רגע לפני ההגבלה: ההפרשות הקפיצו את התגמולים בבנקים

במהלך השנה האחרונה הגיעה ההתעסקות עם שכר הבכירים בבנקים לשיאה. הסיבה לכך הייתה סאגת חוק שכר הבכירים בגופים הפיננסיים, שנכנסה לתוקף באוקטובר האחרון. אמנם ראשי המערכת הבנקאית לא תפסו את המקומות הראשונים בטבלת שיאני השכר בשנים האחרונות, ובכל זאת, שכרם של הבנקאים המובילים, שהגיע ל-5-8 מיליון שקל בשנה, עורר ביקורת ותרעומת ציבורית רבה.

השילוב בין האווירה האנטי-בנקאית לתחושת הסלידה משכר הבכירים הפכה את שכר הבנקאים למטרה חמה. בנק ישראל ניסה להתערב בנושא, ופרסם מגבלות שונות על שכר הבנקאים, אולם הבנקים לא הבינו את המסר, והעדיפו לבזבז עשרות מיליוני שקלים על ייעוץ משפטי וכלכלי, ועל אינספור ישיבות של ועדות תגמול בדירקטוריון, רק כדי לנסח תוכניות תגמול פתלתלות - שמצד אחד יעמדו במגבלות שנקבעו, ומנגד ימשיכו לכלול חבילות שכר מפנקות לבכירים.

בסופו של דבר התערב בנושא שר האוצר משה כחלון, שחודשים ספורים לאחר מינויו לתפקיד הוציא מהבוידעם את חוק שכר הבכירים בפיננסים של קודמו בתפקיד יאיר לפיד, ואף הקשיח עוד יותר את הצעת החוק.

רף השכר המוכר למס ירד ל-2.5 מיליון שקל. אולם תוספת מהותית יותר בחוק הייתה יצירת יחס בין השכר הנמוך לגבוה באותו גוף בנקאי. בחוק נקבע כי שכר הבכירים יכול לעמוד לכל היותר על עד פי 35 מהשכר הנמוך ביותר. הבנקים עוד ניסו להיאבק, אך בסוף ספטמבר הסתיימה הסאגה מבחינתם בהפסד מוחץ. שופטי בג"ץ הכריעו כי חוק שכר הבכירים בגופים הפיננסיים ייכנס לתוקף (ולא יחול על זכויות העבר).

חוק שכר הבכירים בפיננסים אמנם נכנס לתוקף בתחילת 2017, אך השפעותיו כבר ניכרות בדוחות הבנקים לשנת 2016. המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, הורתה לבנקים לבצע הפרשה של זכויות העבר שהצטברו עד כה לעובדים, שכן קיים חשש שיעזבו את הבנק בעקבות החוק (מדובר בעובדים שלהם זכויות עבר של מעל 2.5 מיליון שקל). כתוצאה מכך, בטבלאות שכר הבכירים לשנת 2016 נרשמו הפרשות בגובה מצרפי של קרוב ל-42 מיליון שקל בסעיף זה, עיקרן בשני הבנקים הגדולים - פועלים ולאומי.

ירידה בשכר הבכירים בפועלים

שיאנית השכר בבנקים ב-2016 היא מנכ"לית לאומי , רקפת רוסק-עמינח, העומדת בראש הבנק שהציג את הרווח הגבוה ביותר השנה. עלות שכרה של רוסק-עמינח הגיעה ל-14.6 מיליון שקל, ואם מנטרלים את ההפרשות בגין זכויות העבר, הרי שהעלות מגיעה לפחות ממחצית מהסכום, ועומדת על כ-6.9 מיליון שקל.

עוד בלט בלאומי שכרו של דני כהן, ראש החטיבה הבנקאית, שהגיע ל-10.7 מיליון שקל, סכום שמתוכו כ-7.5 מיליון שקל הם הפרשה בגין זכויות עבר. הילה ערן זיק, ראש חטיבת ניהול סיכונים, שנכנסה בתחילת החודש לתפקידה החדש כראש חטיבת משאבי אנוש, מככבת אף היא בדירוג, עם שכר בעלות של קרוב ל-8.5 מיליון שקל, 5.7 מיליון שקל מהסכום הוא בגין הפרשת זכויות העבר.

בבנק הפועלים  נרשמה ב-2016 ירידה בשכר הבכירים. הסיבה לכך היא אזהרת הרווח של הרבעון הרביעי, שפגעה בתוצאות השנתיות והביאה לקיטון משמעותי בהיקף הבונוס למנהלים. עלות השכר של היו"ר הפורש, יאיר סרוסי, עמדה על פחות מ-4 מיליון שקל, ועלות שכרו של המנכ"ל לשעבר, ציון קינן, שעזב באוגוסט אשתקד, עמדה על 4.6 מיליון שקל.

