באים עלינו להנהיגנו

ממשה עד משה לא קם כמשה. בפסח הזה נדבר במשה כחלון לא במשה בן מימון - הרמב"ם. האם הוא פגוע, מושפל ומרגיש צורך לנקום בראש הממשלה בנימין נתניהו, או שהוא השר הכי מחוזר ששליחי ראש הממשלה הבכירים באים, יוצאים ומתאמצים לרצות אותו? נתניהו הבין שלכחלון אמנם חשוב מאוד להישאר בממשלה כדי להוכיח הצלחה בדיור, אבל הוא לא ייתן לו שוב לטפטף לו זבל על הראש. אנשיו קלטו שבלי "כולנו", אין קואליציה ואין נתניהו בראשה, וכחלון נחוש: זו פעם אחרונה, ולא עוד!

היפר אינפלציה 1. להלן רשימת המתמודדים להנהיגנו, נכון לרגע זה: ב. נתניהו, י. כ"ץ, א. דיכטר וג. סער - בליכוד; ע. פרץ, י. הרצוג, א. גבאי, א. מרגלית - בהמתנה; ש. יחימוביץ וא. ניסנקורן - מצפים להזמנה; א. ברק ור. חולדאי - במחנה הציוני; נ. בנט - בבית היהודי; א. ליברמן - בישראל ביתנו או בליכוד; י. לפיד - ביש עתיד; מ. כחלון - בכולנו (אומר שלא מתמודד ולא יתמודד על ראשות הממשלה). למה אצים רצים להודיע מהר מהר עוד לפני שיש בחירות? כי רק כך אפשר לגייס תורמים. אחרת למה שמישהו ישים עליהם כסף?

היפר אינפלציה 2. (א) 4,081 הצעות חוק פרטיות הוגשו על ידי הח"כים בשנתיים האחרונות, דיווחה שרת המשפטים איילת שקד בכנס שערכו בשבוע שעבר העיתון "מקור ראשון" והמכון לדמוקרטיה. הם הוגשו על ידי פלוס מינוס 100 חברי כנסת (כולם מגישים, למעט שרים). עם שתי פגרות גדולות בשנה, פחות מיומיים וחצי נטו של ישיבות מליאה, יוצא שבעבור הציבור הרחב הם עובדים פחות מ-100 ימים בשנה נטו (בשאר הימים הם מטפחים את מרכזי הכוח הפוליטיים שלהם, את התורמים והמבקרים בוועדות הכנסת). זה אומר ממוצע של 20.5 הצעות חוק פרטיות לכל ח"כ, בכל שנה.

בזמן המקביל, דיווחה שקד, הונחו בצרפת וביפן 100 הצעות חוק פרטיות בלבד. ברוסיה ובבריטניה - 200 הצעות חוק. בכל אחת מהמדינות הללו האוכלוסייה גדולה פי כמה וכמה מאשר בישראל. ב) 70,000 עורכי דין יש בישראל. שיא עולם. באוסטריה, עם אוכלוסייה זהה, 6,000. (ג) האינפלציה בהצעות החוק מספקת תעסוקה לאינפלציה בעורכי הדין. במשרד המשפטים, בממשלה, בכנסת, אצל לוביסטים המייצגים אינטרסים של גופים היוזמים הצעות חוק, ויועצים משפטיים למיניהם המשרתים את הח"כים.

אביחי מנדלבליט. האתגר. שני משנים בכירים ליועץ המשפטי לממשלה יצאו פומבית, כל אחד על פי דרכו וסגנונו, נגד עמדותיו והחלטותיו של היועץ המשפטי לממשלה. דינה זילבר, המשנה למשפט ציבורי ומינהלי, ואבי ליכט, המשנה לעניינים מיוחדים, נגד אביחי מנדלבליט בעניין התאומים הסיאמיים תאגיד השידור ורשות השידור. ישתוק ויבלע או מה?

דוד לאו. האתגר. לאחר שנים של סחבת הודה לפני כחודשיים יונה מצגר, הרב הראשי לשעבר, כי קיבל שוחד כבד בתקופת כהונתו כראש הרשות הרוחנית והחוקית-דתית ונידון לארבע שנים וחצי מאסר בפועל. בשבוע שעבר שוחרר אליעזר ברלנד ממאסר, שחרור מוקדם, אחרי שנמצא אשם במעשים מגונים, תקיפה וניצול לרעה של מעמדו הרוחני ההלכתי להטרדה מינית של נשים במצבי חולשה. כמה זמן עוד יישאו שני אלה בתואר "רב"? כמה זמן ייקח עד שהרב הראשי דוד לאו ישתמש בסמכותו ויסיר את הכתמים מעל המנהיגות הרוחנית?

חג שמח. מבנימין זאב. "ואחד היה בין המסובים לשולחן הסדר שקרא את המילים העבריות של ההגדה בדביקות של שב ממרחקים... קרוב לשלושים שנה עברו מאז שאל הוא עצמו בעודו נער את ארבע הקושיות. אחר כך באו 'ההשכלה', ההתנתקות מכל דבר יהודי... בליל הסדר הזה היה בעיניו כבן אובד שחזר... חג זה, היהודי שבכולם, מקורו בעבר קדום יותר מכל פולחן הקיים בעולם - תרבות. כמו בימינו, כך נעשו כל אלה לפני מאות רבת בשנים. בינתיים חלו תמורות בעולם, עמים אבדו, אחרים עלו על בימת ההיסטוריה, העולם הלך והתרחב, יבשות לא נודעות נתגלו בקצווי הימים... ורק העם האחד הוסיף להתקיים כבימי קדם, והוסיף לשמור על המנהגים שעמדו בעינם, נאמן לעצמו ולזכר ייסורי אבותיו. ועדיין מתפלל אל אלוהיו במילים בנות אלפי שנים. הוא עם העבדות והחירות - ישראל". מתוך "אלטנוילנד" מאת בנימין זאב (תיאודור) הרצל (1860-1904). נכתב בין 1889 ל-1902, תרגם נחום סוקולוב.

stella-k@globes.co.il