מיני-מבחן דרכים: הספורטיבית החדשה של פיג'ו - הניצוץ

לפני יותר מדי שנים חציתי את האלפים השוויצריים על סיפונה של פיג'ו 306GTI-6. זו הייתה מכונית פרימיטיבית במושגים של ימינו - 167 כוחות סוס מ-2 ליטר, תא נוסעים מינימליסטי ומפרט בטיחותי בלתי קיים. אבל ההתנהגות הישירה והקלילה שלה בפיתולים האינסופיים נחרתה לעד במרכז העונג של המוח.

מאז חיפשתי את אותו ניצוץ בכל פיג'ו ספורטיבית שנקרתה בדרכי. חלקן היו מהירות ומענגות בדרכן, אבל רובן הפכו עם השנים לכבדות, בטוחות ומתחנפות לנהג. אף אחת מהן לא הצליחה לשחזר את אותו קשר ישיר ומיסטי בין אדם למכונה. עד ל-308GTI.

כמו מכוניות ספורט רציניות, שמודעות היטב ליכולתן, ה-308GTI החדשה מוותרת על נוצות ראוותניות לטובת מינימליזם. זה מתחיל כבר בסימול GTI פשוט וממשיך בעיצוב חוץ מינימליסטי. אמנם רכב המבחן שלנו הגיע עם צביעת "חצי חצי" מנקרת עיניים, שללא ספק נהגתה במחלקת העיצוב בפריז אחרי קצת יותר מדי "דום פריניון". אבל מי שיוותר על האופציה הילדותית הזו יגלה עיצוב מופנם.

חדי-עין יבחינו שהמכונית ניצבת קרוב יותר לכביש (בסנטימטר וחצי), מעט רחבה יותר ומצוידת במפלטים גדולים בכמה תוספות אווירודינמיות עדינות. קשה גם להתעלם מהחישוקים המיוחדים, שדרכם מבצבצים בלמי דיסק אימתניים. אבל אין כנפיים ענקיות, כונסים אימתניים ושאר ירקות. שימו אותה ליד סיביק טייפ R או אימפרזה STI ותבינו למה הכוונה.

גם תא הנוסעים דומה מאד לזה של ה-308 הסדרתית הרגילה. לא כולם יאהבו את המראה "העירום" של עמדת הפיקוד, שמרכזת את רוב אופציות הפיקוד במסך מגע ענק. תקראו לנו מיושנים, אבל אנחנו אוהבים לשלוט במזגן ובמערכת הקול שלנו מבלי, שנצטרך לגשש אחרי תפריטים וירטואליים.

הפריטים המיוחדים כוללים מושבי ספורט עם תמיכה טובה לכל הגוף (ואפילו מסאג'), דוושות מוכספות, ידית הילוכים עם כדור מתכת, שיחרוך את כף ידכם אחרי חנייה בשמש, מתג "ספורט" כמעט בלתי נראה, תפרים אדומים בהגה ובסביבת הנהג ועוד כמה פריטים קוסמטיים. כמו ה-308 הרגילה, זו מכונית מרווחת ושימושית, עם שפע של מרחב ליושבים במושב האחורי, איכות ייצור מרשימה מאוד ותא מטען גדול ומרווח.

אם אתם מתכוונים להשתמש בתא המטען, אנחנו ממליצים בחום על התקנת חבלים לעיגון וקשירה כי המכונית הזו פשוט לא יודעת איך לנסוע לאט. הנתונים על הנייר בהחלט רציניים: 270 כוחות סוס ממנוע בנפח 1.6 ליטר ו-33 קג"מ שרתומים למשקל נוצה של כ-1,200 קילו.

מה שיותר רציני הוא הדרך שבה הכוח הזה עובר לכביש. נדרשת מחשבה מודעת בכל שחרור של המצמד הרגיש, בכל החלפת של הילוכים הקצרים ובכל האצה, בכל שיפוע. אם תרפו לרגע את העירנות, סביר להניח שתגלו שאתם נוסעים ב-30-40 קמ"ש יותר ממה שרציתם או ממה שנכון והגיוני לאותו קטע כביש. זה יכול להיות מאוד מתסכל בעיר ובפקקים הישראלים, אבל אם יש לכם בעיה עם זה - תקנו פיקנטו אוטומטית.

המצב הספורטיבי - אות מתג נסתר ליד מוט ההילוכים - מוריד עוד שכבה של ריסון ממגדשי הטורבו ומחשב המנוע, הופך את התאוצות לעוד יותר אלימות וגם מעניק למנוע צליל קצת יותר מעניין, אם כי מדובר בטריק אקוסטי שמשלב את הרמקולים ברכב.

וישנה כמובן השלדה: צמודה לכביש, עם כיול מתלים שמאחוריו ארבעים שנות ניסיון, משקל עצמי מזערי וגומי משובח. ההגה קל מדי לטעמנו האישי אבל הוא סופר מהיר ומדויק, ואם תמצאו את הכביש הפנוי והמתפתל הסודי שלכם בשעת בוקר מוקדמת, לפני שנחילי רוכבי האופניים פושטים עליו, מובטחת לכם גיחה למצב קיומי שונה. אנחנו ממליצים לקוראים לחפש ביוטיוב את הסרטון בו נצמדת המכונית לזנבה של פורשה קאיימן GT על מסלול נירנבורינג. הוא נותן מושג די טוב.

פיג'ו ממשיכה עם ה-GTI את מדיניות ההנגשה של המותג ומציעה את המכונית ב-190 אלף שקל. למי שלא נרתע מתיבות ידניות, או מסטיגמות של מותג וסחירות, זו כנראה התמורה הטובה ביותר כרגע בסולם "העונג המוטורי לשקל". החיפוש הסתיים. אחרי 20 שנה מצאה פיג'ו את הדרך חזרה.