בשולי המסמך שפרסם שר התקשורת בפועל צחי הנגבי ביחס להסדרת שירותי הטלפוניה על בסיס מכירה חוזרת, מסתתר פרט אחד קטן, שלא משך את תשומת-הלב אבל מספר את סיפור החידלון של משרד התקשורת יותר מכל דבר אחר.
כזכור, משרד התקשורת בחר להסדיר את שירותי הטלפוניה במודל של מכירה חוזרת, ולא במודל סיטונאי מלא, בגלל טענה של בזק לפיה היא אינה מסוגלת טכנית לספק את השירות המלא (אגב, טענה זו נדחתה על-ידי בג"ץ, נדחתה על-ידי משרד התקשורת - אבל התקבלה אצל ראשי המשרד דהיום).
משרד התקשורת בחר, בנוסף, להעלות את מחירי השירות (מסיבה לא ברורה) וקבע כי השירות יימכר במחיר של 16 שקל לחודש ועוד 1.6 אגורות לדקה - יותר מכפול מהמחיר שנקבע על-ידי המשרד בהמלצת חברת הייעוץ פרונטיר, שהמליצה על מחיר של 7 שקלים עבור כל קו ועוד אגורה אחת לדקה - הכול בהתבסס על ניתוח עלויותיה של בזק.
אבל הפרט המרגיז יותר מכל הוא האמירה כי מחירי השירותים הנלווים - תא קולי, שיחה מזוהה ושיחת ועידה - יימכרו במחיר שמשקף הנחה של 30% על מחירון בזק. למה הדבר כל-כך מקומם? מסיבה פשוטה - בעולם של תחרות מלאה, כל השירותים הללו היו ניתנים חינם אין-כסף על-ידי כל מתחרה של בזק. משרד התקשורת מתגלה בעניין זה במלוא מערומיו.
למעשה, שירות השיחה המזוהה הוא חלק בלתי נפרד מפרוטוקול תקשורת בסיסי של רשת המפעיל, ואין כל עלות בגינו. בזק מוכרת את השירות בכ-5 שקלים לחודש. מחיר דומה היא גובה על שיחת ועידה ועל תא קולי, כאשר הלקוח יכול לבחור שניים מהשירותים במחיר זהה.
הרווח של בזק מאספקת השירותים הוא 100%. אין לה שום עלות. למעשה, אין היום חברה נוספת בישראל - ולמיטב בדיקתנו בעולם כולו - שמחייבת על שירות כמו תא קולי, ובטח לא על שירות של שיחה מזוהה או שיחת ועידה.
זהו, אם תרצו, הסיפור כולו על רווחיות היתר של המונופול המפוקח - בזק. אין שום פיקוח שמגן עלינו האזרחים מתמחור נשכני של המונופול. משרד התקשורת זנח לחלוטין את תפקידו העיקרי בפיקוח המחירים על בזק, וועדות התעריפים שהיו מוקמות פעם ב-5 שנים כדי לפקח על כך שבזק לא תגבה תעריפי יתר, לא קמו מאז שנת 2003.
כשמסתכלים על מפת השוק בה בזק גורפת למעלה מ-90% מהרווח - זה הסיפור. רווחיות היתר מורכבת מהרבה פרטים קטנים שיחד יוצרים את התמונה השלמה. מה שמרגיז יותר בסיפור הוא שרפורמת השוק הסיטונאי, שהייתה אמורה לפתור את בעיית רווחיות היתר של בזק ולפתוח את השוק לתחרות נוספת, נכשלת בדיוק במקומות האלה, בגלל רפיסות הרגולטור וכוחה של בזק.
בעולם בו חבילת סלולר, הכול כלול, בלי הגבלת שיחות ועם חבילת דאטה גדולה, עולה 28 שקל (כן, יחד עם תא קולי, שיחה מזוהה ושיחת ועידה) - שירות שיחה מזוהה בבזק עולה 5 שקלים. האם ניתן בכלל לדמיין שחברת סלולר היום תרצה לגבות מחיר עבור שיחה מזוהה?
צריך לומר את האמת: אין היום גורם במשרד התקשורת שבאמת מעוניין לפקח על בזק. להפך - מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, עשה כל מה שרק אפשר כדי לדחות את יישום הרפורמה, וכשהוא כבר מיישם אותה, הוא מעקר אותה מכל תוכן באמצעות תמחור גבוה. כמובן שאין לו גם שום רצון או עניין לטפל ברווחיות היתר של בזק.
רק לפני מספר חודשים העלינו בפני המשרד את בעיית תמחור היתר של שיחות בזק לפלטל. אחרי אינסוף בדיקות מול המשרד נאמר לנו שכנראה יש בעיה, אבל אין בכוונת המשרד לטפל בה.
כפי שכתבנו לא פעם, לאזרח הקטן אין מה לקוות בעניין זה יותר, בכל אופן לא בעידן הנוכחי במשרד התקשורת.
כתבות
ני"ע