יחד עם זאת, במשך שבע שנותיו כמנכ"ל הבנק צבר קינן שכר בעלות נאה של כ-70 מיליון שקל, ואילו סרוסי צבר בכהונתו שכר בעלות של קרוב ל-55 מיליון שקל. עלות שכרו של מנכ"ל הבנק הנוכחי, אריק פינטו, הגיעה אשתקד ל-7.3 מיליון שקל, אולם קרוב ל-3 מיליון שקל הן הפרשות בגין זכויות העבר של פינטו, העובד בבנק יותר מ-35 שנה.

עוד נציין בהפועלים את אפרת יעבץ, ראש חטיבת מחזיקי עניין, שהודיעה באחרונה על עזיבה, ועלות שכרה הגיעה ל-7.6 מיליון שקל ב-2016. מכיוון שהיא הודיעה כבר על עזיבה, מדובר בסכום שהיא צפויה לקבל, ולא בהפרשה חשבונאית.

עוד בולטים בהפועלים דני קולר, ראש חטיבת שווקים פיננסיים בבנק, עם עלות שכר של קרוב ל-9 מיליון שקל, סכום ש-6.4 מיליון שקל ממנו הוא הפרשה חשבונאית, ורונן שטיין, ראש החטיבה הקמעונאית, עם שכר בעלות של 7.2 מיליון שקל, קרוב למחציתו בגין ההפרשה.

טופילסקי שלישית בין המנכ"לים

שיאנית השכר מחוץ לשני הבנקים הגדולים היא מנכ"לית דיסקונט , לילך אשר-טופילסקי, עם שכר בעלות של יותר מ-5 מיליון שקל. דיסקונט אמנם הציג את הצמיחה החדה ביותר בתיק האשראי אשתקד, שעמדה על יותר מ-10%, אולם ראוי לציין כי הוא עדיין הבנק עם התשואה על ההון הנמוכה ביותר. עוד בלט בדיסקונט אהוד ארנון, מנכ"ל דיסקונט ניו יורק הפורש, אשר עוזב את הבנק עם שכר בעלות של קרוב ל-5.1 מיליון שקל.

בבנק הבינלאומי   נהנתה המנכ"לית סמדר ברבר-צדיק משכר בעלות של 4.6 מיליון שקל, ש-864 אלף שקל מתוכו הן הפרשות בגין זכויות העבר. היו"ר לשעבר של הבנק, רוני חזקיהו, רשם עלות שכר של קרוב ל-3.5 מיליון שקל, מספר גבוה משמעותית מהשכר שהוא מקבל בימים אלה בתפקידו כחשב הכללי במשרד האוצר.

מבין המנכ"לים של חמשת הבנקים הגדולים, מי שרשם את עלות השכר הנמוכה ביותר הוא אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות, המנהל דווקא את הבנק הרווחי ביותר מבין חמשת הבנקים הגדולים. עלות שכרו של פרשר עמדה על 4.4 מיליון שקל. יחד עם זאת נציין, כי במזרחי טפחות לא היו צריכים לבצע בכלל הפרשות בגין זכויות העבר. אם מנטרלים את ההפרשות הללו בבנקים האחרים, הרי ששכרו של פרשר הוא במקום השלישי מבין המנכ"לים של הבנקים, ביחד עם שכרו של פינטו.

"תהיה בעיה להחזיק טאלנטים"

ומה צפוי לנו בשנה הקרובה? ראשית, שכר המנכ"לים ויושבי הראש של הבנקים יוגבל כאמור ל-2.5 מיליון שקל. אולם השפעת החוק לא מסתיימת בדרגים הבכירים ביותר, אלא מחלחלת בחלק מהבנקים גם לשאר שדרות הניהול, ומביאה לשינוי בתוכניות התגמול.

בבנקים אומרים, כי השלכה בעייתית של החוק היא בהפליה בין המגזר הפיננסי לשאר המגזרים במשק, שעליהם לא חלות המגבלות הנוקשות. בגופים הפיננסיים מתריעים כי חוק זה יביא לזליגה החוצה של כוח אדם איכותי, ויקשה על גיוס מנהלים איכותיים.

מנכ"ל בנק הפועלים, אריק פינטו, אמר באחרונה ל"גלובס" בנושא: "חוק שכר הבכירים בהחלט השפיע וישפיע. אצלנו עזבו 20 מנהלים בכירים בעקבות החוק. זה מספר לא קטן. ההשפעה אינה רק לטווח הקצר. כשאני מסתכל ורואה שהמגבלות חלות רק על המגזר שלנו, תהיה לנו בעיה להחזיק טאלנטים בבנק וגם לגייס טאלנטים חדשים, שיש להם אלטרנטיבות טובות יותר בענפים אחרים בארץ".

 20 שיאני השכר בבנקים ב-2016