אלה הגורמים שיגרמו לחבילה שהזמנתם מחו"ל להיתקע

היקפי הקניות ומספר הקונים באונליין נמצאים בתנופה משמעותית, אך התחום עדיין רחוק ממיצוי. השינויים שעובר ענף הקניות המקוונות כולל פתיחות לקניית מוצרים שהיו נחלת הקניות הפיזיות, דוגמת ריהוט או מכשירי חשמל גדולים ואפילו מכוניות ואופנועים.

אל מול הגידול בהיקף הקניות, עדיין קיימים חסמים רגולטוריים, חלקם מיושנים ובלתי מעודכנים, שאינם מאפשרים לצרכן הישראלי ליהנות עד הסוף מיתרונות הקנייה באונליין - מה שכבר הובן היטב במדינות אחרות.

כך, לפני זמן קצר העלתה ארה"ב את שיעור הפטור ממסים לקונים אונליין מ-200 דולר לתקרת של 800 דולר. לשם השוואה, הקונים הישראלים באינטרנט זוכים לפטור מלא ממסים רק עד סכום סמלי בהחלט של 75 דולר באתרים בחו"ל.

הנימוק להכפלת הפטור פי ארבעה בארה"ב היה פיתוח ועידוד התעשייה גם מנקודת המבט של העסקים, לצד ההבנה כי הגברת היבוא, גם בזירה העצמאית, תעודד ותגביר את היצוא.

מנתוני פלטפורמת הקמעונאות eBay עולה כי רוב הקניות של הצרכנים הישראלים באינטרנט מותאמות להיקף הפטור, וברוב הסגמנטים היקף הקנייה הממוצעת עומד על כ-50 דולר - ובאתר המסחר המקוון מייחסים לכך קשר ישיר לתקרת הפטור.

מי שמנסה לנצח את השיטה ולפצל קנייה אחת לכמה קניות נפרדות - וחבילות נפרדות - לפי תקרה של עד 75 דולר, צפוי לשלם מסים בתחשיב כולל, משום שבמכס יודעים לזהות משלוחים ברצף (בטווח של 72 שעות) עבור אותו נמען, מייחסים אותה לקנייה אחת ומחייבים בהתאם.

ארה"ב אמנם היא אמנם שיאנית הפטור, אולם במדינות רבות הפטור ממכס לצרכנים עומד על סכומים גדולים פי כמה מישראל. כך למשל, באיחוד האירופי תקרת הפטור היא 170 דולר, ובסינגפור היא כ-300 דולר. מדינות שתקרות הפטור ממס בהן אפילו נמוכות מישראל הן איראן ואינדונזיה (50 דולר), ותאילנד וירדן (28 דולר).

"הסיכוי שיעלו אצלנו את הפטור ממס ל-800 דולר (3,000 שקל) כמו בארה"ב הוא פעוט, אבל אפשר להשוות את הפטור לקונים אונליין לפטור עבור נוסעים השבים מחו"ל, שעומד כיום על 200 דולר", אומר אלעד גולדנברג, מנהל הפעילות העסקית של eBay בישראל: "מדובר בפעולה שבתכליתה זהה - יבוא של מוצרים מחו"ל - אז מדוע יש הבדל בפטור ממכס?".

עוד הוא מציע, במטרה להקל על הקונים אונליין, להקים אתר ממשלתי ש"יעשה סדר בתהליך היבוא". לדבריו, "מכס ומסים הם מהנושאים היותר סבוכים שיש, וככאלה הם מהווים חסם רציני לישראלים שמעדיפים לא לקנות בסכומים גבוהים, ולו כדי להימנע ממילוי טפסים והתנהלות בהליכים מסורבלים.

"מסחר ברשת חייב להיות פשוט, והקמת אתר שימפה את הדברים בצורה ברורה על-פי הפריט שנרכש, יכולה להפוך את החיים של הישראלים לקלים הרבה יותר. צעד אפשרי אחר הוא הקמה של אתר אינטרנט ממשלתי שבו יוכלו הישראלים לשלם מראש את המס, כך שהפריטים שהם רוכשים אונליין יגיעו אליהם בלי להתעכב במכס. זה קיים בעולם וזה מפשט את התהליך".

פונים לשר האוצר

תקרת הפטור הנמוכה מהווה חסם לצרכנים הישראלים, אולם מצדו השני של המתרס ניצבים העסקים הישראלים שנפגעים באופן ישיר מהקניות אונליין. בענף האופנה למשל זה מה שהוביל בחודש ינואר האחרון שורה של בכירים בענף האופנה והקניונים לפנות לשר האוצר, משה כחלון, בבקשה כי יבטל את הפטור ממע"מ שיש על הזמנת חבילות מחו"ל, ובעיקר על מוצרי אופנה והנעלה.

