלו מתעסקת באפליקציה חדשה. הוא הסתכל על הדבר הזה שנראה לו מטופש ושאל אותה כמה פעמים ביום היא נכנסת לאותה אפליקציה. הוא בדק את העניין גם עם יתר הצעירים בסביבה, וכך קיבל החלטה כי הוא הבין שיש פה תופעה סוחפת". כדי להמחיש את הפוטנציאל שהוא מזהה בסנאפצ'ט הוסיף שי כי "באירוע הסופרבול בארה"ב, שהוא אירוע מדהים מבחינת פוטנציאל הפרסום שיש לו, צפו השנה בערך 111 מיליון איש, ובסנאפצ'ט יש כל יום כ-160 מיליון צופים. כך שאפשר להגיד שבסנאפצ'ט יש כל יום סופרבול. בניגוד לטלוויזיה, סנאפצ'ט יודעת על האנשים שצופים בה כל דבר, בין אם זה גיל, תחביבים, עם הם מי מתקשרים וכו'. לכן זה לא פלא שהרבה אנשים מאמינים שיש לדבר הזה ערך כלכלי משמעותי. היא אמנם עם הפסדים מטורפים, אבל יש לה פלטפורמת פרסום שדור ה-Y וה-X מוכן לצרוך יותר מהכל המוצרים האחרים. וזו הסיבה לכך שאחרי הדוחות הכספיים שהיא פרסמה רוב האנליסטים העלו את הדירוג שלה".

- האם אין בהיי-טק היום בועה ויותר מדי כסף חם שמחפש השקעות?

שי: "יש יותר מדי כסף שמחפש השקעות, אבל זה טוב ליזמים, כי כשיש פחות כסף תהליך הבחירה של השקעות הקרנות יותר אכזרי, ויש סטרטאפים שמגיע להם שישקיעו בהם אבל אין לכך כסף. בסופו של דבר, תמיד מגיעים לאיזון מסוים, והיום המצב בסך הכול טוב. אפשר לזהות אומץ גדל בקרב היזמים שמגבשים רעיונות מדהימים ומקדמים מה שהם רוצים לעשות ולא מעניין אותם המצב. בעוד 50 שנה העולם יהיה שונה בזכות העובדה שהמון אנשים יקומו עם רעיונות חדשים ויקבלו לכך מימון ממשקיעים".

- הגופים המוסדיים בישראל לא מספיק משקיעים בהיי-טק המקומי?

"יש פה כשל שוק שצריך לתקן", הסביר שי. לדבריו, "תעשיית ההיי-טק הישראלית ממומנת בשנים האחרונות בהיקף שנתי בטווח של 5-3 מיליארד דולר, ובשנה שעברה היקף המימון עמד על כ-4.5 מיליארד, כשהמקורות הישראלים למימון זה היוו 4% בלבד, ו-96% הגיעו מחו"ל. לא ייתכן שהעולם משלם ואנחנו עומדים בצד. הסיבה שזרים משקיעים בהיי-טק ישראלי זה שהם חושבים שהם יראו מכך תוצאות. הם לא מבצעים השקעות מטעמים ציוניים. הגופים המוסדיים צודקים שהם רוצים לשמור על הפנסיה שלנו, אבל חלק גדול מההשקעות הזרות פה נעשה מכספי פנסיה של גופים זרים. גם בארה"ב, חשוב לאנשים לפרוש בשקט, והם אלה שמשקיעים פה. אני מקווה שיימצא לכך פתרון, משום שלא ייתכן שג'נט סמית מפנסילבניה תרוויח מוויז, ויקס, מובילאיי ויתר ההצלחות הישראליות יותר מריקי כהן מחדרה. לא ייתכן שהציבור הישראלי לא יהיה שותף לחגיגה הישראלית הזו, כי זה הדבר הכי גדול שקורה פה".

בהמשך הערב סיפרה בר-דוד על העתיד של PEPPER ואמרה כי "כשאנחנו מסתכלים אל האופק אנחנו רואים אותו לא רק בישראל. אם בעבר לא היה יתרון לבנקים ישראלים בחו"ל, בעולם הדיגיטל אין סיבה שמה שבנינו יישאר בישראל, כי הוא מבוסס על טכנולוגיה, על ממשק וחוויה, ואין הרבה הבדלים ממה שרואים פה לבין מה שיש באירופה וארה"ב. לכן, בהנחה שהמודל יצליח, אין סיבה לא לקחת אותו מחוץ לגבולות הארץ ולהביא בשורה למדינות אחרות".

לסיום, כשהתבקשו שי ובר-דוד להעניק טיפ ליזמים, המליצה בר-דוד "להאמין ולהיות חזקים בדרך, כי היא ארוכה ומורכבת, עם עליות וירידות והסברים מהסביבה לכך שהרעיון לא נכון". שי הוסיף כי "צריך לדעת שאם יש לכם חלום מטורף, אף פעם לא יהיה לו זמן טוב יותר. הזמן הוא עכשיו, ואין מועד אחר". הוא סיכם בסיפור: "בשנת 1997 קמה חברת אקמאי", הוא הזכיר, "היא הוקמה על-ידי שלושה יזמים שאחד מהם ישראלי. החברה מאוד הצליחה, אבל בתאריך 11.9.2001 היזם דניאל לוין המריא על הטיסה הראשונה שנחטפה והתרסקה על המגדל בניו-יורק. הדיילות דיווחו שיש מישהו שנאבק עם המחבלים. זה היה לוין. בהמשך יצא ספר על התרבות שהוא הנחיל באקמאי; הוא היה אומר לאנשים להגשים חלומות כי אין מועד אחר".

"הזמן הוא עכשיו. אם יש לכם חלום מטורף, אף פעם לא יהיה לו זמן טוב יותר", חתם שי.

 מוצרים על מדדי כל שוק המניות