בשנת 2016 המשיך ענף הביטוח את השינויים שחלים בו בכל הנוגע ליחסי העבודה בענף עצמו. מדובר במגמה הולכת וגוברת, של ענף העובר ממציאות של חוזים אישיים למציאות של יותר ויותר חוזים קיבוציים של עובדים מאוגדים. מגמה זו נמשכת ביתר שאת גם ב-2017, תוך מאבקים של עובדים בכמה מהנהלות של חברות בענף.
שינויים אלה נוגעים ליותר ויותר עובדים, ולו רק משום שמספר העובדים בענף הולך וגדל. מניתוח דוחות קבוצות הביטוח לשנת 2016 שפורסמו לאחרונה עולה כי בסוף השנה שעברה עבדו בענף 25,177 איש, רובם המכריע במשרות מלאות - גידול של כ-2.5% ביחס למצבת העובדים שהועסקו בענף בסוף 2015.
הגידול במצבת העובדים מאפיין את כל קבוצות הביטוח הגדולות, ורק ארבע מתוך שלוש עשרה קבוצות הביטוח ה"עצמאיות" הציגו ירידה במספר העובדים - איילון, הכשרה ביטוח, AIG ישראל ופסגות ביטוח (שהנה חברה בת קטנה שבבעלות בית ההשקעות הגדול במשק שמספק לה שירותים רבים).
כל העובדים הללו - החל מעובדי סוכנויות ביטוח ובתי השקעות שבשליטת קבוצות הביטוח, עבור בגדודי הפקידים בענף ובאנשי המכירות, ועד למנהלי ההשקעות והמנהלים הבכירים - קיבלו בשנה שעברה שכר עבודה ונלוות בהיקף מצרפי של כ-5.7 מיליארד שקל. נתון זה משקף עלות שכר חודשית ממוצעת של 19,052 שקל לעובד.
סכום זה אינו משקף את גובה השכר ברוטו שנרשם בתלוש השכר הרעיוני של העובד הממוצע בענף, וזאת בגלל שהוא כולל הוצאות של המעביד בגין עובדיו אשר אינן מגיעות אל העובד, כגון הפרשות סוציאליות. לפיכך, השכר ברוטו נמוך בשיעור ניכר, של כמה עשרות אחוזים, וסביר שהוא נמצא אי שם בסביבות רמה של כ-13 עד 14 אלף שקל לחודש. סכום זה מהווה ממוצע המאגד בתוכו יחדיו את הזוטרים הרבים שמקבלים שכר נמוך, יחד עם הבכירים שמקבלים שכר ברוטו בהיקף של עשרות אלפי שקלים לחודש, ומיעוט מהם אף שכר של מאות אלפי שקלים לחודש.
מי משלמת הכי מעט לעובד
כמו בכל שנה, גם הפעם ניתחנו את הדוחות שהציגו החברות הפועלות בענף, במטרה להציג מיהי החברה ששילמה בשנה החולפת את עלות השכר לעובד הגבוהה בענף, ולצד זאת בחנו גם את "התרומה" הממוצעת של עובד לרווח הכולל, בכל אחת מהחברות, כדי לנסות ולאפיין את הרווחיות לעובד. נדגיש כי כדרכם של ממוצעים, בטח כשמשווים בין חברות בעלות מאפייני פעילות וסוגי פעילויות שונים מהותית, הם עלולים להיות מוטים במקצת. ואולם, אלו הם הנתונים שישנם.
כך, מבדיקת "גלובס" עולה, כי בשנת 2016 הוצאות שכר עבודה ונלוות הממוצעות לעובד הגבוהות בענף שולמו בביטוח חקלאי הקטנה, ובשתי הקבוצות הגדולות - הראל ומנורה מבטחים. בשלוש החברות הללו, ורק אצלן, דובר על הוצאה חודשית ממוצעת לעובד (בחישוב של ממוצע שנתי של מספר העובדים) הגבוהה מרף של 20 אלף שקל לחודש.
מהצד השני של הסקאלה נמצאות שלוש חברות קטנות יחסית: שירביט, הכשרה ביטוח ואיילון, ששילמו בשנה החולפת שכר עבודה ונלוות לעובד ברמה ממוצעת שנעה בין 16 אלף שקל לחודש, לקצת יותר מ-17.1 אלף שקל לחודש - מתחת לממוצע של 19 אלף שקל לחודש בענף כולו.
הרווח הכולל המצרפי שהניבו 25,177 העובדים ב-13 החברות האמורות הסתכם בשנת 2016 בכ-1.72 מיליארד שקל. מדובר ברווח כולל ממוצע של 68,316 שקל לעובד לשנה. ברמה חודשית מדובר על רווח כולל לעובד (על פי המספר הממוצע של העובדים בענף בחישוב שנתי) של כ-5,764 שקל. כלומר, הוצאות שכר עבודה ונלוות לעובד בענף הביטוח ב-2016 היו גבוהות פי 3.3 מהרווח הכולל שנרשם עבור כל אחד מהעובדים.
ומיהי חברת הביטוח עם היחס היעיל ביותר בין הרווח לעובד לעלות השכר ששולמה לו? שתי חברות בולטות כאן מעל ליתר: ביטוח חקלאי הקטנה, ששונה מיתר החברות בענף, ושחלק ניכר מעובדיה הנם עובדי סוכנות ביטוח שבבעלותה, וקבוצת הפניקס.
הפניקס, שבימים אלה נמצאת במרכזה של עסקה למכירת השליטה בה לחברת יאנגו הסינית (עסקה שמחכה רק לאישור הפיקוח על הביטוח בישראל), בלטה לחיוב מקרב הקבוצות הגדולות בענף, עם הרווח הגבוה בענף הביטוח ביחס לשכר עבודה ונלוות לעובד - יחס של 1.3 בלבד בין שכר העבודה לעובד לרווח הכולל לעובד.
מהצד השני, בנטרול שלוש החברות שהפסידו ב-2016 (שירביט, איילון ופסגות ביטוח הקטנטנה), הפער הגבוה ביותר בין עלות השכר הממוצעת לעובד לרווח הכולל הממוצע לעובד היה בשתי החברות הגדולות: מגדל וכלל ביטוח - שהציגה עלות שכר ממוצעת לעובד הגבוהה פי כמעט שמונה מהרווח הכולל לעובד.
סיכום_2016
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
