גם הפעם: ו' הכלכלה לא אישרה החוק להסדרת שידורי הספורט

אחרי דיון ממושך של מספר שעות שקדם ל-8 דיונים דומים בחודשים האחרונים, גם היום (ה') לא הצליחה ועדת הכלכלה של הכנסת לאשר את הצעת החוק להסדרת שידורי הספורט בטלוויזיה.

עם זאת, מרבית סעיפי החוק הוקראו ואושרו הפעם, ולפי יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, מיד עם פתיחת מושב הכנסת בתחילת מאי הקרוב הוועדה תשלים את אישור ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.

ההצעה נכללה במקור בהובלת משרד האוצר במסגרת חוק ההסדרים שאושר בדצמבר האחרון בצמוד לתקציב המדינה, אולם בשל התנגדות עזה מצד חברי הליכוד היא "פוצלה" מחוק ההסדרים, וקידומה התעכב פעם אחר פעם.

על-פי הצעת החוק, גופים שמחזיקים זכויות שידור (למשל של ליגת ה-NBA), יחויבו למכור את התוכן ולאפשר את שידורו לכל ערוץ או פלטפורמה שמעוניינת בכך, לרבות פלטפורמות מבוססות אינטרנט כמו נטפליקס, סלקום TV או הפלטפורמה החדשה של פרטנר.

ההצעה קובעת כי במקרה שבו בעל הזכויות והגוף שמעוניין לרכוש את התוכן לא מגיעים להסכמה ביניהם על המחיר, הדבר ייקבע על-ידי מומחה שיופיע ברשימת מומחים סגורה. גם אם תהיה מחלוקת גם על קביעתו של המומחה, המחיר שהוא קבע יחייב את הצדדים באופן זמני ויחייב גם את תחילת השידורים לפי התנאים שהוא קבע - אולם הצדדים יורשו לפנות לבית המשפט "תוך כדי תנועה" לצורך הכרעה סופית.

נציגי צ'רלטון, שמחזיקה בזכויות שידור רבות ובהן ליגת העל בכדורגל, הליגה האנגלית ועוד, מחו על כך שהפנייה לבית המשפט הוגדרה רק כזכות ערעור. בחברה טענו כי פגיעה בזכות הקניין, בדמות כפייה של מחיר מוסכם על-ידי גורם חיצוני, צריכה להיעשות אם בכלל רק על-ידי מועצה ציבורית כדוגמת מועצת הכבלים והלוויין או על-ידי בית משפט - ולא על-ידי "אדם פרטי שאי-אפשר לדעת עד הסוף מה הרקע שלו ואם הוא מצוי בניגוד עניינים.

הדר זהבי, מנכ"ל צ'רלטון, הוסיף: "אם תקבעו שהפנייה למומחה היא ברירה אחרונה, תעשו טוב".

ח"כ דודי אמסלם (ליכוד) אמר בעניין כי חייבת להיות רשימה גדולה מספיק של מומחים, בין היתר כדי להימנע מניגודי עניינים של אותם מומחים.

דרור שטרום, הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, שמייצג כיום את חברת RGE שמפעילה את ערוץ ספורט 5, טען במהלך הדיון כי לחברה אין בעיה עם המנגנון של המומחה אלא עם היעדר מנגנון ברור שיימנע סחרור של מחירים בשוק - כזה שבסופו של יום יגולגל על הצרכנים.

לדבריו, "אי-אפשר להתעלם מזה שהמחירים קפצו פי 3 ופי 5 בתוך זמן קצר, באופן שלא משקף עלייה טבעית. בחוק ההגבלים העסקיים יש מנגנון של איסור 'מחיר בלתי הוגן', מחיר מופקע לצרכנים, וצריך להיות איסור דומה גם בחוק הזה".

שטרום, צריך לומר, יודע על מה הוא מדבר: רק לאחרונה התמודדה RGE במכרז לרכישת הזכויות בליגת האלופות בכדורגל, וזכתה בסופו של דבר במחיר אסטרונומי של 18 מיליון אירו לעונה - זאת לעומת מיליונים בודדים שהיא עצמה שילמה עד היום.

באופן אירוני, הרפורמה שמבקשת להגביר את התחרות ולמנוע בלעדיות של ערוצים מסוימים בשידור אירועי ספורט כאלה ואחרים, לכאורה לטובת הצרכנים, עלולה גם לפגוע בצרכנים. מחד, ביטול הבלעדיות מאפשר ללקוחות לבחור באופן חופשי יותר את ספקי הטלוויזיה ולשלם פחות על המנוי. מנגד, אותו מהלך ממש מייצר נסיקה במחירי זכויות השידור ובאופן עקיף עלול להביא להעלאת דמי המנוי.

קביעת מנגנון לתקרת מחירי זכויות השידור, אם כן, אמורה לייצר את האיזון הדרוש. היו אפילו מי שטענו כי התהליך הזה יעשיר את משכורתם של שחקני הכדורגל על חשבון הצרכנים בישראל.

יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (ליכוד), אמר על כך בדיון: "עם כל הכבוד, המשכורת של מסי (חלוץ ברצלונה) קבועה מראש ולא נקבעת לפי השידורים בישראל. הבעיה בנושא הזה של שידורי הספורט זה לא רק המחיר אלא גם התוכן. אדם מעדיף לשלם יותר כדי לקבל משהו איכותי. איכות השידור בספורט לא פחות חשובה מהמחיר". 

ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) אמר בדיון: "ועדת הכלכלה העבירה אותנו היום שיעור במסמוס! שיעור באיך לוקחים הצעת חוק שיכולה הייתה לעשות מהפיכה צרכנית, ממסמסים ומסרסים אותה. אבל זה מה שקורה כשבוועדה יושבים נבחרי ציבור שמתפקדים על תקן לוביסטים של אינטרסים עסקיים, נבחרי ציבור שבעבור נזיד עדשים של חשיפה ותשומת-לב מבעלי העסקים ומטייקוני תקשורת, מוכנים לשכוח מהאינטרס הציבורי".