נתון נוסף שמדאיג את השחקנים המקומיים הוא העובדה שהאתרים מחו"ל אחראים לכ-60% מהמכירות המקוונות. אמנם הזירה המקומית התחדשה בכמה שחקנים, בהם האתר המחודש של buy2 (שהוסב לעזריאלי.קום), ביג שתשיק בקרוב את האתר שלה, וקבוצת פוקס שתרכז את מותגי הקבוצה שלה באתר אחד - לצד אתרים של רשתות מקומיות - אולם הזירה העיקרית שבה מבצעים ישראלים את הקניות המקוונות היא בחו"ל, בעיקר בגלל המחיר.

יבוא דרך הים

מלבד תקרת הפטור השנויה במחלוקת, קיימת עוד שורה של חסמים מיותרים שמקשים על הקונים אונליין - על פניו ללא נימוק משכנע.

ההיגיון אומר ששילוח של מוצרים דרך הים יגרום לנו לשלם פחות. כך, אם רוכשים מוצר שאין לחץ לקבלו במהירות, אופציית השילוח דרך הים אמורה להוזיל את העלויות לצרכן אפילו בעשרות אחוזים. אלא שלפי תקנות המכס, חברות שילוח אינן רשאיות לבצע שחרור קולקטיבי למשלוחים שמגיעים דרך הים (מה שנעשה במשלוחים שמגיעים מהאוויר), ולכן ההתמודדות עם שחרור פרטני לכל חבילה כרוכה בעלויות גבוהות שמי שישלם אותן הוא הצרכן.

במילים אחרות, אם תבחרו לשלוח מוצר דרך חברת שילוח באופציית הים - תשלמו על המשלוח הרבה יותר. בשונה מחברות השילוח, לדואר ישראל בלבד יש השראה לשחרור קולקטיבי דרך הים.

מכון התקנים מספק אישור לשורה של מוצרים רבים שמיובאים ארצה על-ידי יבואנים - אלא שכאשר אותו מוצר בדיוק מגיע ביבוא אישי, הצרכן הפרטי נדרש לקבל עבורו אישור נפרד, מה שכרוך בעלויות. כך למשל, גריל גז המיובא אישית של מותג שנמכר בישראל. עלות המצאת תקן לגריל גז עומדת על כ-400 שקל, וכוללת גם הליך מסורבל וביורוקרטי של מילוי טפסים, צילום תעודת זהות והעברת כל האסמכתאות על-ידי עמיל המכס.

"האבסורד הוא שמחיר גריל גז 5 מבערים ביבוא אישי יעלה כ-1,500 שקל לעומת 3,000 שקל לאותו מוצר בישראל", אומר גורם בענף. "לצד התשלום של 400 שקל על משהו שממילא עובר תקינה בישראל, מדובר בהליך מסורבל שלוקח לא מעט זמן, והלקוח, שהוא היבואן, צריך למלא את הטפסים. הפער במחיר מצטמצם אמנם, אבל ההליך הזה מרתיע, ובכך מחזק למעשה את השוק בישראל, שהוא יקר יותר לצרכן".

דוגמה אחרת היא אישור משרד התקשורת שנדרש עבור כל קנייה של טלוויזיה חכמה. "צריך לשלוח למשרד התקשורת פקס בטווח של שעות מסוימות ובימים מסוימים, ואז לוודא טלפונית שהוא הגיע. משרד התקשורת מתחייב לענות בטווח של שבועיים - וזה לא תמיד קורה. אמנם לא מדובר בהליך שעולה כסף, אבל הבירוקרטיה מרתיעה", אומר אותו גורם.

פער בין הנהלים למציאות

אחד התחומים שזוכה לגידול מרשים בהיקף ההזמנות אונליין הוא ענף חלפי הרכב, שבו פערי המחירים בין חלפים ביבוא אישי ובין אלה שנמכרים בישראל הם עצומים. כאן החסם בא לידי ביטוי באי סינכרון של נוהלי משרדי הממשלה.

נוהל חדש של משרד התחבורה מאפשר שחרור מהיר של חלפים במטרה להקל על הצרכנים, אולם המכס דורש אישור מעבדה לחלפים רבים המיובאים לישראל - והמצאת אישור כזה כרוכה בפרוצדורה שבעקבותיה החלף שהגיע לארץ יאופסן להמתנה בממ"ן בנתב"ג, ומי שישלם את עלויות האחסנה - שעלולות להגיע ל-200-300 שקל - הוא הצרכן.

מחזיקי רכבי אספנות למשל אמורים ליהנות מנוהל חדש שמאפשר להם לייבא חלקים ללא תקן - אלא שלדברי לקוחות הם נדרשים לעתים להמציא בכל זאת אישורי תקינה ומעבדה - הליך מסרבל ויקר.

סוגיה אחרת בתחום הרכב מתייחסת ליבוא של מכוניות מחו"ל - סגמנט שגדל עם השנים. התקן הישראלי אינו מכיר בתקינה האמריקאית של פנסים במכוניות אמריקאיות, מה שמהווה חסם ביבוא של מכוניות כאלה לישראל.

 ישראל קרובה לתחתית